איך מתמודדים האמנים האתיופים עם האפליה התרבותית

היחס המפלה כלפי העלייה מאתיופיה משתקף ביצירותיהם של דור חדש של אמנים בני העדה. איך פורצים לזרם המרכזי ללא כסף או קשרים וכיצד משכנעים את הקהל להקשיב? כתבי "גלריה" בוחנים את מאבקם של יוצאי אתיופיה בתחומי התרבות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פסטיבל סיגדיאדה בתיאטרון הבימה בתל אביב ב־2013 צילום: ניר קידר
יאיר אשכנזי, גילי איזיקוביץ, נירית אנדרמן, בן שלו וגיל נוה
יאיר אשכנזי, גילי איזיקוביץ, נירית אנדרמן, בן שלו וגיל נוה

הגזענות, האפליה, וההדרה מהמרחב הציבורי, עליהן מחו המפגינים יוצאי אתיופיה בתחילת השבוע בכיכר רבין, קיימות גם בשדה התרבותי, בו ניכר מיעוט היוצרים מהקהילה האתיופית והחשיפה המוגבלת ליצירתם.

גם מי שמצליחים לבלוט בתחומם, נתקלים לא אחת בקשיים שנובעים ממחסור בקשרים. לצד הצעירים שמפגינים ברחובות, קם דור חדש של אמנים ממוצא אתיופי שעוסקים בין היתר במסורות העדה ובשגרת הקיום של חבריה בישראל, מתוך רצון לחשוף אותה לקהל הרחב. האם יישמע קולם?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ