אריאנה מלמד
אריאנה מלמד
אריאנה מלמד
אריאנה מלמד

לו באמת היה לאווה היימן — ולכל האנשים שחיו בזמנה ונרצחו כמוה — סמארטפון ואינסטגרם, ולו יכלו להשתמש בהם תחת עינה הפקוחה של דיקטטורה נאצית, מן הסתם מלחמת העולם השנייה ורצח ההמונים היו מסתיימים מהר יותר. זו הפירכה שצריך להתמודד אתה, להיכשל בה ולהזיז הצדה רגע לפני הצפייה ב"הסטורי של אווה".

זה לא קל, אבל כדאי לזכור שמדובר ביצירה בדיונית הגם שהיא מבוססת על יומן אמיתי של ילדה בת 13 שנרצחה באושוויץ, ושהפלטפורמה בה היא מועלית, שמכתיבה מקצת מן התכנים שלה, היא כזאת שמאות מיליוני בני נוער רואים בה דרך ביטוי נכונה ועכשווית לנעשה בחייהם. בדיוק כפי שבני דורה של אנה פרנק ראו ביומן האישי דרך ביטוי נכונה, מקובלת מבחינה חברתית — ואינטימית. אין אינטימיות באינסטגרם. אינטימיות היא בדידות בעולם אכזרי בלי לייקים, לדידם של הצרכנים שלהם מיועדת היצירה הזאת.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ