רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנשה ששון, נגן הסנטור הבכיר בישראל, מציג: תרבות פרסית

מנשה ששון, נגן הסנטור הבכיר בישראל וחבר בלהקת "הברירה הטבעית", שמח מאוד על חזרתה של המוסיקה הפרסית הקלאסית. הערב אפשר יהיה לשמוע אותו מבצע דווקא יצירה קלאסית-מודרנית מערבית כסולן עם תזמורת קאמרטה ירושלים

תגובות

חנותו המרווחת של מנשה ששון ברחוב בן יהודה בתל אביב אינה רומזת על החדר האחורי המסתתר בירכתיה. אולם התצוגה המשקיף אל הרחוב עמוס בתכשיטים וחפצי אמנות עתיקים, ואת הנכנסים בשעריו מקביל נצנוץ זהב המפתה את העין מכל עבר - מהמדפים, ומעל שולחנות התצוגה והקירות. המסחר מתנהל איפוא בחזית; ומאחור: שלל כלי הנגינה התלויים על הקירות, בהם עוד וכינורות עממיים וכלים מהמזרח הרחוק, ותיבת הכלי הפרסי סנטור הניצבת על שולחן קטן, מגלים עולם אחר: "אני צריך זמן לאמנות ומוסיקה, וזה המקום בשבילם", אומר ששון בחיוך.

מקאם לכל שעה ביום

ששון הוא הנגן הבכיר בישראל בכלי שלו, הסנטור, והערב (היכל התרבות כרמיאל, 20:30) אפשר יהיה לשמוע אותו מבצע דווקא יצירה קלאסית-מודרנית מערבית - ולא, כדרכו, מוסיקה קלאסית פרסית - כסולן עם תזמורת הקאמרטה ירושלים. לצד הסולנית הבינלאומית המהוללת, הוויולנית טביאה צימרמן, שתנגן בקונצ'רטי של יוסף ברדנשווילי, ולפני סימפוניה של היידן, הוא ינגן את "מזמור לסנטור" שהלחין צבי אבני ב-1980.

מנשה ששון נולד בטהראן ב-1945, ואת הסנטור גילה בגיל 10 באקראי: "הייתי בביקור אצל חבר שלי, קרוב משפחה", הוא מספר, "ואיבדתי את הכסף שהורי נתנו לי לנסיעה. התביישתי לבקש מהחבר והתחלתי לחזור הביתה ברגל, בדרך ארוכה מרחק נסיעה בשני אוטובוסים; ואז, כשעברתי ליד חנות ברחוב, שמעתי צלילים והרגשתי שהשיער סומר לי. נכנסתי פנימה, לחנות מוסיקה, והקשבתי לאיש שניגן שם בסנטור. כשבאתי הביתה בכיתי ודרשתי מאבא שלי שיחזיר אותי לחנות. אף שלא היינו משפחה עשירה, הוא קנה לי את הכלי מיד".

בשבע השנים שחלפו מאז שהתוודע לסנטור ועד שמשפחתו עקרה מטהראן לישראל למד ששון את הכלי באופן אינטנסיבי, ואתו את רזי המוסיקה הקלאסית הפרסית. מוסיקה זאת מושתתת על מערכת סולמות ("מקאם") הדומה למערכת המז'ור-מינור המערבית במאגרים הקבועים של סדרות צלילים שמהן נוצרות מנגינות, אבל שונה באופן מהותי ממנה בגלל ההקשר הרחב, החוץ-מוסיקלי, שיש לסולמות האלה - וכן בגלל הריבוי הכמעט אינסופי שלהם, והצלילים הרבים שקיימים בהם ואינם נשמעים כלל במוסיקה מערבית (רבעי טונים). "מקאמאת" אלו מהווים גם כר נרחב לאלתור; והיותה של המוסיקה בלתי כתובה תובעת מהנגנים שמיעה וזיכרון פנומנליים.

"זאת התרבות המוסיקלית הכי עתיקה בעולם", אומר ששון, "היא נוצרה כבר לפני 4,000 שנה, והשפיעה על כל התרבויות תחת האימפריה הפרסית שהשתרעה מהודו ורוסיה עד טורקיה. עד שהערבים כבשו את פרס במאה ה-7 הם לא ידעו מהי מוסיקה בכלל, ואת ההשפעה של המוסיקה הפרסית עליהם אפשר לראות גם לפי שמות המקמאת שנותרו מאז: 'נהוונד' היא עיר בפרס, 'עג'ם' משמעו 'פרס' בערבית". על שיטת המקאם - משמעות המלה היא "מקום" - אומר ששון: "במזרח מייחסים חשיבות מיוחדת לאור השמש, גם בתכנון של בניית הבתים; וכשהשמש מאירה בשעה מסוימת של האור במקום מסוים בבית, שם יושבים ומנגנים בסולם-מקאם המיועד לשעה זו. כך בבוקר יש מקאם שמח, בלילה קודר ועצוב".

מאה מיתרים

בגיל 17, כשבא עם משפחתו לישראל, למד מנשה ששון אלקטרוניקה בטכניון. הוא חזר לאיראן לתקופה קצרה כדי להתחתן, וחזר מיד לישראל: "המהפכה האיסלאמית כבר עמדה בשער וידענו שאנחנו צריכים לברוח משם ולא לחזור יותר". אחרי לימודיו עבד כטכנאי בחברת אלקטרוניקה, ובתחילת שנות ה-80 התפטר ועשה שני שינויים בחייו: הצטרף לאחיו כשותף בחנות בבן יהודה, וללהקת "הברירה הטבעית" שבה הוא חבר עד היום: "אני עוד מדור המייסדים, הכי מבוגר יחד עם שלמה בר", הוא אומר, "עד היום זאת להקה של קיבוץ גלויות וכל אחד תורם מהטעמים שלו - הודי, ספרדי או אמריקאי. אני, בנגינת הסנטור, הייתי תמיד הצלע הפרסית". מאז ניגן ששון עם תזמורות בינלאומיות מקנדה עד הונגריה, הוא משתתף קבוע בפסטיבלים וכנסים על מוסיקה פרסית קלאסית והכלי שלו, ומרצה עליה.

הכלי סנטור הוא ממשפחת כלי הצימבלום, שעשויים משורות של מיתרים המתוחים על תיבת תהודה בצורת טרפז. הצליל מופק על ידי הקשה בפטישים קטנים על המיתרים עצמם. "זהו כלי עתיק, קדום מאוד, וכבר נזכר בספר דניאל כ'פסנתרין'", מסביר ששון, "גם הכלי המודרני שקיבל בעברית את השם הכמעט זהה 'פסנתר' מבוסס על אותה טכניקה, הקשה בפטישים על מיתרים המתוחים על פני תיבת תהודה; רק שהפטישים בפסנתר לא מוחזקים בידי הנגן אלא מחוברים למקלדת". מקור השם לדברי ששון הוא "סנט-טור", "מאה מיתרים", או "רב מיתר": "הכלי נולד בפרס, אבל כל תרבות נתנה לו את הטעם שלה", הוא ממשיך; ודפדוף באלבומי תמונות מהופעותיו הרבות ברחבי העולם, וביניהן בפסטיבלים של סנטור, מגלות את העושר התרבותי שהביא לגרסאותיו השונות של הכלי בגודל, בצורה ובצבע: באירלנד מנגנים עליו בעמידה, במקומות אחרים תולים אותו על הצוואר, בבלארוס יש אנסמבלים שלמים של סנטורים שבהם מנגנים תוך תנועה ומחול, בהונגריה הוא ענק, במזרח הרחוק קטן - אבל בכולם מקישים עליו באותם פטישי מתכת עדינים.

בימים אלה מוצגת בבית התפוצות בתל אביב התערוכה "אורות וצללים", על אודות יהדות פרס ותרבותה, שבמסגרתה ייערך היום כנס בינלאומי על איראן והיהודים; התערוכה נפתחה בסוף השבוע שעבר בנגינת אנסמבל "גולהא", שאותו הקים ששון יחד עם הזמרת פארזנה כהן. "גיליתי את שירתה הנפלאה במקרה", הוא מספר, "היא נולדה באיראן ולמדה מוסיקה ושירה פרסית אצל גדולי המורים בתחום השירה הפרסית, אבל עבדה כקריינית בטלוויזיה, ומעולם לא הופיעה על במה. עודדתי אותה לשיר לפני קהל, והקמנו את האנסמבל. עבדנו על אש קטנה, לאט, וליטשנו את הסגנון של כל אחד וכולם ביחד. עכשיו אנחנו מופיעים כבר יותר משנה, והיו לנו כבר כ-15 קונצרטים".

מי ששמע את "גולהא" לא ישכח את הצליל המשכר של הכלים, את השירה והדקלום של כהן, את הריתמיות והצבעוניות הצלילית העשירה. באנסמבל מנגן גם יעקב מירון, נגן חליל וקלרינט שניגן באנסמבל מזרח-מערב ועתה בתזמורת האנדלוסית הישראלית; עזרי פינקר, המנגן כינור פרסי עתיק ומלמד במרכז הקהילתי הערבי-יהודי ביפו; מרינה טושיץ', נגנית עוד, יוצרת וזמרת, שנולדה בבוסניה ושם למדה מוסיקה בלקנית, טורקית ולאדינו, וגם מוסיקה קלאסית באקדמיה בסרייבו; ונגן כלי ההקשה הישראלי, ממוצא פרסי גם הוא, משה הגיגי. "התקבלנו נהדר בקהילה הפרסית בארץ, שכמהה למוסיקה הזאת", אומר ששון, "כשרצו יוצאי איראן להיזכר בתרבות העבר היו מביאים זמר מחו"ל, מלוס אנג'לס למשל, היכן שיש קהילות פרסיות גדולות, אבל לרוב לא היתה זו המוסיקה האמיתית. הדור הצעיר לא שמע את הצלילים האלה כלל, ולא ידע שקיימת מוסיקה כזו. וגם לא ילידי הארץ: מה הם יודעים על תרבות פרס? רק חיקוי נלעג של המבטא. והיום, המוסיקה הקלאסית הזאת חוזרת, ומחזירה לחיים תרבות שמעולם לא באה לידי ביטוי בישראל".



מנשה ששון. מה הם יודעים על תרבות פרס?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
tm_tools.isArticleType(article) : true