בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עשר שנים על הסף

"הזמן שנשאר"

תגובות

אף על פי שפרנסואה אוזון מביים סרטים עלילתיים ארוכים זה כמעט עשר שנים, וכמה מהם, כגון "8 נשים" ו"בריכת שחייה", זיכו אותו בחשיפה בינלאומית רחבה (קודם לכן הוא ביים מספר ניכר של סרטים קצרים, שאף הם זיכו אותו בהכרה), נדמה שהבמאי הצרפתי בן ה-38 עדיין מחפש את דרכו, ושכל סרט חדש שלו מציב אותו פעם נוספת על סף הקריירה שעדיין מחכה לו. העובדה הזאת יכלה להעניק ליצירתו המצטברת של אוזון מידה של אנרגיה סוחפת; הרי גם במאים שקדמו לאוזון, כגון ז'אן לוק גודאר או ריינר ורנר פסבינדר, חזרו לעתים קרובות לנקודת האפס שלהם, ובכל פעם נדמה היה שהם מתחילים את סיפור יצירתם מחדש. אולם, בניגוד לגודאר או לפסבינדר, שהמהלך הזה בקריירה שלהם היה תוצאה של התפתחות אינטלקטואלית ורגשית יציבה ומורכבת, המעקב אחר יצירתו של אוזון מעורר תחושה של ערפול מצטבר; כאילו הבמאי, המחונן ללא ספק, עדיין לא לגמרי החליט איזה מין סרטים הוא היה רוצה לעשות, והוא מציב לעצמו אתגרים מוגבלים מעט.

התגובה הזאת מלווה גם את הצפייה בסרטו של אוזון "הזמן שנשאר", שלמרות מעלותיו הניכרות והאהדה שאני חש כלפיו, עורר בי גם את התחושה שאילו היה זה סרט ראשון של יוצר צעיר, הייתי נענה לו הרבה יותר ואומר שמדובר בבמאי מבטיח שכדאי יהיה לעקוב אחריו. אולם, מכיוון שזהו סרט של אוזון, שהוא כבר דמות נוכחת בנוף הקולנועי, התגובה מסובכת יותר.

כמו סרטיו הקודמים של אוזון, שהשתמשו במסגרות ז'אנריות מסורתיות, ובהן המלודרמה הקלאסית, עלילת "הזמן שנשאר" מתבססת על סיפורה של דמות ההולכת לקראת מותה. בעוד שבמלודרמות הוליוודיות קלאסיות, כגון "הגברת עם הקמליות" מ-1937 או "ניצחון אפל" מ-1939, הדמות הזאת היתה לרוב נשית (וגילמה אותה אחת הכוכבות הגדולות של התקופה, כגון גרטה גרבו במקרה הראשון ובטי דייוויס בשני), עלילת "הזמן שנשאר" מציגה את סיפורו של גבר החולה במחלה סופנית; אך האופן שבו אוזון מעצב את הדמות הזאת, וממקם אותה במרכז עלילת סרטו, מטשטש בהקשר הקולנועי הזה את הגבולות בין ייצוג נשי לייצוג גברי. זהו ההיבט המעניין ביותר של הסרט.

גיבור הסרט הוא רומן (מלוויל פופו), צלם אופנה הומו מצליח, שאחרי שהוא מתעלף בזמן אחת ממשימותיו המקצועיות עובר בדיקה רפואית המגלה שהוא לקה בסרטן הנמצא בשלבים מתקדמים. רומן מחליט לוותר על טיפול; במקום זאת הוא עושה סדר בחייו האישיים והמקצועיים: הוא נפרד מבן זוגו סאשה (כריסטיאן סנגוואלד), שיחסיהם ממילא עמדו בפני ניתוק; שוטח בפני הוריו ואחותו כמה אמיתות לא נעימות הקשורות ביחסים ביניהם; ובעיקר, יוצא למסע שבו הוא מחליף את צילום האופנה, שבו מאס בכל מקרה, בתצלומי סטילס שמתעדים את דרכו האחרונה.

שתי התחנות המשמעותיות ביותר בדרכו אל המוות הן אצל סבתו לורה (ז'אן מורו), שעמה הוא מוצא שפה משותפת גם בגלל סגנון חייה הנון-קונפורמיסטי וגם מפני שזיקנתה מקרבת אותה, כמוהו, אל המוות; ובמסעדה שבה נוצר קשר בינו לבין מלצרית ששמה ז'אני (ולריה ברוני טדסקי), המשתוקקת לילד.

שיאו של הסרט הוא המפגש בין רומן ללורה, כלומר לז'אן מורו, והרגע החזק ביותר בסרט הוא זה שבו רומן אומר באכזריות לסבתו, שהיא גם אחת מכוכבות הקולנוע המופלאות ביותר שהיו אי פעם, שהיא עומדת למות. בסצינות האלה, בין רומן ללורה, ניכרת תעוזה בוגרת שחסרה בחלקיו האחרים של הסרט. הסצינות המוקדשות לקשר בין רומן לז'אני חלשות יותר, ופתרונו של אותו חלק של הסיפור מעיד על נוסחתיות תסריטאית צפויה, הפוגעת בסרט כולו.

יש משהו בנאלי ב"הזמן שנשאר", אך גם מידה של כנות ורגש שמצליחה לכפר על כך בחלק מהזמן. אוזון כבר עסק בסרטיו בשאלת השכול והמוות, בין השאר בסרטו "מתחת לחול" מ-2001, שהיה מעניין הרבה יותר, וההרגשה העיקרית שמלווה את הצפייה בסרטו הנוכחי היא שאין כאן התקדמות של ממש אלא יותר תחושה של תהייה לאן הדרך הקולנועית שבה הבמאי הצרפתי פוסע תוביל אותו. יש לפיכך משהו מעט מדאיג ב"הזמן שנשאר". אני עדיין מאמין בכישרונו של אוזון ומחכה לצפות גם בסרטיו העתידיים. אך את הרגע הזה בקריירה שלו, והוא נמשך כבר די הרבה זמן, מלווה גם הרגשה של שאננות מסוימת, אפילו של פינוק. אני מקווה שהזמן שנשאר יצליח לחלץ את אוזון מהמבוי הזה.

"הזמן שנשאר". תסריט ובימוי: פרנסואה אוזון; צילום: ז'אן לאפוארי; שחקנים: מלוויל פופו, ז'אן מורו, ולריה ברוני טדסקי, כריסטיאן סנגוואלד, דניאל דובאל, מארי ריווייר



ז'אן מורו ומלוויל פופו, "הזמן שנשאר". טשטוש הגבולות בין ייצוג נשי לייצוג גברי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו