בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פנטסיה לאנימטור ותזמורת

* במטרה לשבור את מתכונת הקונצרטים השגרתית, הפגישו אנשי "תזמורת המהפכה" כעשרה זוגות של מלחינים ואנימטורים וביקשו מכל זוג ליצור ביחד סרט. התוצאה תנוגן ותוקרן היום במופע "התזמורת חיה בסרט" בפסטיבל ישראל

תגובות

לפני שנתיים החליטו שני סטודנטים באקדמיה למוסיקה בירושלים כי הגיע הזמן למהפכה. רועי אופנהיים וזוהר שרון הרגישו שעולם הקונצרטים המקומי אינו מתאים לאידיאולוגיה המוסיקלית שלהם. "שמנו לב שבעולם הקונצרטים המקומי יש רוטציה פנימית מוזרה - אלה שנמצאים על הבמה בקונצרט אחד, הם הקהל שבא לקונצרטים האחרים, ולהיפך", אומר אופנהיים. "ראינו שאין בקהל מספיק אנשים צעירים, חדשים, שבאים מבחוץ, ושהתזמורות לא מנגנות כמעט יצירות ישראליות, והחלטנו שאנחנו רוצים לפרוץ את המעגל הזה. רצינו תזמורת שתבצע יצירות ישראליות לפני קהל צעיר". כדי להגשים את המטרה הזאת הקימו השניים את "תזמורת המהפכה".

המטרה של התזמורת, לדברי אופנהיים, היא לתת במה ליוצרים ישראלים ולהיות מעבדה ניסיונית למבצעים ולמלחינים צעירים. "אנחנו רוצים לתפוס את התזמורת לא כז'אנר, אלא ככלי נגינה שאפשר לעשות אתו כל מיני דברים, ממש כמו גיטרה חשמלית", הוא אומר. "אנחנו נראים כמו תזמורת, אבל חושבים כמו הרכב רוק. אנחנו רוצים לנגן מוסיקה שאנחנו יצרנו, בלי תווית של סגנון מסוים. חשוב לנו לשבור את הקונצפט המוכר של קונצרט, לפתוח אותו לדיון מחודש. לכן הפרויקט הנוכחי שלנו משלב מוסיקה עם אנימציה".

היום תזכה "תזמורת המהפכה", המונה 40 נגנים, רובם סטודנטים, לדריסת רגל בלב הממסד האמנותי המקומי: מופע חדש שלה, "התזמורת חיה בסרט", יועלה בבכורה בפסטיבל ישראל, בשעה 18:00 באודיטוריום רבקה קראון בבירה. זהו פרויקט שאפתני שנועד להפגיש יוצרים צעירים משני תחומים - אנימציה ומוסיקה - ולאפשר להם ליצור ביחד סרטים. במופע, שיהיה שיאו של הפרויקט, תלווה התזמורת בנגינה חיה סרטי אנימציה שיוקרנו על גבי מסך באולם. אופנהיים, מנצח התזמורת, ושרון, המנהל המוסיקלי שלה, מקווים שהמופע יסייע למצוא בית ומימון לתזמורת הצעירה, שכל חבריה פועלים בהתנדבות.

לפני כשנה וחצי קיימו השניים מפגש שאליו הזמינו סטודנטים מהמחלקה לאנימציה בבצלאל ומהאקדמיה למוסיקה בירושלים. "מטרת הגיבושון הזה היתה שייצאו משם זוגות זוגות, אנימטורים ומוסיקאים, שיתחילו לעבוד ביחד", מסביר אופנהיים. "בהתחלה עניין אותנו כיוון מופשט, משחק של צבע וצליל, לבדוק אם אפשר לשמוע צלילים בדבר חזותי, ולראות דברים חזותיים במוסיקה. זיהינו באנימציה פוטנציאל להביא קהל לקונצרט, וראינו בפרויקט הזה הזדמנות להביא מוסיקה אל הצעירים, ואנימציה אל המבוגרים".

שותפות טבעיות

החיבור בין אנימציה למוסיקה אינו דבר חדש. כבר ב-1928, מיד לאחר עלייתו לאקרנים של הסרט המדבר הראשון, "זמר הג'ז", החליט וולט דיסני להכניס את מהפכת הקול גם לסרטי האנימציה שלו ושילב פסקול מוסיקלי בסרט שעליו עבד באותה עת - "Steamboat Willie". היו אמנם יוצרים שעשו זאת לפניו, אבל דיסני היה הראשון לקצור את פירות הטכנולוגיה החדשה: לא רק שסרטו זכה להצלחה גדולה, אלא שגם הגיבור המצויר שלו זכה בתהילת עולם, בזכות סצינת הפתיחה המפורסמת שבה הוא אוחז בהגה האונייה ושורק להנאתו. מיקי מאוס כיכב כעבור שנים גם בסרט המפורסם ביותר שחגג את השילוב בין מוסיקה לאנימציה, "פנטסיה" (1940), שזיכה את דיסני ושותפיו ליצירה בפרס אוסקר מיוחד על תרומתם לשימוש בסאונד בקולנוע.

נדמה כי השילוב של אנימציה ומוסיקה מתבקש מאליו. המוסיקה מסייעת להפיח רגש ואווירה באנימציה ולהפוך את ההנפשה למשכנעת. כמה צלילים מספיקים בדרך כלל כדי להבהיר לצופים מה מצב רוחה של הדמות המצוירת ואילו רגשות גואים בה ברגע מסוים. ואילו האנימציה, אין כמוה יעילה להמחשת המוסיקה ולאיורה, כפי שכבר הוכח ב"פנטסיה". היכולת למתוח את גבולות המציאות ולחתור תחת חוקיה מאפשרת לאנימציה לעקוב אחר כל מוסיקה ולהציע פרשנות משלה לצלילים. יכולת ההפשטה שמאפיינת את שתי המדיות האלה הופכת אותן לשותפות טבעיות ליצירה.

בפרויקט האנימציה של "תזמורת המהפכה" המטרה המוצהרת לא היתה ליצור סרטים על פי מוסיקה קיימת, כפי שנעשה ב"פנטסיה", וגם לא לכתוב מוסיקה שתלווה את הסרטים, כפי שנעשה בקולנוע ובאנימציה לא פעם. הרעיון היה להשליך את האנימטורים והמוסיקאים למעין מעבדה סגורה, שבה הם ייצרו יחד סרטים. אופנהיים ושרון האמינו שהדיאלוג בין האנימציה למוסיקה תוך כדי יצירה יוביל לתוצאה מעניינת.

בן גניסלב, האנימטור של אחד הסרטים המשתתפים בפרויקט (בשיתוף עם יוני ארוסי) המשמש גם כאנימטור הראשי של הפרויקט, מתאר תהליך עבודה מרתק. "החלטנו שבסרט שלנו יהיו כמה דמויות שמשחקות ב'כיסאות מוסיקליים'. המלחין בנה את הלופ הבסיסי של המוסיקה שתלווה את הסרט - קטע מוסיקלי של מאבק שנקטע לפתע, ואז, כשמישהו נותר בלי כיסא, קטע מוסיקלי של הפסד.

"בהתחלה חילקנו את התזמורת לחמישה חלקים - כלי נשיפה, מיתרים, הקשה וכו' - ולכל חלק הצמדנו דמות, שקיבלה את האופי של הכלים. בגרסה הסופית של הסרט החלוקה הזאת כבר לא קיימת, אבל ככה כל אחת מהדמויות בסרט קיבלה את האופי שלה". גניסלב וארוסי יצרו גרסה ראשונית של הסרט לפי מקצב שעליו סיכמו עם המלחין, גלעד הוכמן, והעבירו אליו את הגרסה הראשונית, כדי שיתחיל לעבוד על המוסיקה.

"דיברנו עם גלעד תוך כדי העבודה, התייעצנו אתו על כל מיני דברים בתסריט, כי לכל מצמוץ בסרט יש ביטוי בתזמורת", מסביר גניסלב. "למעשה, הוא בנה את המוסיקה הסופית על האנימציה שלנו, ואנחנו גמרנו את הסרט לפי המוסיקה שלו".

כמו לרוץ מרתון

במופע "התזמורת חיה בסרט" יוצגו עשרה סרטי אנימציה שנעשו בטכניקות מגוונות, בליווי יצירות מוסיקליות בסגנונות שונים, ויבוצעו שתי יצירות שנכתבו במיוחד למופע - "צבעים לכלים" (יצירה לתזמורת) ו"צבעים לקולות" (יצירה להרכב קולי).

כשאופנהיים מדבר על המופע הקרב, הוא נראה לחוץ. לחוץ מאוד. החזרות שלו עם התזמורת החלו רק לפני כשבועיים, ובמופע מסוג זה תזמונים מדויקים בנגינה הם קריטיים, הוא מסביר. "בהוליווד, כשתזמורת מקליטה את המוסיקה ל'עידן הקרח', כל הנגנים יושבים עם אוזניות ושומעים את הביטים, שאליהם הם צריכים להתאים את קצב הנגינה. אצלנו, רק לי יש אוזניות, ואני צריך להעביר את הביטים לכל הנגנים בתזמורת ולדאוג שינגנו יותר מהר או יותר לאט. זה מאוד קשה ומאוד אינטנסיווי. לנצח על תזמורת בסרט של שלוש דקות זה בשבילי כמו לרוץ מרתון".

גניסלב ואופנהיים אומרים כי משתתפי הפרויקט למדו דברים חדשים: האנימטורים פיתחו רגישות למוסיקה, ואילו המוסיקאים למדו לכתוב תחת אילוצים של זמן. עם זאת, הם מודים שרמת היצירות בפרויקט אינה אחידה. "חלק מהיצירות הן בוסר", אומר גניסלב, "אבל זה בוסר חיובי - זה חדש, זה מיוחד, וזה מאוד מרגש לראות את התזמורת מנגנת עם הדמויות. זה כמו לחזור לתקופת הסרט האילם, אבל ממקום אחר".



"תזמורת המהפכה"; מימין: רועי אופנהיים, בן גניסלב וזוהר שרון; מאחור: פריים מהסרט "כיסאות מוסיקליים"


מימין: מתוך הסרטים "UMB", "ארבע דקות בירושלים", "ביטוח חיים" ו"סטפס"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו