בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סרטו החדש של הבמאי הגרמני פלוריאן הנקל פון דונרסמרק, "התייר" - ההפך הגמור מסרטו "חיים אחרים"

תגובות

אחרי שסרט הקולנוע הראשון שלו "חיים של אחרים" זכה ב-2007 באוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, הוצף הבמאי הגרמני פלוריאן הנקל פון דונרסמרק בהצעות עבודה. כישרון חדש הופיע, ורבים היו סקרנים לדעת במה יבחר כסרטו הבא, לאחר שסרטו הקודם הציג סקירה עגומה של בגידה ושחיתות מוסרית במזרח גרמניה.

בסופו של דבר הפתיע דונרסמרק רבים, לרבות את עצמו. סרטו החדש, "התייר", שיעלה היום בישראל, הוא ההיפך הגמור מ"חיים של אחרים": סרט אולפן ראוותני עתיר תקציב, שצולם ברובו בוונציה, מוצר בידורי מסורתי, בכיכובם של שניים מהשמות הגדולים ביותר בהוליווד, ג'וני דפ ואנג'לינה ג'ולי.

"נכון שתמיד אומרים שאדם צריך לצאת מאזור הנוחות שלו?" אומר דונרסמרק, בן 37, בראיון עמו. "אני תמיד חי מחוץ לאזור הנוחות שלי".

בבחירתו תלויים דברים רבים. הוליווד מתהדרת בשורה ארוכה של במאים דוברי גרמנית שהתקבלו באמריקה ובהם אריק פון סטרוהיים, פריץ לאנג ובילי ויילדר. אבל במאים גרמנים חדשים יותר היו מאכזבים - כמו טום טיקוור (שביים ב-2009 את "The International" אחרי שהתפרסם כבמאי "ראן לולה ראן"), או התאזרחו באמריקה והחלו לעסוק בסרטים מסחריים יותר או בעלי איכות נחותה, האשמה המוטחת לעתים קרובות ברולנד אמריך ("היום השלישי"). הוליווד לא התגלתה כמאירת פנים במיוחד גם לזרים אחרים.

"נדיר מאוד שבמאי מארץ אחרת מצליח עם סרט אולפן גדול", אומר מייקל בארקר, מנכ"ל-שותף של סוני פיקצ'רס קלאסיקס, שהפיצה את "חיים של אחרים". "אולי זה קשור לשפה. אני לא יודע. אבל מלבד רומן פולנסקי עם 'צ'יינה טאון' ומילוש פורמן עם 'קן הקוקייה', לא רבים הצליחו לעשות זאת".

מבחינה מסוימת, "התייר" הוא חזרה על הסיטואציה שאתה התמודד דונרסמרק כשכתב, צילם וניסה לשווק את "חיים של אחרים". גם אז הוא נתפש כטירון וכאאוטסיידר. "כולנו היינו סקרנים לראות מה הוא יעשה", אומר השחקן הגרמני סבסטיאן קוך, שגילם את הדמות הראשית בסרט ההוא, מחזאי שהסטאזי עוקב אחריו. "לא התייחסו אליו ברצינות בהתחלה כי הוא היה חדש. אבל הוא הפתיע. הוא ידע בדיוק מה הוא רוצה, אבל הוא היה פתוח מספיק לקבל רעיונות מאחרים אם הוא חשב שזה יועיל לסרט".

אחד ממאפייניו של דונרסמרק כבמאי, לדברי אנשים שעבדו אתו, הוא תשומת הלב הקפדנית שלו לפרטים. "אני לא יודע איך הוא עשה את זה, אבל ב'חיים של אחרים' הוא הקפיד כל כך על דיוק עד שמצא את מכשירי ההקלטה האמיתיים שהשטאזי השתמשו בהם", אומר בארקר.

ב"התייר" עובד דונרסמרק באותה שיטה, אבל מיישם אותה למטרה אחרת לחלוטין. במקום ליצור את האווירה הקלסטרופובית של מדינה טוטאליטרית, משימתו לגרום לג'ולי, המגלמת מאהבת של איש כספים בריטי מפוקפק, להיראות מלכותית ואלגנטית ככל האפשר. "הקדשנו כמה ימים לבדיקות מצלמה על סוגים שונים של ליפסטיק ומשי לבן כדי לוודא שנמצא את השילוב הנכון ולראות שזה עובר לקולנוע", מספר דונרסמרק. "הקדשנו לזה יותר מדי זמן, אבל לא היתה ברירה בגלל האופי המיוחד של הסרט. היופי החומרי היה חשוב".

ג'ולי אומרת כי אחרי שפגשה את דונרסמרק הרגישה שהיא בידיים טובות. הסרט היה זקוק ל"במאי מתוחכם מאוד", היא אומרת, "ידעתי שהוא אדם תרבותי מאוד - החינוך שלו, הוא מדבר כל כך הרבה שפות".

דונרסמרק, המתנשא לגובה של כ-2 מטרים, התחנך בבית אריסטוקרטי. הוא מסביר שבימוי "התייר" איפשר לו "לנוח" מהלחצים והשינויים שהתלוו לזכייה באוסקר. "נדרש זמן להתרגל לשינוי הזה. ידעתי שלא אוכל לגשת מיד לפרויקט הבא".

הוא הקדיש במקום זאת שנה לקריאת חמישה תסריטים או יותר בשבוע ולפגישות עם ראשי אולפנים ועם שחקנים. "ראיתי שזה גוזל ממני יותר מדי אנרגיה יצירתית", הוא סיכם. "ואז אמרתי: 'טוב, עכשיו פשוט אתרכז בכתיבה'". התוצאה היתה תסריט על התאבדות, שהוא עדיין מתכוון לביים באנגלית לאולפן בשנה הבאה. התסריט כבר היה כמעט גמור כשהמפיק הבריטי גרהם קינג ("השתולים") שלח לו טיוטה של "התייר".

"מבחינה מסוימת זה היה קליל ומרגיע מאוד, וראיתי את הפוטנציאל שטמון בתסריט הזה כבר בשיחת הטלפון הזאת", אומר דונרסמרק. "כשקראתי אותו, חשבתי, 'אולי זה מה שאני צריך כדי לטעון מחדש את המצברים'".

אבל כפי שהודה, "חוסר יומרנות שאנן" אינה שיטת העבודה האמנותית האופיינית לו. הרקע שלו אינטלקטואלי וקוסמופוליטי מאוד. אביו, איש האצולה הגרמנית שאיבד את הונו לאחר מלחמת העולם השנייה, היה מנהל בכיר בחברת התעופה לופטהנזה שהרבה לנסוע בעולם. דונרסמרק התגורר זמן מה בניו יורק בילדותו, למד ברוזוולט איילנד ובגיל ארבע ראה את הסרט הראשון בחייו, במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. הוא ציפה לראות את "דוקטור דוליטל" אבל במקום זאת ראה את המלודרמה הגרמנית "Variete". החוויה הזאת עוררה בו את העניין בקולנוע.

לימים למד בברית המועצות בימיה האחרונים - "הלכתי לישון לילה אחד בלנינגרד ולמחרת בבוקר התעוררתי בסנט פטרסבורג", הוא אומר - וקיבל הכשרה ללמד שם רוסית. אחר כך נרשם ללימודים באוקספורד, וקיבל תואר ראשון בפילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה, וכל העת תהה איך יוכל להיכנס לתחום הקולנוע ולעניין קהל ברחבי העולם ברעיונותיו ובאמונתו בכוח הגואל של האמנות.

"יש לנו חלון פנימי שדרכו אנחנו יכולים לראות את העולם", הוא אומר, "ואף שהחלון מתכסה עננים עלינו לנקות אותו ולראות את הדברים כפי שהם. אני לא חושב שאעשה שוב סרט כמו 'התייר', כי זה עזר לי להבין שאני מרגיש הרבה יותר טוב כשאני עובד בתחום שהוא ברירת המחדל שלי. אבל אני יודע שאילו לא הייתי עושה מה שבעיני נחשב לסרט הוליוודי אמיתי, הייתי מצטער כל חיי". הוא משתתק לרגע ומוסיף: "אם אחרי כמה סרטים כאן תראה שיש סכנה שאלך בכיוון הזה, תזהיר אותי, טוב?"



דונרסמרק עם אנג'לינה ג'ולי על הסט של ''התייר'' מתוך ''חיים של אחרים''


מתוך ''חיים של אחרים''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו