בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אי שם" של סופיה קופולה | שיחה עם מעצבת התלבושות של הסרט על הדיוק הנדרש ליצירת האגביות

סגנון הלבוש לאורך "אי שם" הוא מרושל ונונשלנטי, ממש כמו העולם הרגשי של הגיבורים

תגובות

באחת הסצינות ב"אי שם" מלווה ג'וני מרקו (סטיבן דורף) את בתו קלואי (אל פנינג) לאימון במגרש החלקה על קרח. ניכר שקר לו מעט כשהוא משקיף עליה מן היציע של האולם, לבוש במכנסי ג'ינס וחולצת-טי לבנה. "קר שם באולם, אבל הוא לא העלה בדעתו להביא אתו ז'קט", מסבירה סטייסי באטאט, מעצבת התלבושות של הסרט בשיחת טלפון מניו יורק. "המלתחה של ג'וני מצומצמת ושימושית. הבגדים שלו אינם מסוגננים מדי ונדמה שלא אכפת לו איך שהוא נראה, אף שבסופו של דבר הופעתו החיצונית מסוגננת, ולו רק משום שהיא נראית חסרת מאמץ".

באטאט, בת 31, ידידתה של הבמאית ששיתפה עמה פעולה בעבר בסגנון תצלומי עיתונות, מסעות פרסום וכתבות אופנה, מספרת כי ההנחיה המרכזית שקיבלה בנוגע ללבוש הדמויות בסרט היתה להקפיד על מראה אותנטי. "הקפדתי שקלואי, למשל, תיראה כמו ילדה ממוצעת בת 11". במקרה של מרקו, האותנטיות מתייחסת לתצלומי שחור-לבן של ברוס ובר משנות ה-80 וה-90. "לפני שהתחלנו לעבוד, סופיה סיפרה לי שצפתה בהמון דימויים של ובר. אחד מהם, שבו נראה מט דילון הצעיר במיטה לבוש בחולצה וז'קט ישן, היה מעורר השראה. משהו בו שידר אווירה דקדנטית של 'הרגע התעוררתי במיטה ואני לא ממש זוכר מה התרחש אתמול בלילה'", היא מספרת.

על רקע המלתחה הבארוקית בסרטה הקודם "מארי אנטואנט", ולאחר שלא מעט מבקרי קולנוע קטלו אותה ואת גיבורתה הקולנועית, דומה כי קופולה העדיפה להציג הפעם גיבור שמקל ראש בענייני לבוש. "הוא לא בחור שיבחן את הופעתו מול הראי לפני שהוא יוצא מהבית", ממשיכה באטאט. "הוא גם לא מסוג הבחורים שיש להם הרבה בגדים בארון. הוא ילבש את מה שבהישג ידו, ולרוב אלה הבגדים שפשט בלילה שעבר. מאותה סיבה, למשל, הוא לובש לעתים כל מיני חולצות-טי פשוטות שיש עליהן סמל מסחרי של חברה כלשהי".

אחת החולצות הללו נושאת לוגו של אולפן סרטים, ככל הנראה זה שמעסיק אותו, ועל אחרת מתנוסס לוגו של חברת תקליטים שאולי קיבל במתנה ממשרד יחסי ציבור. הרעיון לשלב חולצות כאלה היה של הבמאית, והוא מתבסס על זיכרון שלה מאביה שנהג ללבוש חולצות דומות בצעירותו.

כמו בסרטה הקודם "מארי אנטואנט", גם ב"אי שם" הגיבור הראשי הוא דמות מעורערת, מבודדת רגשית מסביבתה הקרובה, שנתונה בשלב מעבר. באטאט וקופולה מציגות אותו במראה נינוח מאוד, אף שמצודד לא פחות. אחת הסוגיות שהעסיקו אותן, היא אומרת, היתה כיצד להראות אדם שנפשו שברירית. "מן הסתם, הוא יעדיף ללבוש בגדים לא צמודים מדי, בגוונים סולידיים ועכורים, והוא לא יטרח להכניס את החולצה למכנסיים. אני לא יודעת אם צופים רבים יבחינו בכך, אבל מכנסי הג'ינס שלו נתחבו לתוך המגפיים רק בצד אחד, ונותרו מחוצה להם ברישול בצדם האחר, כאילו כשנעל אותם לא שם לב למעשיו, אולי מפני שהיה מדוכדך באותו רגע".

הרישול אמנם שולט, אבל צופים חדי עין יבחינו בכמה פריטים יקרים במלתחתו של הגיבור הראשי: מגפי העבודה שהוא נועל, למשל, הם דגם משנות ה-40 של מותג ההנעלה האמריקאי הוותיק Red Wing, ומכנסי הג'ינס שהוא לובש לאורך הסרט כמעט הם דגם ישן של ליווייס. "רצינו ליצור דמות שתהיה קלאסית כמו מרלון ברנדו", היא ממשיכה. "שהבגדים שלה לא יהיו מהודרים או יוקרתיים, שלא תהיה טרנדית מדי".

אם בסרטיה המוקדמים "חמש ילדות יפות" ו"אבודים בטוקיו" הצליחה קופולה לזקק רגשות חבויים מבעד לפני שטח שעיצבה בדקדקנות, הפעם זה נעשה באופן מינורי בהרבה; כשם שסגנון הלבוש השליט לאורך הסרט הוא נונשלנטי, כך הרגש שהוא מאותת עליו הוא של רפיון. האיפוק הסגנוני נשמר גם כשהאב ובתו מבקרים באיטליה ומוזמנים להתארח בטקס פרסי טלוויזיה מקומי, ואף במלתחתן של צמד החשפניות התאומות שפוקדות בכל ערב את חדרו של גיבור הסרט (פעם אחת הן מופיעות בשמלות קצרצרות ורודות ותחתוני תחרה אדומים כזוג מלצריות מופקרות בדיינר אמריקאי, ובהזדמנות אחרת הן מפזזות מולו במדי טניסאיות לא צנועים). "ניסינו להציג אותן כידידות שלו שבאות לשעשע אותו ולהצביע על האינטימיות ביניהם. מעין חשפניות שמודעות לכך שהן משחקות את המשחק, ושהן חביבות ובעלות חוש הומור".

אחד הרגעים הספורים שבהם חורגת המלתחה מצביונה היום-יומי הוא בסצינת ההחלקה על הקרח. קלואי, שמוצגת לראשונה לצופים זמן קצר קודם לכן כמתבגרת אמריקאית טיפוסית מתוקה ומבוישת, מתגלה בה באור אחר גם לעיני אביה. באטאט מספרת כי במחקר שעשו היא וקופולה, גילו כי מדי האימונים אינם מהודרים כלל כמו בגדי המופע. אבל הן בחרו להלבישה בכל זאת בבגד גוף בגוון תכול-אפרפר, שניצנץ קלות וכלל תוספת אוורירית של בד שיפון שהתבדרה מן המותניים כחצאית קצרצרה. "זה יכול היה להיות יותר בגד מפואר יותר, מכוסה ברקמות ופאייטים, אבל רצינו שזה יהיה מתוק ועדין".

בכתבת אופנה מצולמת בכיכובה של פנינג (המגלמת את קלואי), שהתפרסמה בגיליון דצמבר של המגזין "Lula", השחקנית הצעירה, בת 12, מממשת את הפוטנציאל שלה כגיבורה אופנתית ביתר שאת. לבושה בשמלות פלרטטניות של מעצבי-על כמארק ג'ייקובס, דולצ'ה וגבאנה ואלי סאאב, היא נראית שונה ובוגרת בהרבה מדמות הילדה הרגישה ושובת הלב שהיא מגלמת בסרט. הסרט אינו רק דיוקן אימפרסיוניסטי מסוגנן של השחקן הצעיר בהוליווד. הוא מבקש לשרטט פורטרט של המלון האגדי שבו הוא משתכן, על אורחיו הנודעים והמסיבות הפרועות שהתקיימו בו. יותר מפעם אחת בסרט נצפות במסדרונותיו של המלון דוגמניות תמירות בעיצומם של צילומי אופנה. "סופיה רצתה ללכוד את הרוח של המלון. כיום, הרבה אנשים נוהגים לערוך בו צילומי אופנה בגלל ההיסטוריה שלו. הלמוט ניוטון נהג להתגורר שם בעבר, ואף צילם בו כמה מעבודותיו הידועות".

בין הצצה חטופה על דוגמניות חשופות חזה וארוכות רגליים, שנראות כאילו נשלפו מסט צילומים של הצלם הנודע, לבין דוגמניות לבושות בשמלות ערב שחורות ומהודרות, משוטטות במסדרונות כשמאחד החדרים מהבהב אור לבן, נשזרו הופעות אורח של דוגמניות העל האמריקאיות אנג'לה לינדוול כבלונדינית מפתה שנוסעת במרצדס מפוארת לצד מרקו, וארין וסון כאחת מאורחות המסיבות שהמתקיימות בחדרו של מרקו.

פרט לסצינה אחת, ההתייחסות לאופנה בסרט היא מרומזת. באחת מרביצותיהם של האב ובתו בלובי המלון הם פוגשים בחבורת נשים קולניות הלבושות בהידור. כמה מהן חובשות טורבנים לראשן, ובין השניים מתפתחת שיחה על כך. "זה היה מכוון", מאשרת באטאט. "רצינו להשתמש בטורבן כדי להצביע על הפנטסיה שמייצגת האופנה. בלוס אנג'לס יש לא מעט אנשים שילכו לחנות ויקנו מערכות לבוש שלמות כפי שהוצגו על מסלולי התצוגות. הנשים שניסינו לתאר בסצינה הן בעלות אמצעים, אבל במובן מסוים הן קורבנות אופנה".

הבחירה להצביע על הטורבן כפריט טרנדי אך לשלבו על ראשיהן של דמויות שוליות אינה מקרית. זוהי דרכה האלגנטית של קופולה לאותת בקריצה כי היא מודעת לנעשה בעולם האופנה, אבל שומרת מרחק ממנו ומטפלת בגחמותיהם של מעצבי האופנה בנינוחות קרירה . *



מתוך הסרט



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו