קריאת הגבר |

כוכב הסדרה "החיים עצמם" סיפר שהוטרד מינית על ידי מעריצה והעלה לתודעה את קיום התופעה

העובדה שהארטלי התראיין בריש גלי מעידה על אומץ לב גדול ועל תפישה פרוגרסיבית של גבריות ומיניות שהוא מחזיק בה

גבריאל בוקובזה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גבריאל בוקובזה

לאחרונה ניסיתי לשכנע חבר שהטרדה מינית שגבר עובר על ידי אשה היא אירוע לא נעים עבור הגבר. "מה פתאום", אמר, וזיק ניצת בעיניו, "אני מוכן שכל אחת תטריד אותי!". אני מדבר על הטרדה, אמרתי לו, לא על מין בהסכמה. "זה לא משנה", השיב, "מקסימום אגיד שאני לא מעוניין, מה אכפת לי". זו תגובה שכיחה מאוד. גברים נורמטיביים יסלדו ממקרים שבהם גבר מטריד אשה, אבל יקבלו בהבנה ואפילו בהתלהבות את המקרה ההפוך. מעולם לא הצלחתי לשכנע גבר בשיחה כזו, שעצם ההטרדה היא הבעיה. שהתייחסות כוחנית אל אדם כאל אובייקט מיני, והתנהלות בלתי רגישה ולעתים פוגענית במישור זה היא מסוכנת. גברים חונכו שסקס הוא דבר שעליהם לחתור אליו כמעט תמיד, שהסתכלות עליהם כעל אפשרות מינית היא פרס מיוחד, ושכל דבר אחר הוא משני. לפי התפישה הזו, אם אשה רואה בגבר חפץ מיני, הוא אמור לשמוח כי היא עשתה עבורו את עיקר העבודה. כעת נשאר לו רק להחליט אם הוא מעוניין בה או לא. הצד המחפצן, המשטיח, ובעיקר הכוחני שבאקט כזה נשמט לחלוטין מעיניהם. לפי קו מחשבה זה, אם אשה באה ונוגעת בגבר ללא אישורו, השמחה שלו גדולה כפליים. ההבנה שנגיעה כזו היא פעולה אלימה יותר מאשר מינית, נשארת בלתי נגישה. גברים רבים מתקשים לדמיין שגברים אחרים אכן חשים נפגעים מהטרדה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ