בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה צילמת בגן היום

לא רק הורים דואגים לילדם המשתלב בגן: גם הילדים עצמם רגישים לתחושות ההורים. זה רק אחד הממצאים של מחקר ייחודי, שבחן איך ילדים מעוניינים להציג את עולמם לפני הוריהם

תגובות

"צילמתי את הבובות שאני הכי אוהבת. הן מצחיקות. רציתי שההורים שלי ישמחו שיש לי בגן בובות כאלה מצחיקות". את המשפט הבוגר הזה אמרה ילדה, שהתבקשה לצלם בגן את התמונה שהיא הכי רוצה להראות להוריה. מחקר חדש שבו נכלל התצלום הזה חושף - באופן מפתיע למדי - עד כמה רגישים הילדים לתחושות הוריהם. מתברר שלא רק ההורה דואג לילדו המשתלב בגן, אלא גם הילד חושש, רגיש ומודע לתחושות הוריו.

ד"ר יעל דיין, ראש המסלול ללימודי הגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך על-שם דוד ילין, אשר עשתה את המחקר בשיתוף עם ד"ר תמר ורטה-זהבי, סמירה ניירוך וד"ר תמר אשר, מדגישה כי "מה שראשוני כאן הוא שבכלל פונים לילדים ושואלים אותם איזה מידע חשוב להם להעביר להורים. עד כה לא חשבו שצריך לשאול אותם. הילדים היו שקופים".

ואכן, המחקר נעשה בהקשר חדש שמתפתח בעשור האחרון - חקר נקודת המבט של ילדים וילדות. בניגוד למחקרים המתבססים על נקודת מבט חיצונית בלבד, מנסים מחקרים אלו לבחון כראוי את זווית ההסתכלות של הילד עצמו, תוך שימוש בדרכים יצירתיות שיעודדו את הילדים הצעירים להתבטא. בין האמצעים: שימוש בבובות, תמונות, ציורים וכן צילום דיגיטלי. הילדים מתבקשים לצלם על פי הנחיה מסוימת ואחר כך לספר ולהסביר מה צילמו.

המחקר של דיין ביקש לבחון את עמדות הילדים בנושא שבאמת אף אחד לא שאל אותם עליו בעבר. כל כך הרבה מדברים על חשיבות מעורבותם של ההורים בגן ועל טיפוח הקשר בין הבית לגן, מחקרים שונים נעשו על ההשפעה של מעורבות ההורים על הישגי הילדים - אולם לרוב נשאר העניין בתחומם של המומחים. קולן של הגננות בנושא זה נשמע הרבה פחות, אומרת דיין, עוד פחות מכך נשמע קולם של ההורים, ולילדים עצמם לא ניתן קול כלל.

מעבר לכך, אף שיש לא מעט הצעות בנוגע לדרכי העברת המידע להורים - אסיפות הורים, פגישות אישיות, מכתבים, דואר אלקטרוני, לוח הורים - לתכנים עצמם יש מעט מאוד התייחסות. "מה צריך לספר להורים? הרי הילדים והילדות חווים בגן עולם ומלואו, קורים להם המון דברים, הם מביעים מחשבות, תחושות, מתנהגים, מרגישים", אומרת דיין, "מה מכל זה מספרים להורים? בדרך כלל נמסר מידע על הפעילויות בגן או מידע אינדיבידואלי על הילד, על הישגיו ולעתים קרובות יותר על קשייו. הרבה פחות על חוויותיו ועולמו".

אמא לא מכירה

המחקר הנוכחי הפנה זרקור אל עמדות הילדים. 45 ילדים מתשעה גנים - שלושה יהודיים, שלושה ערביים ושלושה לבעלי צרכים מיוחדים - קיבלו מצלמות והתבקשו לצלם שלוש תמונות שהיו רוצים יותר מכל להראות להוריהם, לבחור אחת מהשלוש ולספר עליה.

בין השאר התברר, כי לילדים היה חשוב להראות שהגן הוא מקום טוב ואהוב, מלא במשחקים, עם הרבה חברים וחברות וגם עם דברים כמו בבית. "אני רוצה שאמא ואבא יראו את גן החיות שבנינו", תיאר אחד הילדים את התמונה שצילם. "אלה הן החברות שלי, אנו מאוד שמחים בגן ומשחקים ביחד מפני שאני מאוד אוהבת אותן", מתארת ילדה אחרת. ולעתים נכנס לתיאורים גם ניחוח של התרסה חיננית: "זאתי חברה שלי. נראה אם אמא מכירה אותה מאחור", או "אני אוהבת את הגן שלי ואת הבנות בכיתה שלי ואנו משחקות בקוביות ובלגו והמשפחה שלי לא מכירה אותם. אני רוצה שיכירו אותם".

ההתייחסות לקולקטיב, מדגישה דיין, היתה תמיד חיובית: "לא סיפרו להורים באמצעות התמונות על התרחשויות שליליות. מתוך הנאמר עולה הסולידריות עם הקבוצה, הנאמנות למקום". כמו כן עולה בבירור הצורך להרגיע את ההורים שהכל בסדר בגן ולא צריך לדאוג כל כך הרבה. "זה החצר, אני כאן משחק עם החברים שלי, אני רוצה להראות לאמא. את אומרת לי: תיזהר שלא תיפול, אני רוצה שהיא תראה שיש שטיח על הרצפה וכך היא לא תפחד ולא תדאג לי", תיאר למשל אחד הילדים את התמונה שצילם.

לצד הסולידריות ותחושת השייכות החזקה, חשוב היה לילדים להדגיש גם את עצמם כאינדיבידואל. הם רצו להראות להורים מה הם מסוגלים - "אני מאוד רוצה להראות לאבא ואמא את היער שלי", מה הם רוצים - "אין בבית שלנו בת, אני רוצה להראות לאמא כדי לקנות לנו בת", וגם להעביר להורים מסר שחשוב להם שיבלו אתם יותר בגן ויראו מה יש בו - "אמא שלי לא מכירה את הדגים שלנו", או בגרסה בוטה יותר - "שיראו את הגן. הם אף פעם לא באים".

דיין רואה בהצגת תמונת העולם הוורודה של הנעשה בגן סממן לרגישותם של הילדים כלפי הוריהם. לדבריה, "הגן מוצג כמקום חיובי כדי לא ליצור קונפליקטים בין הגן להורים, שתי מסגרות שבהן חי הילד וחשוב לו שיחיו בשלום. הם חשים גם את קשיי הפרידה של ההורים וחשוב להם להרגיע אותם, ואולי גם את עצמם. ייתכן שהם גם מרגישים את המתח בין הבית לגן. מחקרים רבים עוסקים בחשיבות הקשר בין הבית לגן כדי להקל על הילד ולעזור לו, והמחקר שלנו מצביע למעשה על חילופי תפקידים. התגובה שלהם מביעה כוח, הם רוצים לחזק את ההורים. גם הצורך של הילדים להדגיש שיש בגן דברים כמו בבית קשור לחילופי התפקידים הללו, שכן מחקרים הראו את חשיבות הדמיון בין המסגרת החינוכית לבית".

אינטראקציה אחרת

ייתכן גם שהמסר החיובי קשור לתרבות הצילום, המשמש לרוב לתיעוד אירועים חיוביים, מחייכים ושמחים מול המצלמה. אולם דיין מדגישה, כי במחקרים שבהם התבקשו הילדים לצלם דברים שאינם אוהבים בגן, הם בהחלט עשו זאת: למשל, צילמו פחי זבל. "במחקר הזה, שבו ביקשנו שיצלמו מה שהכי חשוב להם להעביר להורים, הופתענו שאף אחד לא רוצה להיות שלילי. רק בגן אחד צילמה ילדה את חבריה ואמרה שהיא 'רוצה שאבא יראה את יוסי שמרביץ לי'. יש בהחלט מקום למחקרים נוספים על הצורך הזה לספר שהכל בסדר, שהגן הוא נפלא ושמח. מעניין להמשיך ולבדוק למה לא מדברים על דברים פחות חיוביים, כי אנחנו הרי יודעים שקיימות גם חוויות כאלו".

דיין מדגישה שחשוב לנצל יותר את מדיום הצילום בגני הילדים. הכוונה איננה, כמובן, להתקנת מצלמות וידיאו בגנים לשירותם של ההורים המודאגים, שהיא עניין זוועתי בעיני דיין: "אחד הדברים שהמחקר שלי מראה הוא שילדים הם בני אדם אוטונומיים. פה פשוט לא שואלים אותם ושוברים את הפרטיות שלהם, וגם של צוות הגן". במקום זאת, היא מציעה לנצל את מדיום הצילום בידי הילדים עצמם, לשיפור התקשורת הכוללת במארג היחסים בין צוות הגן, ההורים והילדים.

"הצילום הוא אמצעי הבעה מוצלח. התמונות שצילמו הילדים ברורות מאוד ומעידות שהם מבינים את התפקוד התקשורתי שלהן. הצילום גם מאפשר לילדים שבדרך כלל לא מתבטאים, אם מכיוון שהם עדיין לא שולטים בשפה המדוברת ואם בגלל קשיי שפה ותקשורת, להציג את עולם החוויות שלהם מנקודת מבטם. זהו כלי תקשורת נהדר, ובעיקר להורים שלא דוברים עברית. במקום לקבל פתקאות שהם לא יכלו לקרוא, הם קיבלו תמונות שהילדים הסבירו להם. זה מאפשר אינטראקציה בעלת אופי ייחודי ושונה מהמקובל".



תצלומים של ילדים מתוך המחקר. תמונת עולם ורודה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו