פרויקט שאפתני מנסה לתקן את ההיסטוריה האמריקאית ולא כולם מרוצים

מיזם יוצא דופן של "ניו יורק טיימס" מבקש להראות כיצד שיעבוד השחורים עומד עד היום במרכז ההיסטוריה של ארצות הברית. "פרויקט 1619" הכה גלים, ומגפת הקורונה סיפקה הוכחה נוספת לבעיות הגזע במדינה. ההיסטוריונית יעל שטרנהל מצביעה על המשגים החמורים שנעשו בו ועל חשיבותו העצומה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מעצר שחור בהפגנה בלואיזיאנה
מעצר של מפגין שחור בלואיזיאנהצילום: JONATHAN BACHMAN/רויטרס/
שני ליטמן
שני ליטמן

באחד מימי אוגוסט של שנת 1619 הגיעה לחופי ג'יימסטאון, המושבה הקבועה הראשונה של מתיישבים אנגלים בצפון אמריקה, שנמצאת כיום בתחומי מדינת וירג'יניה, אונייה ועליה כמה עשרות גברים ונשים בעלי עור שחור. המתיישבים קנו אותם משודדי ים ששדדו אותם מספינה פורטוגלית, שחטפה אותם מאפריקה, מאזור אנגולה של היום, במטרה לשעבדם. האפריקאים הללו, שהגיעו לחופי העולם החדש שנה לפני "האבות המייסדים" של האומה האמריקאית שבאו על סיפון ה"מייפלאואר" המפורסמת, היו גם הם אבות מייסדים מסוג אחר: הם היו הבסיס למערכת העבדות השחורה בארצות הברית. העבדות נמשכה מאותו יום ב–1619 למשך כמעט 250 שנה, עד לביטולה הפורמלי והמעשי בסוף מלחמת האזרחים האמריקאית, בשנת 1865.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ