גואל פינטו
גואל פינטו

סעודת "מלווה מלכה" של חסידי חב"ד בעיר ויין שבניו ג'רזי תהיה השבת שונה מכל הסעודות הקודמות. בהזמנה שפירסם ארגון חב"ד בעיר נכתב: "בשבת בערב אתם מוזמנים לקפה חב"ד, להקרנה פרטית של 'אושפיזין' ולארוחת ערב בסגנון מזרח-תיכוני". ההזמנה, שהגיעה לידי חברת Picturehouse, מפיצת הסרט באמריקה, עוררה את התנגדותה בשל מה שנראה כהקרנה פיראטית של הסרט.

"מה ההבדל בין להראות את הסרט ל-25 אנשים בביתי לבין הקרנה בבית הכנסת?" שאל מיכאל, מנהל מרכז חב"ד שסירב למסור את שם משפחתו לכתבת ה"לוס אנג'לס טיימס". "לאחר דיונים הגיעו אנשי חברת ההפצה וחב"ד להסכם כי האירוע יתנהל כמתוכנן וחברת ההפצה תקבל אחוזים ממכירת כל כרטיס, כנהוג בבתי הקולנוע. "אני לא מעוניין לריב עם אף אחד", אמר מיכאל ל"לוס אנג'לס טיימס" לאחר שהושגה פשרה. "אני כוהן הדת של בית הכלא המקומי, נראה לך שאני מעוניין שיבקרו אותי שם? אני שמח. הם שמחים. הכל בסדר".

האנקדוטה הזאת מעידה יותר מכל על ההצלחה של "אושפיזין", בבימויו של גידי דר ובכיכובם של שולי ובת שבע רנד, בארצות הברית. הסרט עלה שם לאקרנים ב-19 באוקטובר בחמישה עותקים בלבד: שניים בניו יורק ושלושה בלוס אנג'לס. היום אפשר כבר למצוא אותו מעל 48 מסכים - באטלנטה, בולטימור, בוסטון, שיקגו, מיניאפוליס ועוד. הכנסות הסרט כבר עברו את סף מיליון דולר, והיד עוד נטויה.

הביקורות בעיתוני אמריקה מהללות את הסרט: "שיתוף פעולה נדיר בין חילונים לחרדים ישראלים", נכתב ב"ניו יורק טיימס". ה"טי-וי-גייד" כתב ש"הכימיה המופלאה בין שולי ובת שבע רנד, אשתו בחיים, מעידה כי במצבים מסוימים האהבה מתגלה כחזקה יותר מתכתיבים אורתודוקסיים". ב"לוס אנג'לס טיימס" נכתב כי זו "קומדיה מכובדת, שרוב הצופים ימצאו בה גם עניין אנתרופולוגי".

מלבד הקרנות סדירות בבתי קולנוע ברחבי היבשת, החליטו המפיצים האמריקאיים להקרין את הסרט בנפרד, בקרב קבוצות של חרדים. המפיצים שוכרים אולמות בשכונות יהודיות-חרדיות, יוצרים הפרדה בין נשים לגברים, מפרסמים את ההקרנה בבטאונים היהודיים המקומיים ומזמינים את הקהל לצפות בסרט תמורת 10 דולר.

"ידענו שקהל חרדי-חסידי לא יבוא אל בתי הקולנוע הרגילים", אומר במאי הסרט, גידי דר, "ולכן החלטנו עם חברת ההפצה האמריקאית לנסות להגיע אליהם. ההקרנה הראשונה היתה באולם מקומי בבורו-פארק, שכונה חרדית בברוקלין. הצענו לנשים ולגברים לשבת בנפרד וההקרנה היתה הצלחה. באולם היו 700 מקומות, וכמה מאות אנשים נאלצו ללכת הביתה. הם באו עם הילדים. חבל לי שלא עשינו את זה גם בישראל".

בשלב ההפצה הבא ינסו המפיצים לחדור אל האוכלוסיות הקתוליות באמריקה. "שמנו לב שקהל דתי-נוצרי מאוד אוהב את הסרט", אומר דר, "ברגע שנצליח לפרוץ אל הקהילות האלה, תהיה הצלחה גדולה".

סגנון ההפצה האטי של הסרט אופייני למי שעומד בראש חברת Picturehouse, בוב ברני, שנחשב זה שנים מומחה להפצת סרטים קטנים שאחרים לא נותנים בהם אמון. אחדים מהם הוא הצליח להפוך להצלחות קופתיות של ממש, כמו "החתונה היוונית שלי", "ואת אמא שלך גם" ו"הפסיון של ישו".

בעיתונות האמריקאית שאלו, "האם 'אושפיזין' הוא הקלף הפראי החדש של בוב ברני?" דר מסביר כי חלק מההצלחה בארצות הברית נובעת מכך שהאמריקאים הבחינו במשהו שהישראלים החמיצו, ומתכוון לשיתוף הפעולה בין שחקן חרדי לבמאי חילוני. "הייחוד של הסרט טמון בשיתוף הפעולה ביני לבין שולי רנד", הוא אומר, "הדאגה שלנו היתה שאולי הסרט ייתפש כחרדי מדי, שאנשים יחשבו שהוא מיועד לדתיים, וזה לא נכון".

שם הסרט נותר בארצות הברית כפי שהוא, אף שאין לו כל משמעות באנגלית. באתר האינטרנט האמריקאי של הסרט (ushpizin.com) מוסבר כי אתרוג הוא "פרי שדומה ללימון". "חשבנו שיהיה נחמד לתת להם לשבור את השיניים עם שם הסרט", אומר דר, "החלטנו להשאיר את האקזוטיות בשם גם כי זה חומר למכונת יחסי הציבור, עוד משהו שמדברים עליו, וברגע שקולטים אותו הוא לא יוצא מהראש".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ