לואי סי-קיי ועזיז אנסרי חזרו, האם הם צריכים לדבר על מה שעשו?

שובם של הקומיקאים אל במת הסטנדאפ מעוררת את התהייה האמנותית והמוסרית האם עליהם להתייחס לפיל שבחדר ולדבר על ההאשמות נגדם בגין התנהגות מינית בלתי הולמת

ג'ייסון זינומן, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ג'ייסון זינומן, ניו יורק טיימס

במוצאי שבת אחד החודש עלה עזיז אנסרי על הבמה בתיאטרון ענק בקזינו באטלנטיק סיטי. זה היה אנסרי כפי שלא ראיתי מעולם קודם לכן. הוא לבש מעיל עור שחור וסקיני ג'ינס. אמנם הוא נראה אותו הדבר, אבל ההידוס הגאה הישן שלו היה הפעם מאופק יותר ואת מקומו תפס איזה רוגז של אדם שעייף מהעולם. אנסרי פתח בסדרה של בדיחות על בעלי דעות פרוגרסיביות שמבטאים את עצביהם ברשת. הוא לעג למהומה שהתחוללה בתחילת הקיץ בשל ניכוס תרבותי אחרי שנערה לבנה מיוטה לבשה צ'אונגסאם (שמלה סינית מסורתית) לנשף סוף הלימודים, וירד על המבקרים של "משפחת סימפסון" בגלל דמותו של אפו, בעל המכולת ההודי. בהמשך הוא שיפד את אלה שמתחרים ב"איתות ערכים", כלומר מחוות ריקות ומזויפות של מחויבות למטרות טובות, ותיאר את התופעה כמשחק "קנדי קראש פרוגרסיבי". הנושא העיקרי של המופע היה הזלזול ב"אנשים המנסים להתחרות זה בזה מי יותר מודע לעוולות החברה ברשת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ