בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תרבות רעה

מפריס ביולר לאבא של ג'ים: כך התחלתי להזדהות עם ההורים המעצבנים בסרטי נעורים

במשך שנים רבות קטגוריית ״סרטי נעורים״ שיקפה באופן מדויק את חיי, כפי ששיקפה את חייהם של טינאייג׳רים ברחבי העולם, אבל מי אני עכשיו? האבא הקולנועי. החמוץ, המגביל, הנודניק, זה שנותן את ההוראות

17תגובות
"התבגרות" של
ריצ'רד לינקלייטר,
2014 .
ללא קרדיט

ב-2014 הלכתי לראות את ״התבגרות״ של ריצ׳רד לינקלייטר בקולנוע. לצידי ישבה בת זוגי שהיתה בחודש השמיני להריונה. הסרט, כזכור, צולם במשך שתיים עשרה שנים, ועקב אחר התבגרותו של ילד מגיל שש ועד שהוא עוזב את הבית והולך לקולג׳. שעה וחצי לתוך הסרט, שנמשך כשלוש שעות, התחלתי להבין שמשהו לא בסדר. אני לא מצליח להזדהות עם הילד, עם הקונפליקטים והתשוקות שלו. אני חש מרוחק ומנוכר ממנו. כאילו שלא הייתי ילד בעצמי. לעומת זאת, האבא, שמגולם על ידי איתן הוק, עורר בי תחושת הזדהות שלא הכרתי בעבר. האב הגרוש, הנעדר,...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו