האקדמיה הצרפתית בחרה בילידת אלג'יריה

סוכנויות הידיעות
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סוכנויות הידיעות

המוסד התרבותי היוקרתי ביותר בצרפת, האקדמיה הצרפתית, קיבל בשבוע שעבר לראשונה בתולדותיו חברה מאחת המושבות הצפון-אפריקאיות לשעבר של צרפת, הסופרת ובמאית הסרטים אסיה ג'באר.

ג'באר, בת 68, כתבה 15 ספרים בצרפתית וכן שירים וסיפורים קצרים. היא זכתה בשבחים רבים על הטיפול שלה בנשים מוסלמיות ובמאבקן לשוויון זכויות, ואף ביימה שני סרטים. היא מכהנת כמרצה לספרות צרפתית באוניברסיטת ניו יורק, וכעת נבחרה להיות אחת מ-40 "בני האלמוות" כפי שמכונה קבוצת האליטה היושבת באקדמיה בת 360 השנה.

ג'באר נולדה בעיר החוף צ'רצ'ל שבאלג'יריה ב-1936 בשם פטימה זוהרה עימאליינה. בגיל 18 היגרה לצרפת והיתה האשה האלג'יראית הראשונה שנכנסה לאוניברסיטה המובילה בצרפת לספרות, האקול נורמל סופרייר.

ב-1957 פירסמה את הרומן הראשון שלה, "La Soif" (צימאון), שהושווה לרב המכר "שלום לך עצבות" מאת פרנסואז סגאן. גיבורת הספר היתה אשה ממוצא אלג'ירי שעברה למערב וסיגלה את אורחותיו בדיוק כמוה.

ג'באר הזדהתה עם תנועת המחתרת האלג'ירית בתקופת המלחמה נגד הכוח הקולוניאלי הצרפתי. אחרי קבלת העצמאות ב-1962 היא לימדה היסטוריה באוניברסיטת אלג'יר. אף שהופעלו עליה לחצים לעבור לכתוב בערבית, היא הגיעה למסקנה שהצרפתית היא השפה הספרותית שלה, אולם בתכניה עדיין נותרה נאמנה למורשתה האלג'ירית. יצירותיה המפורסמות ביותר, "Loin de Medina" (הרחק ממדינה), "Le Blanc d'Algerie" (אלג'יריה הלבנה) ו-"Femmes d'Alger dans leur appartements" (נשים באלג'יר בדירותיהן), תורגמו לשפות רבות.

החברות באקדמיה הצרפתית היא לכל החיים, וג'באר תפסה את מקומו של הסופר ג'ורג' ודל שמת בשנת 2002. ואולם היא אינה האדם הראשון מהמושבות לשעבר שיישב במטה האקדמיה המפואר בקוי דה קונטי. ליאופולד סדר סנגור, נשיא סנגל לשעבר ומשורר נודע, היה חבר באקדמיה מ-1983 ועד יום מותו ב-2001.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ