בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"An Idiot Abroad" - כשאיש אפרורי ועצל נזרק לעולם הגדול

קארל פילקינגטון הוא טמבל שכיף להסתובב אתו בחו"ל. וגם: מי יחזיר לתודעה את סרטו היפה של אסי דיין "חגיגה לעיניים", בכיכובו של יוסף שילוח?

תגובות

קארל פילקינגטון לא אוהב לטייל. הוא שונא טיסות, רכבות, בתי מלון, אתרי תיירות, אנשים זרים או באופן כללי כל תזוזה מיותרת. מבחינתו, שיתנו לו להישאר בבית עם חברתו סוזן ושיעזבו אותו לנפשו. אלא שלפני כמה שנים, בעת ששימש כמפיק זוטר בתחנת רדיו בריטית, פגש בצמד היוצרים הטלוויזיוניים ריקי ג'רוויס וסטיבן מרצ'נט ("המשרד", "ניצבים") ומאז השתנו חייו.

שני הקומיקאים המבריקים נצמדו לבחור האפרורי ממנצ'סטר עם הראש המעוגל והדיבור האטי, לא בזכות השכל המזהיר שלו או חדות לשונו, אלא להפך. די מהר הם קלטו את הפוטנציאל הקומי שעשוי להתממש במפגש בין שני אנשים מהירים ומצחיקים לבין אנגלי מהשורה.

שיתוף הפעולה הראשון של השלושה התרחש בתחנת הרדיו (בתוכנית "המופע של ריקי ג'רוויס", שנהפכה גם לסדרת אנימציה), בה נהגו לשמוע את דעתו במגוון נושאים ולקטול אותו על כל מלה. בעקבות המפגש הגו השניים את הרעיון הנפלא לשלוח את חברם העצל אל שבעת פלאי תבל, למעין טייק אוף מרושע על תוכניות טיולים טלוויזיוניות.

בתחילה זה אמור היה להיקרא "קארל פילקינגטון ושבעת פלאי תבל", אבל המנהלים ברשת "סקיי 1" לא התלהבו והסבירו שלאף אחד אין מושג במי מדובר. ואז הגה ג'רוויס את השם המבריק "An Idiot Abroad". אחד הקטעים המשעשעים בפרק הסיכום של הסדרה מציג את שיחת הטלפון שבה מספר ג'רוויס לפילקינגטון על השם החדש. זה קורה במהלך צילומי אחד הפרקים: פילקינגטון עומד על מרפסת אקזוטית במדינת עולם שלישי כלשהי, רוטן וסובל כהרגלו - מהאקלים, מהאנשים, מהמלון ומכל היתר. ואז ג'רוויס מטיל עליו בטלפון את הפצצה - אידיוט בחו"ל. "אבל זה לא מה שסיכמנו!", קארל כמעט בוכה, "סיכמנו 'קארל פילקינגטון ושבעת פלאי תבל'". ג'רוויס מגיב כהרגלו בצחוק קולני.

שבעה פרקים יש בסדרה (לא כולל פרקי הפריוויו והסיכום), שהגיעה לאחרונה לספריות הדי-וי-די בארץ. בכל אחד מהם נשלח פילקינגטון לפלא אחר: סין, הודו, ירדן, מקסיקו, מצרים, ברזיל ופרו. בתחילת הסדרה מסבירים היוצרים את כוונותיהם: מרצ'נט מאמין שנסיעה מרחיבה את האופקים והוא רוצה לגרום לחברו להכיר חלקים רחוקים של העולם ולהחכים. ג'רוויס, לעומתו, רוצה לגרום לפילקינגטון לסבול כמה שיותר, כדי שהוא יוכל לצפות בו וליהנות. "אין דבר יותר מצחיק מלראות את קארל עומד בפינה כשמציקים לו עם מקל", הוא אומר, "וכעת אני המקל".

העסקה ברורה: פילקינגטון מקבל תוכנית טיולים משלו, מה שלעולם לא היה מתרחש בעולם שאין בו קומיקאים, ובתמורה הוא מופקר לטובת תכנון המסע המשעשע של צמד הבוסים שלו, שלא פוסחים על שום דרך כדי לגרום לו להתחרט שנסע: אכילת תיקנים ואברי מין של שלל חיות, מסע גמלים מדברי של שמונה שעות, אגרוף מקצועי, לוחמה בפרים זועמים, לילה בג'ונגל קטלני והתארחות אצל שבט קניבלים. לכל אורך הדרך השניים מתעדכנים בשלומו מלונדון דרך הטלפון, והוא מקטר ללא הרף. "זאת החופשה הכי גרועה שהיתה לי", הוא מיילל, והם מזכירים לו שזאת לא חופשה.

אבל פילקינגטון הוא לא סתם אידיוט מהשורה. למעשה, הוא אינו אידיוט כלל; אלמלא התובנות המצחיקות והחביבות כל כך שלו על המנהגים המקומיים בכל מקום שאליו הוא נקלע, הסדרה הזאת לא היתה מצליחה להישאר מעניינת ומהנה. הוא בחור שכיף לטייל אתו, קל להזדהות עם הייאוש שלו, והוא בעיקר חף מחדוות החיים ואסירות התודה היחצ"נית שמאפיינת את רוב מנחי תוכניות התיירות שמצטלמים על רקע אתרים חלומיים.

הצופה הישראלי יתעניין במיוחד בפרק על ירדן: בתחילת הפרק, בהתאם למנהגם של מרצ'נט וג'רוויס לשנות את מסלול הנסיעה שלו במפתיע לכיוונים הרבה פחות נחשקים, הם שולחים אותו לישראל. ישראל מצטיירת כאן בתערובת מחרידה של תאווה לנשק, לוחמנות ושיגעון. פילקינגטון מסתובב בירושלים, נחרד מכמויות החיילים וכלי הנשק, תמה לפשר מעשיהם של תוחבי הפתקים בכותל, מזדעזע מחומת ההפרדה הענקית, תקוע בפקק עם רקדנים מטעם הרבי נחמן ונחטף על ידי אנשי ביטחון בתירגול שהבוסים אירגנו לו. דווקא המארחים בצד השני של הקו הירוק הרבה יותר מסבירי פנים.

לבסוף הוא חוזר לבריטניה, ופרק הסיכום מציג כמה קטעים מצחיקים במיוחד (הסימולציה שג'רוויס ומרצ'נט עורכים עמו באולפן - איך כדאי להתנהג כאשר נחטפים - היא שיא קומי כשלעצמו). באופן כללי לא מדובר בתוכנית טיולים רגילה; למנחה הזה אין שום רצון או יכולת למסור פרטים פיקנטיים על אף אתר תיירות. "מה כל כך מיוחד בחומה הסינית", הוא תוהה, "היא נמשכת קילומטרים על פני קילומטרים, אבל גם ה-M6" (אחד הכבישים הראשיים בבריטניה). אבל לנוכח תוכניות טיולים מן המניין, נדמה שהרבה יותר כיף לעשות מסע כזה עם מישהו שממש לא רוצה להיות שם.

"An Idiot Abroad", האוזן השלישית

החגיגה נגמרת

מותו של יוסף שילוח השבוע הוביל את מהדורות החדשות ואת אתרי האינטרנט לפשפש בארכיון ולשלוף ממנו סצינות מהסרטים שבהם השתתף, דוגמת "אלכס חולה אהבה", "חגיגה בסנוקר" ועוד. אבל סרט אחד נעדר משם לחלוטין: "חגיגה לעיניים", סרטו העלילתי השני של אסי דיין, שצולם ב-1973 ויצא שנתיים אחר כך.

בניגוד לסרטים אחרים בפילמוגרפיה של דיין, שנהפכו עם השנים לקלאסיקה ומככבים בכל ספריית די-וי-די ושידורי יום העצמאות, "חגיגה לעיניים" נעלם לגמרי מהתודעה, בין היתר בעקבות סכסוך משפטי שפרץ בשנות ה-90 סביב זכויות ההפצה שלו, ומונע עד היום את האפשרות להשיגו.

כה חבל. זהו סרט מקסים. שילוח מגלם בו משורר שמגיע לבית מלון שומם במטולה, מתאכסן בחדרו וחותך לעצמו את הוורידים. אנשי המקום מוצאים אותו ומצילים את חייו, אבל כשהם מגלים שמדובר במשורר חשוב ומצליח, הם מסיקים שהתאבדותו עשויה להפוך את עירם למוקד עלייה לרגל ומנסים לגרום לו לשים בכל זאת קץ לחייו.

אבל המשורר כבר רקם קשר עם בת המקום, בגילומה של טליה שפירא, וכעת הוריה וחבריהם ואנשי הצבא - שמנהלים באזור מלחמה בלתי פוסקת - רודפים אחריו כולם יחד בנסיון להניא אותו מהחלטתו לחיות. את התסריט כתבו במשותף דיין ונפתלי אלטר, שגם הלחין את המוסיקה היפה. גרעין העלילה מבריק והדיאלוגים ניחנים בשנינות מהסוג החנוך-לויני, והלוואי שהיה נמצא הגורם שהיה מצליח לגרום לסרט הזה לשוב לתודעה, או לפחות לספריות הדי-וי-די. *



מתוך ''Idiot Abroa''. ''זאת החופשה הכי גרועה שהיתה לי'', מיילל פילינגטון, וג'רוויס מזכיר לו שזאת לא חופשה


שילוח ב''חגיגה לעיניים''. התאבדותו של המשורר עשויה להפוך את מטולה למוקד עלייה לרגל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו