בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מארק סמית, הגורו העולמי של הרכבות, מביט בפליאה על קו תל-אביב - ירושלים

מארק סמית - הגורו של נוסעי הרכבת בעולם והפנים שמאחורי האתר הפופולרי "האיש במושב 61" - אינו מתרגש מזכייתו בפרס על תרומה לאיכות הסביבה. זמן הנסיעה הארוך מדי מתל אביב לירושלים מסקרן אותו הרבה יותר

תגובות

מארק סמית אומר שיש לו חלום: להגיע ברכבת לירושלים. כאשר אני מחייך ומשיב שזה חלומם של ישראלים רבים, הוא אינו מבין. לפי המידע שבידיו, קו רכבת פעיל ומודרני מחבר בין תל אביב לירושלים. הוא מופתע לשמוע שהנסיעה נמשכת שעה ו-40 דקות אף שהמרחק הוא רק כ-70 ק"מ, אבל ההסבר לגבי הבעייתיות של הרכבות בישראל - עוד לפני השריפה ליד שפיים שהביאה לדילול הקווים - והניסיון לשכך את התלהבותו אינם מניבים תוצאות. הוא נחוש בדעתו שזה יהיה מסע מרתק ומפציר בי להצטרף אליו.

סמית, שנחשב ל"גורו של הרכבות" בעולם, מתלהב לדבר על מסע רכבות שטרם ערך ואינו מניח לנושא הרכבת לירושלים גם בתום השיחה. זה חשוב לו, הוא מסביר, כי עליו לעדכן את האתר שלו והוא מודאג מהאפשרות שמופיע בו מידע לא מדויק. הוא מהרהר ואומר שביפאן הרכבת המהירה גומעת כ-400 ק"מ, מקיוטו להירושימה, בדיוק בזמן שציינתי. "הרכבת לירושלים נוסעת במהירות של פחות מ-50 קמ"ש? זה לא הגיוני".

הדרך המהירה מלונדון לברצלונה

האובססיה של סמית לרכבות החלה לפני כ-20 שנה, כשעזב את הלימודים באוניברסיטת אוקספורד והחל לעבוד בחברת הרכבות הבריטית. במשך הקריירה שלו שימש כמנהל תחנת צ'רינג קרוס בלונדון וכמנהל מחלקת שיווק וקשרי לקוחות בכמה חברות רכבות. בטיוליו בעולם השתדל לטוס כמה שפחות ולנסוע בעיקר ברכבות. במשך כמה שנים הוטרד מהעובדה שחברות הרכבות ברוב חלקי העולם הן לאומיות, כלומר פועלות בעיקר בתחום מדינה אחת ולא מקלות על נוסעים למרחקים ארוכים. כנוסע חיפש מידע אובייקטיבי שיאפשר לו לחבר בין הקווים במדינות. הוא נתקל בקשיים רבים והחליט לספק בעצמו את הפתרון.

ב-2001 הקים את אתר האינטרנט "האיש במושב 61" (www.seat61.com), שמרכז מידע מקיף ושימושי על תנועת הרכבות בעולם. האתר הידידותי למשתמש מאפשר לכל אחד לחפש מידע בלתי תלוי על קווי הרכבת שיובילו אותו ליעדו. זו הדרך היעילה ביותר לגלות, למשל, מהו מסלול הרכבת המהיר וזול ביותר מלונדון לברצלונה. שם האתר, "מושב 61", הוא מעין בדיחה פרטית - זהו מספר המושב שסמית משתדל להזמין בכל פעם שהוא נוסע ברכבת היורוסטאר מלונדון לאירופה. 61 הוא מושב יחיד ליד חלון, במחלקה הראשונה, עם שולחן נוח ומנורת קריאה.

נפגשנו ביריד התיירות העולמי בלונדון, מיד לאחר שסמית זכה בפרס על התרומה הגדולה של השנה לאיכות הסביבה בתחום התחבורה. מפתיע שאדם יחיד, שאינו מעסיק עובדים והתפנה לעסוק באתר במשרה מלאה רק השנה, זכה בפרס החשוב. אך סמית מושך בכתפיו ומסביר שכבר זכה בפרסים. זה לא כל כך מרשים אותו. הוא מתפעל הרבה יותר מכך שזמן הנסיעה מפאריס לאמסטרדם ירד לאחרונה לשלוש שעות ושמונה דקות. "היית מאמין? זה פנטסטי. מפאריס לז'נבה זה שלוש שעות וחמש דקות", הוא אומר.

הרכבות המהירות הן הנושא האהוב עליו בימים אלה. לדבריו, באירופה יש פריחה גדולה לקווים חדשים של רכבות מהירות, שנוסעות במהירות 250-300 ק"מ בשעה. ספרד מצטיינת בכך. "אם אתה יוצא מלונדון ברכבת של 10:25, אתה יכול להגיע לפיגאראס בצפון-מזרח ספרד, לא רחוק מברצלונה, ב-20:45", מסביר סמית בהתלהבות מבלי להסתכל בלוח הרכבות. הספרדים, האיטלקים והבלגים משקיעים סכומים גדולים כדי להדביק את צרפת ושווייץ המתקדמות. במרוקו מתחוללת מהפכה אמיתית בתחום הרכבות והחידוש הגדול יגיע בקרוב, כאשר ייחנך קו של רכבת מהירה בין קזבלנקה לטנג'יר. יפאן וקוריאה הן מצטיינות ותיקות בתחום וסין היא המשקיעה הגדולה ביותר באסיה בימים אלה. אפילו בארצות הברית יש תחיה מסוימת לנסיעה ברכבות.

בזכות הענן

את הקפיצה הגדולה ביותר עשה האתר של סמית באפריל השנה. ענן האפר הוולקני התרומם באיסלנד, נדד מעל אירופה ושיתק את שדות התעופה ביבשת לימים רבים. סמית עצמו שהה אז בסיור בקרואטיה. שאר חברי הקבוצה שנסעו אתו היו אמורים לטוס חזרה ללונדון יום לאחר התפרצות הר הגעש. סמית הזמין כמובן מראש כרטיס לנסיעה ברכבת מזגרב דרך וינה ללונדון. הוא מחייך בסיפוק כאשר הוא מספר כיצד נהנה מנסיעה נוחה ומהירה בזמן שידידיו נתקעו שבוע בשדה התעופה הקרואטי.

כאשר שב למשרדו בלונדון נדהם לגלות את נתוני האתר. באפריל 2010 הכפיל "מושב 61" את נפח התנועה והמריא לשיא של מיליון וחצי משתמשים. ב-2010 נעזרו 10 מיליון גולשים באתר של סמית לתכנון מסעות הרכבת שלהם בעולם, עלייה של 50% מהשנה הקודמת. "שמחתי לראות שהאתר לא קרס תחת העומס", מסביר סמית, אבל הצטערתי לגלות שחלק מחברות הרכבות באירופה לא התגלו במיטבן דווקא בתקופת המשבר הזאת. בעוד שבמזרח אירופה הבינו את הבעיה, הוסיפו רכבות, חיברו קרונות שינה וביטלו תחנות מיותרות, במערב אירופה חלק מהחברות ניסו לגרוף רווחים, ביטלו את כל הכרטיסים הזולים והעלו מחירים.

לאחר המשבר הגדול שחוותה התעופה באירופה בעקבות הענן הוולקני, רבים גילו את היתרונות של השימוש באתר שמפעיל סמית, ומעבר לכך את היתרונות של השימוש ברכבות על פני מטוסים. לדברי סמית, החידוש של השנה אחרונה בא לביטוי בכמה נתונים חשובים: זמן הנסיעה מתקצר בזכות הרכבות המהירות ששועטות באירופה, ביפאן, קוריאה, טייוואן ובקרוב גם בסין ובחלק מן הקווים בארצות הברית, אבל נתון חשוב לא פחות, לדבריו, הוא הנכונות של הנוסעים לבלות יותר שעות ברכבת. "מספר הקסם היה פעם שלוש שעות", מסביר סמית. "אנשים חישבו את הנסיעה ואמרו שאם זה יימשך עד שלוש שעות מוטב לנסוע ברכבת; אם זה נמשך יותר, כדאי לטוס. היום, בגלל הבדיקות הבטחוניות הממושכות, בגלל ששדות התעופה רחוקים ממרכזי הערים, בגלל פקקי התנועה בדרך לשדות התעופה, בגלל מחירי החניה הגבוהים ובגלל שאין חיבור לרשת ותנאים נוחים לעבודה בטיסה - רבים מעדיפים לנסוע ברכבת אפילו ארבע-חמש שעות ובלבד שלא לטוס. הם מחברים את המחשב הנייד לרשת ועובדים או רואים סרט בנסיעה".

לכל זה צריך להוסיף, לדברי סמית, את העובדה כי רכבות במערב אירופה וביפאן מדייקות ב-90% מהנסיעות וטיסות מדייקות בכ-60% מהמקרים. הפער הגדול מוביל את הנוסעים למסקנה שמוטב להם לבחור ברכבת. לדברי סמית, יש סיבות נוספות לכך שרבים מעדיפים כיום לנסוע ברכבת. בסקר שנערך לפני עשור אמרו רבים מהנוסעים ברכבות שהם חוששים מטיסות. כיום רק מעטים משיבים כך, אבל רבים טוענים ש"טיסות מכניסות אותם ללחץ ולכן הם מעדיפים להימנע מהן". הכוונה בתשובה, כפי שמפרש אותה סמית, אינה לטיסה עצמה אלא לכל החוויה הלא נעימה בשדות התעופה.

תחנות הרכבת, לעומת זאת, מספקות חוויה נעימה להפליא. בשנים האחרונות, מסביר סמית, חל בהן שינוי משמעותי. כיום בונים ומשפצים אותן כמרכזי בילוי וקניות ולא רק כטרמינל. סנט פנקראס בלונדון וואשינגטון יוניון סטיישן בבירת ארצות הברית הן דוגמאות מצוינות לגישה החדשה. הנתון שבידיו מעיד כי ש-40% מהמבקרים בתחנות אלו כלל אינם נוסעים ברכבת. הם מגיעים לתחנה שבמרכז העיר כדי לאכול, לבלות בבר או לערוך קניות.

מכיוון שזכה באותו יום בפרס על תרומתו לאיכות הסביבה, אני מנסה לשאול את סמית אם האוויר הנקי והפחתת טביעת האצבע האקולוגית חשובים לנוסעים ברכבות. הוא מחייך ואומר שכולם מזכירים זאת ומציינים את הנושא הסביבתי כסיבה לנסיעה ברכבת, אבל זאת לא הסיבה העיקרית לכך שאנשים רבים בוחרים לנסוע בה. נוחות, מהירות והפחתת המתח הנפשי חשובות הרבה יותר. "אנשים לא רוצים לסבול כדי להציל את כדור הארץ. הם רוצים ליהנות מחוויית הנסיעה ושמחים אם זה עוזר לסביבה. זאת בדיוק הסיבה שרבים מהעוסקים באקולוגיה ומנסים להטיף לקהל ולחנך אותו נכשלים. אני מגיע בגישה הפוכה. אני מבין משהו ברכבות והרבה פחות בנושא הסביבתי, אבל אני מדגיש את חוויית המסע".

משתמשי האתר של סמית פזורים ברחבי העולם דובר האנגלית. לדבריו, החלוקה בין גברים לנשים שווה. שליש מהמשתמשים אנגלים, 15% אמריקאים, 12% אוסטרלים והאחרים מגיעים מסינגפור, הודו ודרום אפריקה. העמודים הפופולריים ביותר באתר הם של רשת הרכבות באיטליה, הולנד, צרפת, ספרד וגרמניה. ביעדים מחוץ לאירופה בולט העניין בנסיעה ברכבות בתאילנד, מלזיה, סין, הודו ווייטנאם.

***מסעות הרכבת האהובים על סמית

* מלונדון לפורט ויליאם, סקוטלנד. סמית: "זאת הרגשה נהדרת לברוח מהעיר, לפתוח בבוקר את התריס בתא הרכבת ולראות את הנופים הרחבים של סקוטלנד ואת הצבאים והאיילים שמדלגים על הגבעות הירוקות".

* מצרמאט לסן מוריץ, שווייץ. "הגלשייר אקספרס - רכבת הקרחונים - היא אחד הנתיבים היפים בעולם. זאת נסיעה שכדאי לעשות במיוחד בחורף. הארץ כולה מכוסה בשלג והמראות האלה פנטסטיים. זאת תחושה של פינוק מיוחד לשבת עם קפה בקרון מחומם ולראות את הנופים הלבנים חולפים במהירות".

* משיקגו לסן פרנסיסקו. "זאת רכבת שנקראת 'קליפורניה זפייר'. בקיץ האחרון נסעתי בקו הזה פעם נוספת ונהניתי מכל רגע. גם המחיר זול למדי, כולל במושב שנהפך למיטה".

* הרכבת הטרנס סיבירית. "הנתיב ממוסקווה לוולדיווסטוק די משעמם ומעצבן. כדאי יותר לנסוע בנתיב שמוביל ממוסקווה לבייג'ין. זאת נסיעה שנמשכת שישה לילות, אבל היא נהדרת".



רכבת הקרחונים בשווייץ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו