בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הספרייה החדשה על הכרמל תחזיר את הכבוד לתוכנית המקורית

הספרייה החדשה, מבנה מחופר ונטול צורה מובהקת, היא מחווה ביקורתית ואינטליגנטית שמתעמתת בהצלחה עם המודרניזם הקיצוני של נימאייר

תגובות

בניין שאינו אובייקט, נטול צורה מובהקת, בלי חזיתות, מחופר, נחבא ונגלה רק למקרוב. ככזה, השלב הראשון של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, בתכנון "לרמן אדריכלים ? אדריכל אסף לרמן", הוא המעשה האדריכלי המנוגד ביותר לתוכניתו המונומנטלית של אוסקר נימאייר משנת 1964 לקמפוס אוניברסיטת חיפה. באופן פרדוקסלי, זוהי מחווה אדריכלית ביקורתית ואינטליגנטית המתעמתת בהצלחה עם המודרניזם הקיצוני של נימאייר, בניגוד לעשרות המבנים הפוסט-מודרניסטיים שהועמסו על הקמפוס בעשורים האחרונים ושיבשו ללא תקנה את איכויותיו המקוריות.

הריכוזיות שעמדה בלב רוב הצעותיו הגדולות של נימאייר בישראל איפיינה גם את הצעתו לקמפוס אוניברסיטת חיפה בהזמנת ראש העיר אבא חושי - התוכנית היחידה שגיבש בעבור מבנה ציבור בישראל. ה"קמפוס בבניין אחד" של נימאייר נתפש כפרשנות טיפולוגית חדשה של מושג הקמפוס המסורתי, שבנייניו פזורים בין גנים מוריקים, וכביקורת ספציפית על קמפוסים אוניברסיטאיים שנבנו באותן שנים בישראל, כמו אלה של האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים, של האוניברסיטה ברמת אביב או של קריית הטכניון השכנה בחיפה. התנגדותו של נימאייר לקמפוס הקלאסי ולגירסתו המודרנית בשיטת הביתנים בפארק, עמדה בשורה אחת עם המגמה של מכלול עבודתו בישראל שקראה תיגר על תפישת עיר הגנים ועל הבנייה הפיזורית ה"כפרית" ביסודה.

קמפוס אוניברסיטת חיפה, ובעיקר צדודית מגדל אשכול המתנשא לגובה 103 מטר מעל רכס הכרמל - הוא היצירה האדריכלית הבנויה המזוהה ביותר עם נימאייר בישראל, גם אם בסופו של דבר נבנתה על ידי אחרים. בניגוד לתוכניותיו ל"עיר בתוך עיר" בפרויקטים האורבניים המסחריים בעבור פדרמן (מרכז פנורמה ושכונת נורדיה בתל אביב) או בעבור עיריית תל אביב (כיכר המדינה) - בתכנונם של הקמפוס בחיפה ושל עיר הנגב, ראה נימאייר שליחות חברתית מן המעלה הראשונה: בעיר הנגב באה לידי ביטוי השקפת עולמו החברתית-השיתופית, בתכנון הקמפוס בחיפה התגלם חזונו המרחבי לאקדמיזם פלורליסטי בין-תחומי. בהתייחסו לשתי התוכניות עשה שימוש ברטוריקה האידאליסטית האופיינית לו, שאותה התאים לנסיבות המיוחדות של ישראל. אולי משום כך בחר לשער ספרו "זיכרונות מימים של התלהבות ומהפכה 1961-1966", המתאר בין היתר את תלאותיו בישראל, תצלום דרמטי של צללית מודל קמפוס חיפה.

דיונים סוערים

בכמה מן הראיונות הרבים עם נימאייר בביקוריו בישראל, הרבה להשוות את התלהבותו מתוכנית הקמפוס לחיפה ומהזדמנות לתכנון כולל של מרחב מהונדס אורבני-מלאכותי, לאותה ההתלהבות שליוותה את יצירת בירת ברזיל החדשה (1956-1960) על גבי מישור בלב השממה. בראיון לעיתונאי יוחנן להב לרגל פתיחת התערוכה שהציגה את מכלול עבודתו בישראל באוגוסט 1964, הדגיש נימאייר כי ההצעה לאוניברסיטת חיפה היא התוכנית המלהיבה אותו ביותר מבין שאר תוכניותיו בישראל והוא רואה בה גולת הכותרת של עבודתו מאז תכנון ברזיליה. להב התמקד דווקא בדימוי אחר שהוצג בתערוכה - תצלום מוגדל של הכיכר המרכזית של ברזיליה - וסיכם כי "רק תמונה זו יכלה לתת מושג על שיטות התכנון של נימאייר והיא נראתה כתמונה הלקוחה מהספר 1984 של אורוול".

אם תוכנית עיר הנגב שימשה לנימאייר תיקון לתדמיתה המנוכרת של ברזיליה, הרי ניתן לראות בתוכנית האוניברסיטה בחיפה גירסה מוקטנת-קומפקטית לקומפלקס של מבני הציבור הפיסוליים במרכז הבירה המלאכותית. אולם, אפילו קנה המידה המוקטן היה זר לאווירת התכנון בישראל. תפישת הבינוי הריכוזית-הדחוסה של הקמפוס והגובה החריג של הבניין המרכזי הציתו בישראל של שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 את אחד הדיונים הפומביים הסוערים שידעה בכל הקשור לנוף הבנוי ולבנייה בנוף.

כמו תוכניותיו האחרות של נימאייר בישראל, גם אישור תוכנית זו התעכב שנים ארוכות. ההצעה עוררה התנגדות עזה שמצאה ביטוי בדיונים פומביים סוערים - מקצועיים ותרבותיים. אלה דנו בין היתר בעצם הצורך בקמפוס אוניברסיטאי חדש שיפעל לצד קריית הטכניון, בסוגיית מיקומו של הקמפוס הרחק ממוקדיה האורבניים של חיפה בהדר ובמרכז הכרמל, בגודלה וביומרתה של התוכנית, בהשלכותיו הנופיות של הפרויקט. בין 1965-1967, שנות המיתון, הואשמה התוכנית בראוותנות ועלותה הכלכלית הגבוהה שבה ונידונה תדיר בישיבות מועצת העיר.

בסופם של תהליכי אישור ממושכים התמוססה תוכניתו המקורית של נימאייר ותכנונם המפורט של מבני הקמפוס נעשה בידי אדריכלים ישראלים. הבניינים הראשונים בקמפוס, בתכנונו של האדריכל המנוח שלמה גלעד, הפרו מראש את תפישת היסוד של נימאייר ופירקו את התוכנית המונוליתית בבנייה זריזה של פתרונות חירום או על ידי בנייה מדורגת שעמדה בסתירה גמורה לתפישה האנטי-טופוגרפית של התוכנית המקורית. מגדל אשכול, שגובהו עמד במרכז הדיונים על אישור התוכנית, נבנה בשנות ה-70 גבוה בכשליש מתוכניתו המקורית של נימאייר.

תוכנית-האב המאוחרת לקמפוס ופעולות הבנייה והפיתוח האינטנסיביות בו העלימו כל שריד מתוכניתו המקורית של נימאייר. כשם שמשך את חתימתו משאר עבודותיו בישראל, כך התכחש נימאייר ברבות הימים גם לקמפוס אוניברסיטת חיפה שנבנה ברוחו אך למורת רוחו. ספריית נזריאן החדשה, שתכנונה מנהל מראשיתו דיאלוג עם תוכנית נימאייר והמניפסטים שליוו אותה, מוכיחה, אולי מאוחר מדי, שאפשר היה לרכך את המודרניזם הקשוח של נימאייר מבלי לצאת מקווי המתאר של המבנה, ושהמלאכותיות המודרניסטית של נימאייר, והניאו-מודרניסטית של לרמן, בונים את רוח המקום של הקמפוס יותר מכל הג'סטות הפוסט-מודרניות "המקומיות" שחבטו בו בעשורים האחרונים.

האדריכל צבי אלחייני חקר את עבודתו של אוסקר נימאייר בישראל



דגם ההצעה של נימאייר לקמפוס אוניברסיטת חיפה, 1964, בתוספת בניין המדרגות והבניין הרב-תכליתי, מימין, שתיכנן שלמה גלעד. תצלום: ''קרן-אור'' חיפה, מתוך עיזבון אדריכל שלמה גלעד, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו