זכר בטא |

אין דבר פחות גברי מלקרוא לגבר זר "אחי"

למה יש גברים שלא יכולים להוציא מהפה משפט אחד בלי המלה "אחי", האומנם כולם נהפכו למשפחה אחת גדולה ואיך זה קשור לזהוּת (וגם לקרם ידיים)

אורי טלשיר
אורי טלשיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי טלשיר
אורי טלשיר

קשה לי להיזכר מתי בדיוק השתמשתי במלה הזאת לראשונה, ומתי בכלל חשבתי שאפשר לקרוא כך לזכר אחר. בימי בית הספר היסודי פניתי לבנים בשמם הפרטי. בשלהי חטיבת הביניים, ובעיקר בתיכון, שמתי לב שבנים בשכבה מתחילים לכנות זה את זה "אחי". במסדרון החלה אינטראקציה כזו - גברברים קטנים, עם זיפים זעירים על הלחיים, מצאו דרך לברך זה את זה כשהם נפגשו. רק כדי לומר שלום. גם אם לא היתה שם שיחה עם פואנטה, היה צורך לאותת, לחלק כיפים וצ'אפחות ידידותיות. היתה תחושה שבחורים נהנו לפזר במרחב מלים כמו "אחי" או "גבר" - לשמוע את עצמם ולומר זאת לאחרים, גם לאלה ששמם לא ידוע. במרחק הזמן אפשר לומר שהיתה שם הטְענה של טסטוסטרון במרחב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ