בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כתר בראש

תגובות

במחזהו "כתר בראש" ניסה יעקב שבתאי לעמעם במידת מה את גדולתו ההיסטורית של דוד המלך ולהפכו לבן אנוש בן זמננו. בתור שכזה הוא מלך קפריזי, בעל יצרים וחולשות ונטול פאתוס, והוא גם שותף לסיטואציות קומיות שהמחזאי מזמן לו.

דוד מתואר במחזה כגבר מזדקן ומלך מזדקן שהשלטון משעמם אותו וחייו אינם כבעבר: עליו להימנע משתייה לשוכרה, מאכילת יתר ומסקס, ובכלל, הוא היה מעדיף לבלות את שארית חייו בחיק הטבע, בבית לחם.

מה שמעכב אותו מפרישה הוא בחירת היורש. למעשה, הוא מתקשה לבחור מי מבין שני בניו יירש את המלוכה: אדוניה הבכור הוא הולל וקל דעת, אך אהוב על דוד; ואת בנו שלמה הוא לא סובל, אך הבטיח בשבועה לבת שבע אמו כי הוא זה שימלוך. בעצם, היה בכלל מעדיף על שניהם את אבשלום, אך זה נהרג בידי שר הצבא יואב.

לכל אחד מהאחים יש אוהדים שדוחפים אותם לרשת את אביהם. את אדוניה מריצים לתפקיד אביתר הכהן הגדול ויואב שר הצבא, ובשלמה תומכים בת-שבע אמו ונתן הנביא. הבחירה הגורלית מלווה במסע של תככים, פוליטיקה מלוכלכת, פיטורים ומריבות. ודוד המלך לא יודע להחליט. בסופו של דבר הוא ממליך את שלמה, ולו כדי להוכיח כי תוקף שלטונו לא פג גם בשעתו האחרונה.

"כתר בראש" נכתב ב-1969 ובאותה שנה הועלה המחזה בתיאטרון הקאמרי, בבימויו של שמואל בונים ובכיכובו של אבנר חזקיה, שזכה על משחקו לתשבחות וביקורות מהללות. חזקיה "הרגיל בתפקיד מלכים עלה הפעם על כל אשר עשה עד היום בשטח זה על הבמה", כתב הד"ר חיים גמזו ב-3 באוקטובר 1969. "למרות הדלות הספרותית והפסיכולוגית של הכתוב", הוסיף מבקר התיאטרון של "מעריב", נחמן בן עמי, "אפשר לצחוק בערב הזה, בעיקר במחצית הראשונה, הודות למשחקו המזהיר של אבנר חזקיה ולבימוי השובב של שמואל בונים".

כבר אז היו שראו במחזה ובדמותו של דוד המקראי רמזים לדוד אחר - ראש הממשלה דוד בן גוריון, שלא מיהר להיפרד מכיסאו והיה עד לקרב ירושה על תפקידו. בגרסה המועלית כיום בהבימה, בכיכובו של יוסי בנאי ובבימויו של אילן רונן, מופנים הרמזים, בין השאר, לעבר המנהיגות של ראש הממשלה אריק שרון, ואולי גם למועמד לראשות הממשלה וראש האופוזיציה, שמעון פרס.

"חשבתי שהמחזה מתאים לרוח התקופה", מסביר הבמאי אילן רונן את הסיבות לחידוש המחזה. "כשאני רואה את ראש הממשלה מובס בכל בכל פעם מחדש בוועידות הליכוד, ועם זאת אוחז חזק ברסן השלטון, ומנסה, לפחות כרגע, להתעקש על מימוש המדיניות שלו - הדבר מעורר אסוציאציות לדמותו של דוד המלך במחזהו של שבתאי. במקביל לשרון ולליכוד, גם במפלגת העבודה נעשים ניסיונות חוזרים ונשנים להדיח את שמעון פרס שנאבק על מנהיגותו. יש תחושה שאין בנמצא יורשים שיכולים להיכנס לנעליהם של שני המנהיגים האלה".

ואולם מעבר להשלכות הפוליטיות, הנקודה המרכזית במחזה היא הגיל והזקנה. "מדובר במנהיג זקן שמרגיש שאלה הימים האחרונים לשלטונו", מוסיף רונן, "הוא קצת סנילי, לא לגמרי יציב, הוא מאוכזב משותפיו למנהיגות, אבל כשרומזים לו כי הגיעה העת להעביר את השלטון, הוא מוצא תירוצים בלי סוף למה היורשים אינם מתאימים לרשת אותו".

האם אתה רומז בכך להקשרים אקטואליים נוספים, שאינם בהכרח פוליטיים?

"לא נעשה שום ניסיון מצדי לגלוש לרמזים אקטואליים; עם זאת, מעבר להקשרים הפוליטיים, המחזה עוסק באדם שצריך לפרוש מתפקידו ובשל כך מצוי במשבר קשה. ככל שהאיש הזה הוא מצליח ויש מאחוריו היסטוריה של עשייה, הרגעים האלה יותר ויותר פרובלמטיים. מדובר במשבר שמאפיין בעיקר את העידן המודרני, שבו רבים מבני 80 הם עדיין בשיא כוחם, אך מבינים שעליהם לפרוש. בסופו של דבר אני רואה את המחזה הזה כמשל. הסיפור של דוד המלך יכול להתאים לאנשים רבים".

ואולם מעבר לכל ההסברים, הסיבה הממשית והמעשית ביותר לחידוש המחזה היא ליהוקו של יוסי בנאי לתפקיד דוד המלך בהצגה. "זה היה התנאי הראשון שבלעדיו לא ניתן לעשות את ההצגה", אומר רונן, "הדמות הזאת יושבת עליו כמו כפפה".

"כתר בראש" מאת יעקב שבתאי - תיאטרון הבימה. בימוי: אילן רונן; תפאורה ותלבושות: נטע הקר; מוסיקה: ערן דינור; תאורה: קרן גרנק. משתתפים: יוסי בנאי, אורי אברהמי, אהרן אלמוג, אורי הוכמן, חיים חובה, עדית טפרסון, מיכאל כורש, אברהם מור, עזר קלמנוביץ, הגר תפוחי. ההצגה הראשונה מתקיימת ממחר



מימין: עידית טפרסון, יוסי בנאי והגר תפוחי ב"כתר בראש". בתמונה למטה: הגרסה המקורית של המחזה מ-1969



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו