בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"OTROS", להקת "קומפס" | איפה הלהט והריגוש של הפלמנקו?

המופע של להקת "קומפס" היה מושקע, מקצועי ואסתטי. אבל חסר את הלהט והריגוש של הפלמנקו

תגובות

"קומפס" היא להקת פלמנקו ישראלית בניהולה האמנותי של הרקדנית הוותיקה מיכל נתן. הרפרטואר מורכב מריקודי פלמנקו שנוצרו לבמה והותאמו לצרכיה תוך פתיחות להתחדשות היונקת מהמסורת. העמדת הקבוצה הישראלית לרשותם של יוצרים שונים היא רעיון טוב, אבל הריקודים שהועלו ברצף נראו כאילו נוצרו על ידי אותו כוריאוגרף, להוציא יצירתו של אריק אלפסי. זה מצביע על קו אמנותי ברור אבל מנגד, חסרים הרב-קוליות והגיוון האישי היצירתי.

זו תוכנית מושקעת, מקצועית ואסתטית, עם תשומת לב מעוררת הערכה לפרטים, אבל חסרים בה הלהט והריגוש של הפלמנקו. גם הכוריאוגרפיה לא הציעה פתרונות תנועתיים מעניינים להרחבת השפה התנועתית. על פי רוב זו היתה הצגת מוטיבים תנועתיים מתוך הפולקלור כקומפוזיציה בסיסית עם מוטיבים תנועתיים מסורתיים שנשארו כפי שהם. לא ניכר השלב שבו הכוריאוגרף ממולל ועובד עם החומרים האתניים כפסל העובד עם חומר.

למשל, בפתיחת הריקוד "Tagidilo" של מיגואל אנג'ל שש רקדניות מתמקדות בעבודת ידיים לירית המלווה בסיבובים רכים סביב עצמן, אבל במקום פתרון תנועתי או כוריאוגרפי להמשך הריקוד, פשוט הצטרף לרוקדות הרקדן הוותיק אורי כהן, מבלי להביא עמו לבמה איכות תנועה חדשה, שתיצור מתח מול התנועה הנשית. המחול התבצע כמעט כולו באוניסונו, כלומר, בשכפול אחיד, המדגיש את תחושת היחד ויכול לעורר הערכה לדיוק הביצוע, אבל בלי לעורר עניין - לא בתנועה שלא התפתחה ולא בקומפוזיציה.

המחול "קרא משה" של אלפסי נפתח בריקוד של שני רקדנים לבושים בשחור הנופלים זה בזרועות זה. בהמשך מצטרפת קבוצת הרקדניות, גם היא בשחור, מעין כורוס יווני, והיצירה נחתמת בריקוד סולו. אלא שאלפסי, שיש לו רקע עשיר במחול מודרני ובלט קלאסי, בחר בדרך הקלה: הוא השאיל, אימץ והעמיס חומרים תנועתיים ישנים של מחול מודרני אקספרסיבי עם עיטורים של תנועת הידיים של הפלמנקו. מי מבקש לראות מחול מודרני מיושן, גם אם הוא בנוי במקצועיות ומבוצע במסירות ראויה להערכה על ידי רקדני פלמנקו?

מוצלח יותר בהתייחסות הכוריאוגרפית היה הסולו של נתן מתוך "Peteneras", לכוריאוגרפיה של מאנלו מרין. נתן בשמלה אפרפרה המגיעה לרצפה עם שרוולים ארוכים נראית כשחקנית במחזה. הריקוד שלה נובע מתוך התפרצות רגשות ומעניק למוטיבים התנועתיים של הפלמנקו משמעות אקספרסיבית. לנתן נוכחות בימתית חזקה. זה היה הטוב במחולות של הערב.

המחול "Bliss", שסיים את המופע, הוא מעין חגיגה של הקבוצה הרוקדת עם מניפות צבעוניות כקונטרפונקט למתן הרוקדת עם שמלה עם שובל אורך המשתרך על הרצפה. הריקוד מלווה בתזמורת חיה משובחת עם הזמר שוקי שווייקי.

לסיכום, זהו מופע מקצועי שנעים לצפות בו, אבל הפוטנציאל האמיתי הטמון בלהקה הרבה יותר גדול. תהליך התפתחותה תלוי בדרך שבה תבחר נתן להרחיב את לקסיקון התנועה המסורתי.

"OTROS", להקת "קומפס". כוריאוגרפיה: מיגואל אנג'ל, מאנולו מרין, רפאל אמרגו, אריק אלפסי, מיגואל קאנאס, חבייר קרוז, אנמקולאדה אוראגה; גיטרה וניהול מוסיקלי: יחיאל חסון; שירה וגיטרה: שוקי שוויקי; כלי הקשה: מוי נתנזון; רקדנים: מיכל נתן, אורנה גרץ, נטע גשרי, מור זילברמן, יעל טוכפלד, איב רוזנבלום, אילת שחר; תלבושות: גלינה גולצמן; עיצוב תאורה: יעקב ברסי. תיאטרון רפפורט בחיפה, 28.12.



פתיחת הריקוד Tagidilo של מיגואל אנג'


מיכל נתן במחול Peteneras



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו