בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הישראלית מציגה: ארנני, מאת ורדי עם תזמורת ראשון לציון

תגובות

מתח דרמטי ורדיאני טיפוסי שרר במערכה הראשונה של "ארנני" אתמול: האם הזמרים הסולנים יחליקו על הבמה שהוצבה בזווית תלולה מאיימת, או לא? כי אם כן, לא הרפתה החרדה, הרי יקרה אסון: אין שום זיז להיאחז בו לאורך הבמה, ומסלול ההתגלגלות - טפו-טפו-טפו - מוביל הישר אל בור התזמורת, בלי מעצור, אל מפרקתם של צמד נגני הקרן מימין, האבובנים באמצע, או החלילנים משמאל, שוודאי תתרסק חלילה אם יוטח בהם גוף של סולן או סולנית בשרניים באצ'לרנדו של נפילה חופשית.

הסכנה מוחשית, וגם הזמרים חשו בה, ולכן הם נזהרו - כל כך נזהרו, שרוב האנרגיה שלהם הופנתה לזהירות הזאת, ולא לנקיון קולם, ולא להבעה שלהם, ובוודאי לא לתנועה שלהם, שממילא הוגבלה על ידי התחפושות שחנטו אותם מכף רגל עד ראש. כך, בכבדות, בסרבול נוראי, בסאונד צווחני, תוך תפילה חרישית של הצופים לשלומן של סוליות הנעליים והמגפיים של הזמרים, נמשך ונמשך החלק הראשון של האופרה.

כן כן, ידוע ש"ארנני", מהאופרות הראשונות של המלחין, היא מהתקופה ש"ורדי עוד לא היה ורדי". אבל דווקא בגלל זה ראוי היה למצוא זמרים שיודעים לשיר ולא לזייף ושיש להם כשרון מינימלי לשחק את הדמויות באמינות: פיירו ג'וליאני הוא הכול חוץ משודד אכזר וכריזמטי, מישל קריידר שרה באטימות מוחלטת, קרלו גואלפי בתפקיד המלך לא ידע דקות מהי, ואת הוויברטו האיטי של פאטה בוצ'ולדזה באמת כבר קשה לסבול.

וראוי היה למצוא מנצח - מה קרה לג'ורג' פלווניאן המצוין קשה לדעת - שיידע לחבר ביחד מקהלה, סולנים ותזמורת כדי שלא ישירו בשלושה זמנים שונים, ולהפיק איזשהו עידון, פיאנו, משהו - במקום להפוך את התזמורת ללהקת מצעדים מריעה. קברניטי האופרה ודאי יעדיפו לשכוח את ההפקה המשונה הזאת.

האופרה הישראלית מציגה: ארנני, מאת ורדי עם תזמורת ראשון לציון, מקהלת האופרה וסולנים מנצח: ג'ורג' פליווניאן. בית האופרה תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו