אינס אליאס
אינס אליאס

זה אולי נשמע כמו קלישאה, אבל אין מנוס מלומר שוב: אופירה אסייג היא תופעה תרבותית. מי שהתחילה כקוריוז ונחשבה בעיקר לפרובוקטורית הצליחה לצבור מעמד וכוח. זו כמובן לא היתה דרך קלה: אסייג הגיעה למעמדה הנוכחי בעבודה קשה וסיזיפית, שבמהלכה נאלצה לעדן את הדיבור, למשטר את השפה, לעבוד על הדקדוק, על הדיקציה ועל שפת הגוף, ולעצב את המראה – להחליק את השיער ולהתלבש בהתאם. היום היא דמות כמעט ממלכתית; גילום של הישראליות החדשה. אך האם הדמות הזאת בעלת תוכן ממשי, או שאינה אלא דימוי ריק ופלקטי שמייצג תרבות פלסטית – כזו שאמנם שוברת את הגבול בין גבוה לנמוך, אבל מקדשת קפיטליזם אכזרי וערכים של חיצוניות ודימוי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ