בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כרזות ועלונים הופכים להיות אמנות בתערוכה חדשה בנמל יפו

כרזות ועלונים של מסיבות נהפכו זה מכבר לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני, ועל כן העין נוטה לדלג עליהם

תגובות

אם זה באמצעות מסמרים, מהדק, קמח ומים, או במריחת דבק זול על גבי קיר סדוק - תעשיית הפוסטרים מוצאת את מקומה בצדי הדרך, אך היא מעולם לא תפסה את מרכז הבמה. תערוכת "סטריט פרינט" שתיפתח ביום שני הקרוב במחסן 2 בנמל יפו תכלול 200 מהעלונים והכרזות הטובים ביותר שנתלו ברחובות תל אביב בשנה האחרונה. בין השאר יוצגו בה הזמנות גרפיות פרועות לאירועי מוסיקה, תרבות, מחאה ומסיבות.

בערב הפתיחה, בין הופעות של אסף אמדורסקי ויהלי סובול לתקלוט של די-ג'יי יוגו, יוכרז הפוסטר הטוב ביותר לשנת 2010, שייבחר על ידי חבר שופטים אקלקטי: אוצרת מוזיאון העיצוב בחולון גלית גאון, עורך המוסיקה יואב קוטנר, עורך "טיים אאוט תל אביב" איתי ולדמן, מנהל אם-טי-וי ישראל אלעד סונגו, המעצב משה מוגרבי ויהושע סימון, אוצר ועורך כתב העת "מערבון".

לדעת סימון, הפוסטרים הם מרכיב חשוב בנוף העירוני: "לפעמים מארגנים אירוע רק כדי שיהיה פוסטר טוב. אם הפוסטר נדיב עם המרחב הציבורי, זה שיגעון. הם מכניסים אותך לחוויית העיר גם אם אתה לא חלק מהסצינה".

התחרות מתקיימת במסגרת פעילותה של עמותת "לצאת מהקופסה", שהוקמה כדי לספק במה לאמנים ולמעצבים. "הרעיון היה לקחת את הפוסטרים והפלאיירים שמתגלגלים בעיר הזאת ולגרום לאנשים להסתכל עליהם כמו שצריך, להבין שמדובר באמנות", מסבירה אוצרת התערוכה, שירי בן ארצי. "בפוסטרים אין חוקים. יוצריהם הם לרוב מעצבים גרפים צעירים שעובדים במשרדי פרסום או גרפיקה ונשארים במשרד עוד כמה שעות כדי לעצב פוסטר למסיבה או להופעה. זו לא המשרה העיקרית שלהם ולעתים הם לא מקבלים על הפוסטר שכר. לכן הם יכולים להתבטא כמעצבים איך שהם רוצים ולעוף ללא נהלים וחוקים. מכיוון שהפוסטרים נתלים בפרישת מדיה פיראטית, אף אחד גם לא יתרעם על האמן אם הוא יצר אמירה קיצונית".

התערוכה מגוונת וצפופה, אך מתוך העושר הגרפי בולטים המסרים המעניינים באמת. "יש סדרת פוסטרים לליין מסיבות גייז בשם 'דרעק'. על הפוסטרים כתוב באותיות קידוש לבנה - 'לא תעשה חוקן לשווא', 'לא תנשך כריות' ואת עשרת הדיברות של ההומואים. הרי אלו אלמנטים שלעולם לא יוצגו בשלט חוצות", אומרת בן ארצי.

המעצבים המובילים והעסוקים ביותר בתחום הם קבוצת "ברוקן פינגאז" החיפאית, ניר פלד (פילפלד), בן ורונה פולסקי וכן הקבוצות "Doubler", "סילברמניאק" ו"פרופגנדה". לדברי בן ארצי, "ברחוב קשה להתרכז ביצירות, בגלל הגורמים הרבים שמתחרים על תשומת הלב שלנו. מכיוון שעל אמנות רגילים להסתכל בתנאים מסוימים, כשמוציאים את הפוסטרים האלה מהרחוב ומסתכלים עליהם בקונטקסט אחר, בתאורה הנכונה, כל יצירה מקבלת את הזרקור שלה ופתאום הכל יוצא החוצה: הכישרון, האמנות, החדשנות. הבמה הנקייה הזאת הופכת את הפוסטרים ל'אמנות'".

פלד מספר ש"פעם היינו מעצבים פוסטרים צ'יק-צ'ק ומקבלים בתמורה גרושים, אבל התחום התפתח מאוד בשנים האחרונות. היום משקיעים יותר". עם זאת, הוא מוסיף, המניע העיקרי הוא ש"היצירה מודפסת בהמון עותקים בעיר, וכך הולכי רגל יכולים להתאהב בפוסטר ולקחת אותו הביתה, וכולם יכולים ליהנות מהאמנות שלנו". לדבריו, לאמנות הרחוב יש יתרון על האמנות הממוסדת: "בסופו של דבר אנחנו זוכים ליותר חשיפה. כולם נתקלים בפוסטר או בגרפיטי, לא רק צרכני האמנות או מבקרי הגלריות. אני אוסף כבר שנים פוסטרים מהרחוב".

סונגו מציין כי "עד שהרשתות החברתיות נכנסו למשחק, זו היתה הדרך העיקרית לתקשר אירועים אלטרנטיביים". כיום ההוצאות על עיצוב פוסטר והדפסתו אינן גדולות, "אבל למעצבים, ליין של מסיבות יכול להיות מקפצה מעולה".

ומהי הדרך הטובה ביותר להצמיד פוסטר לקיר? בן ארצי: "מכיוון שאנחנו תלשנו את הפוסטרים אחד אחד, אנחנו יודעים שהדרך הכי טובה להדביק פוסטר ושיישאר על הקיר היא באמצעות מברשת דבק".



כרזות והזמנות מהתערוכה ''סטריט פרינט''. עיצוב חופשי מכללים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו