הבמאי שחר ברלוביץ' עזב את הטלוויזיה כדי להיות מגשר ארוטי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

שחר ברלוביץ'.
שחר ברלוביץ'. למרות הכל מונוגמיצילום: מיכאל טופיול
עומר שוברט
עומר שוברט

בדירה במרכז תל אביב מתבקשים הנוכחים להסתדר בסלון לפי מידת שביעות הרצון מחיי המין שלהם. המסופקים ביותר נצמדים לחלון, המתוסכלים מתרחקים עד פתח היציאה לגג. אני מתלבט מעט, עושה כמה צעדי תסכול סמליים ונשאר עם הדבוקה המרכזית, במקום טוב באמצע. מישהי מתרחקת מכולם, זועקת את תסכולה המיני המתמשך. זה רק החימום, תרגיל קטן שמטרתו להפיג מהמתח שבין חבורת הזרים שהתקבצה כאן. בהמשך נבצע, בצמדים מתחלפים, סדרה של תרגילי אינטימיות. בחורה תבקש מגע בפניה: "שיהיה ממש עדין, אבל מחרמן", היא תנסה לדייק אותי, כפי שהתבקשה על ידי המנחה. בתרגיל אחר נתבקש ללחוש לבן זוג אקראי, זר גמור, פנטזיה כמוסה, עדיף כזאת הקשורה בו. בהמשך אותו תרגיל יתבקשו כולם להכניס יד למכנסיהם ולהביט אחד לשני בעיניים. התרגיל האחרון, שמתבצע בשלישיות, הוא סוג של הגשמת פנטזיה. הפעם אני מתרגל עם שתי נשים: אחת נשואה זה עשור, השנייה גרושה שהחלה מערכת יחסים חדשה. לאחת זו הסדנה הראשונה, השנייה מדלגת בין סדנאות זה שנתיים. שתיהן כאן לבד. הפנטזיות שלהן קשורות יותר האחת בשנייה, אבל הן שמחות על ההזדמנות לצרף אותי לעניין. אנחנו שוכבים על הכריות שבסלון, מתלטפים קלות. אין עירום, אין מגע באברים מוצנעים. דבר אינו מיני מדי, אבל מפלס האינטימיות גבוה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ