שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

משורר זקן, מה יש לו בחייו

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רותה קופפר
מאת

"משורר היא מלה מגוחכת/ אם שואלים אותי מה אני עושה/ אני מעדיף לומר: מנהל את ענייני היקום" - כך נפתח הסרט התיעודי היפה מאוד של יהודה קווה, "אבידניום 2005", על המשורר דוד אבידן. הסרט ישודר הערב בערוץ 1, במלאות עשר שנים למותו של אבידן.

בסרט נראה אבידן בקטעים מארבעת הסרטים בשחורלבן שיצר בצעירותו, ובהם הוא נראה משחק באקדח, משוטט בדירת הגג של ביתו ברחוב שמשון בתל אביב, שבה חי ויצר רוב שנותיו, מתקתק על מכונת כתיבה ואחר כך קורא משירו. הסרט, שעושה שימוש בטיפוגרפיה ובגרפיקה מעניינת, מתייחס, כמו המשורר עצמו, לחיבור בין הצורניות לתוכני השירים ש"יצר בשפה שאיש לא כתב בה", כפי שנאמר בסרט על אבידן, המוגדר גם - בהתאם לאחד משיריו - כ"פוליטיקאי של הלשון".

אשתו לשעבר, ברוריה אבידןבריר, מספרת על הקשר שנוצר ביניהם כשהיו שכנים והיא עוד נערה, וכן על הנשים הרבות שפקדו את ביתו. פעם, מסופר בסרט, דיבר אבידן על אחת הנשים החשובות בחייו - אמו. "הבעיה הכי גדולה שלה היא הבעיה הכי גדולה שלי", כך אמר - והיא שאמו מאוהבת בו. ציפורן לוטם, אם בנו של אבידן, שליוותה אותו גם בסוף חייו, אומרת שהוא היה שונה מהתדמית המוכרת של המשורר. לדבריה, אבידן היה כוכב רוק. תמיד עניין אותו יותר מה שקורה במועדון מנדיס מאשר במסדרונות החוג לתורת הספרות.

נדיב אבידן, אחיו, מוכן להישבע שאילו ניתן לו לחיות את חייו מחדש, אבידן היה בוחר להיות ברוס לי, לא דוד אבידן. מכר נוסף אומר על נתן זך, בן דורו, שזה התוודה פעם, כשהיה שתוי, שאבידן הוא הטוב מכולם.

ציפורן לוטם אומרת בסרט שהמוות בא לו כהפתעה, שרצה לחיות לנצח. שיריו מלמדים כי אבידן, שסבל מאסתמה כל חייו ובבגרותו מוצג כמי שטיפח חיבה מופרזת למחלותיו, לא התרגש מבואו. "מה זה בן אדם מת, נוסע לחו"ל ולא חוזר", כתב זמן רב לפני שנסע.

"אבידניום 2005". ערוץ 1, 22:30

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ