בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאמצע המאה ה-19 ועד היום: ההיסטוריה של תכשיטי בולגרי

אליזבט טיילור הקדישה חדר בביתה לתכשיטי בולגרי, אנדי וורהול אמר שבשבילו החנות של התכשיטנים היוונים-איטלקים היא המוזיאון החשוב ביותר

תגובות

הגשם, הרוח המקפיאה, ואפילו המדרכות המכוסות בשכבת קרח דקה, מסוכנת למי שאינו נזהר בצעדיו, לא הפחידו את מאות הפריסאים והתיירים שעמדו תחת מחסה מטריות והמתינו שעות כדי להיכנס לתערוכה שהוקדשה כולה ליהלומים, אבני חן, זהב וכסף.

המעבר מהאור האפרפר שבחוץ לאפלולית השוררת באולמות שחורי הקירות יוצר כמעט נתק מהמציאות. אלומות אור ממוקדות בתיבות זכוכית, שבהן מונחים אלה לצד אלה אוצרות זוהרים שערכם אינו נקבע על פי משקל המתכת והאבנים, אלא בעיקר בשל עיצוביהם היחודיים והסיפורים הנלווים אליהם.

ההיסטוריה של משפחת התכשיטנים בולגרי החלה ביוון באמצע המאה ה-19. מייסד השושלת היה הצורף סוטיריו בולגריס שהיגר ממולדתו לאיטליה, ועסק בממכר עתיקות, כלי כסף ותכשיטים בנאפולי. ב-1881 העביר סוטיריו את עסקיו לרומא, ועד 1910 לא שינה את גישתו לעסקים. אולם בתחילת שנות העשרה, בהשפעת סגנון העיצוב הצרפתי ובעזרת שני בניו ג'ורג'ו וקוסטנטינו, החליט להקדיש את זמנו לייצור תכשיטים. בשנות ה-20 של המאה שעברה פיתחו הבנים את העסק המשפחתי, שפרסומו נבע בעיקר מהשימוש שעשו המעצבים באבנים יקרות ונדירות. לאחר מות האב ב-1932 עבר העסק לידי הבנים.

השנים שלאחר המלחמה וימי ה"דולצ'ה ויטה" של שנות ה-50 וה-60 הביאו לבית בולגרי פרסום והצלחה, ולעולם עיצוב התכשיטים את מהפיכת הצבעים. בשנים ההן נראו תכשיטי בולגרי המעוצבים והרוטטים על שיערן, צוואריהן, ידיהן ואוזניהן של שחקניות איטלקיות כג'ינה לולובריג'ידה, סופיה לורן ואנה מניאני, ואולמות התצוגה והמכירה בווייה קונדטי היו מקום עלייה לרגל להן ולרבים אחרים.

בשנים אלה התנתקו אמני בולגרי מהסגנון הצרפתי ששלט בכיפה עד אז, ויצרו "אסכולת תכשיטים" משלהם, שסממניה היו גודל, צבעים זוהרים ועיצובים חדשניים. עבודות בית בולגרי היו אהובות בעיקר על נשות החברה והקולנוע באירופה. אולם גם אליזבת טיילור האמריקאית התאהבה בסגנון ובעיצוב, וכאשר שהתה ברומא ב-1962 בעת צילומי "קליאופטרה", היתה בת-בית באולמות התצוגה והמכירה של בולגרי. עם שובה לקליפורניה הפכה טיילור את אחד מחדרי ביתה למוזיאון שבו נשמר אוסף התכשיטים והאביזרים שרכשה ושנרכשו עבורה מהיצרן האיטלקי. האוסף כלל בין השאר סיכות יהלומים, טבעות וצמידי "נחש", עגילי יהלום ואיזמרגד וענק תואם מרהיב.

בשנות ה-70 עבר ניהול החברה לבני הדור השלישי. הנכדים קידמו את השימוש בזהב צהוב (שנועד עד אז בדרך כלל ל"תכשיטי יום"), שיבצו בו אבנים יקרות וכך יצרו קו חדשני באופנת התכשיטים. באותה תקופה אמר אנדי וורהול "אני נוהג לבקר אצל בולגרי משום שזהו המוזיאון החשוב ביותר לאמנות עכשווית".

שנות ה-80 וה-90 הביאו עימן את תפיסת ה"פרט-א-פורטה" בתכשיטים, את השימוש חסר הגבולות כמעט באבנים עתירות צבע, ואת החלפת העיצובים המפוסלים במעודנים יותר. מעצבי בולגרי אינם נחים על זרי הדפנה, וסגנון יצירותיהם משתנה ללא הרף, אך הוא שומר על מאפיין אחד כמעט קבוע: הפרובוקציות, הן מבחינת המידות והן בעיצובים עצמם.



אליזבט טיילור. היתה בת-בית באולמות התצוגה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו