מסע בין פרובוקציה לאג'נדה עם שרת התרבות והספורט

המופע שנתנה בטקס פרסי אופיר עורר שוב את התחושה שמירי רגב שעל הבמה והמסך היא למעשה דמות שאותה מגלמת שחקנית מוכשרת המבינה ללב הקהל שלה. מי באמת מתסרט את אמירותיה הפרובוקטיביות של השרה? והאם מאחורי "פליטות הפה" שלה בכלל מסתתרת טקטיקה מחושבת? מסע צמוד של כמה חודשים עם האשה שמטלטלת את התרבות הישראלית

רום אטיק
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מירי רגב
צילום: אייל נבו
רום אטיק

לאנטון צ׳כוב, מי שנחשב לאמן הסיפור הקצר, היתה לא מעט ביקורת על סופרים בני דורו. על פיודור דוסטויבסקי, אחד הגדולים שבהם, כתב פעם כי הוא ״יומרני וארכני״. דוסטויבסקי אכן הוציא תחת ידיו כמה רומנים עבי־כרס, ונראה שזו היתה עבירה חמורה במיוחד עבור צ׳כוב, שהאמין כי ״תמציתיות היא אם כל המעלות״.

130 שנים אחר כך, שרת התרבות והספורט של מדינת ישראל החליטה ליישם את העצה הזאת. בסוף הקיץ שעבר, בשעה שהתכוננה לקראת כתבת שער גדולה ב״ישראל היום״, ניסחה לעצמה את הכותרת שאיתה תגיע לראיון:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ