בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתה אשת התיאטרון ניקול קאסל

תגובות

אשת התיאטרון והמורה למשחק ניקול קאסל מתה בסוף השבוע, בת 76. קאסל, שמתה ממחלת כבד, הותירה אחריה בעל, התפאורן אלי סיני, ובת, ברניקה. לא תתקיים הלוויה, מאחר שקאסל ציוותה לשרוף את גופתה.

קאסל, בתו של הסופר היהודי-הצרפתי ג'וזף קאסל, החלה את דרכה כשחקנית בצרפת, שם נולדה. היא הופיעה ב"קומדי פראנסז", והשתייכה גם לקבוצת התיאטרון שהקים בזמנו אלבר קאמי. שנים רבות היתה בת זוגתו של רוז'ה בלין, מחשובי השחקנים והבמאים בתיאטרון ובקולנוע הצרפתי.

לישראל היא הגיעה כתיירת ב-1967, והחליטה להישאר בארץ. היא החלה לעבוד בתיאטרון הבימה, שם פגשה את התפאורן אלי סיני, ונישאה לו. במקביל החלה ללמד בסטודיו של ניסן נתיב, ובהמשך לימדה בסמינר הקיבוצים, באוניברסיטת תל אביב ובבית צבי, שם עבדה עד לפני חודשיים, כשהיתה כבר חולה מאוד. קאסל שיחקה בהצגות אחדות, אך נודעה בעיקר כמורה למשחק שהשפיעה על דורות רבים של שחקנים. בין תלמידיה היו מיקי גורביץ', משה איבגי, יורם חטב, דפנה רכטר, רבקה נוימן, קרן מור, מיקי ורשיביאק, אהובה קרן, שירי גולן, שרה פון שוורצה, רמה מסינגר, אלון אופיר ונסים דיין (שאף ליהק אותה כשחקנית לסרטו הראשון "אור מן ההפקר" ובהמשך לסרטו "גשר צר מאוד").

"בשבילי היא היתה מורה משמעותית", אומר מיקי גורביץ'. "אני לא יכול בכלל להתחיל להעריך כמה דברים היא נתנה לי כמורה בסטודיו של ניסן נתיב. היא הביאה לארץ איזו ארומה מיוחדת שלא הכרנו. אנשים כאלה יש מעט מאוד". נסים דיין מוסיך כי "כמורה, היתה בה קשיחות שנבעה מביטחון עצמי כאמן. היא לא היתה סנטימנטלית - במובן הטוב של הביטוי, וזה העניק לה כוח עצום. ליהקתי אותה לסרטים שלי, כי אהבתי את הנוכחות שלה על המסך". גם תלמידתה אהובה קרן מתארת אותה כ"אמן טהור שאין דבר הדומה לו". קרן השתתפה עם קאסל ועם משה איבגי בהקמת "התיאטרון הצועני", שם ביימה קאסל שתי הצגות: "זיעה" ו"ירמה".

ניסן נתיב מספר כי בשנים שעבדה וביימה בסטודיו שלו היא הביאה "ערכים חשובים מאוד כמו התלהבות ואהבה למקצוע, והקפדה על חשיבות הטקסט. היא ידעה איך להוציא מהסטודנט את המיטב והמרב". גרי בילו, מנהל בית צבי, מעריך את חשיבותה לתיאטרון הישראלי והבינלאומי: "במישור המקומי היא חשובה כמורה למשחק שהוציאה דורות של שחקנים, ובמפת התיאטרון העולמית היא חשובה כי היתה בציר התהוותם של אירועים תיאטרליים שהתרחשו בפאריס בשנות ה-60. עם הסטודנטים של בית צבי היא תמיד עבדה על רפרטואר מהקלסיקה העולמית, ובעבודה עשתה הרבה מעבר למה שהתפקיד חייב". בבית צבי מתכוונים לארגן בנובמבר טקס שבו חבריה של קאסל יספרו את זיכרונותיהם עליה.



ניקול קאסל בתצלום מ-1980



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו