רג'י ווטס בישראל: זה מופרע מדי לקהל של סיינפלד ולואי סי־קיי

המוזיקאי והסטנדאפיסט רג'י ווטס הדגים בהופעה בתל אביב את כל מה שטוב באימפרוביזציה, וגם את חולשותיה

נתנאל שלומוביץ
נתנאל שלומוביץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נתנאל שלומוביץ
נתנאל שלומוביץ

כשהקהל הישראלי מגלה צמא הולך וגדל לסטנד־אפ תוצרת חוץ, זה היה רק עניין של זמן עד שיהיה די קהל למישהו כמו רג'י ווטס. אמנם אין חיה כזאת, "מישהו כמו" ווטס, גם לא באמריקה, אבל זו רק דרך לציין שסגנונו האקספרימנטלי לא מתאים לכל אחד.

ווטס הוא בראש ובראשונה מוזיקאי מחונן, שהחל את דרכו כקלידן בהרכבי אוונגרד בשנות ה–90 והפך לאמן סולו. יכולתו להפוך את מיתרי הקול שלו לכלי נגינה עצמאי, ביט־בוקס אנושי מרשים, כפי שהדגים בהרצאת TED, גילגלה אותו עם השנים להופעות מסוג אחר. תיאטרון, אמנות פרפורמנס, ובסוף גם קומדיה. פריצתו הקומית הגדולה היתה בזכות הרשת, עם שיר שיצר לאתר College Humor ונהפך לוויראלי. לא בדיוק מסלול קריירה שגרתי לסטנדאפיסט.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ