תרבות רעה

איך צמח דור שיודע להפעיל פוטושופ אבל לא קרא ספר מלבד קופיקו?

היופי נטול הרגש של "אי הכלבים", סרטו של ווס אנדרסון, הוא הוכחה נוספת לניצחון הצורה על התוכן

ניסן שור
ניסן שור
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניסן שור
ניסן שור

״אי הכלבים״, הסרט החדש של ווס אנדרסון, הוא יפה. לא, הוא יפהפה. מרהיב ביופיו. טוב, זו לא חוכמה כל כך גדולה. זה כמו להגיד שהשמש זורחת או שגל גדות מהממת. אצל אנדרסון, אסתטיקה עילית היא תכונה שנלקחת כמובן מאליה. אני לא מציין זאת כנקודה לזכותו, אלא להיפך. כמו כל הסרטים האחרונים שלו, הבעיה המרכזית עם ״אי הכלבים״ היא שאף על פי יופיו המשגע, הסרט הזה לא יידע אהבה אמיתית לעולם. הוא נטול רגש לחלוטין. אנדרסון הצליח להפיח חיים בבובות של כלבים באמצעות טכניקת של אנימציית סטופ מושן. הוא גרם לשיער שלהם להתנופף ברוח. אתם יודעים כמה אנשי צוות נדרשים לכך? המון. זו עבודת נמלים סיזיפית וכפוית טוב. כל שנייה של אנימציה דורשת ימים של עבודה. התוצאה: הבובות זזות, אבל הלב שלהן נותר קפוא. ״אי הכלבים״ הוא לא סרט על כלבים. הוא סרט על במאי שהפך לפלסטיק. הוא החליף עומק רגשי בפריימים מוקפדים וסימטריה עילאית. היופי עבורו הוא מפלט; שמלת ערב מהודרת שלובשים כדי לשכוח ולברוח מחיבוטי הנפש.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ