בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הלהיט "הספר מסביליה" של רוסיני, הסדנה "ארנני" של ורדי

שבוע אופראי גדוש, עם "הספר מסביליה" בפילהרמונית ועם העלאה ראשונה של "ארנני" באופרה הישראלית. וגם: אתר אינטרנט חביב מציע השוואות ביצועים

תגובות

שתיהן אופרות איטלקיות, שתיהן מהמחצית הראשונה של המאה ה-19, שתיהן מידי מלחינים שהמושג "אופרה" דבוק בהם ללא היפרד. בכך נגמר הדמיון בין שתי היצירות. את "הספר מסביליה" חיבר רוסיני. זו אופרה קומית, להיט שבלהיטים, אולי הנצפית ביותר מעולם; את "ארנני" חיבר ורדי, קומפוזיטור מוערך לא פחות, וזו אופרה רצינית מאוד, דרמטית, טראגית. "ארנני" מוצגת לעתים רחוקות, בישראל לא הוצגה מעולם - עד גאולתה עכשיו באופרה הישראלית (בהפקה משותפת עם בתי אופרה בספרד ובפולין).

רוסיני וגם ורדי הם שמות מושכי קהל, ומספר ההצגות תוכנן בהתאם. את "הספר מסביליה" של רוסיני מעלים עכשיו בתזמורת הפילהרמונית פעמים אחדות, מול קהל שיסתכם כנראה ביותר משתי רבבות, גם את "ארנני" באופרה הישראלית יראו אלפים רבים. בחירת שתי האופרות האלה מעוררת בין השאר את השאלה מה עדיף להעלות, מבחינת מה שאפשר לכנות תרומה לתרבות. יצירה בדוקה ובטוחה בפעם המי-יודע-כמה (רוסיני), או - במקרה זה - יצירה לא ידועה של ורדי הצעיר (אם כי כבר לאחר כתיבת "נבוקו").

אגלה מיד כי באוזניי, ההחלטה להעלות את "ארנני" שנויה במחלוקת, באשר אופרה זו אינה עושה שירות טוב לוורדי בפרט ולעולם האופרה בכלל. קדושת החידוש אינה הצדקה, במקרה זה, ומוטב היה לאופרה הישראלית להעלות שוב הפקות מוצלחות של אופרות בעלות ערך שכבר הציגה ושתפאורתן שמורה במחסניה. דעתי אינה נסמכת כלל על איכות ההפקה הקונקרטית של "ארנני" המוצגת בימים אלה בתל אביב (משתתפים בה זמרים מצוינים ובהם הבאס פאטה בורצ'ולדזה והסופרן מישל קריידר), אלא על המוסיקה והעלילה כשהן לעצמן. לפחות מזווית ימינו, ורדי מתקבל כאן כאומן שמוציא מסדנתו מוסיקה פשוטה, לא מלהיבה, בסגנון נוח לקהל, ומאמץ ליברית מופרך. כשקוראים את תמצית העלילה (למשל בתוכנייה של ההפקה התל אביבית) זה נראה כמו פארודיה על עלילות אופרה מסובכות ויש שיאמרו - מטופשות.

באוזני חוקר

האם מותר להדביק ל"ארנני" של ורדי תווית של זיבורית שקושרת עלילה לא משכנעת למוסיקה שאינה ממיטבו של ורדי (אם להתבטא בלשון עדינה)? המוסיקולוג יהואש הירשברג שולל זאת בתוקף וממליץ על האופרה בחום. "אני חושב שזו אופרה נהדרת, רצינית ומעמיקה", הוא אומר. "'ארנני' פותחת סדרה ורדיאנית שלמה שבה הוא תוקף בצורה קטלנית את המושג ההרסני של ה'כבוד' - כאן זה נעשה כמובן בעזרת הליברית המבוסס על מחזה של ויקטור הוגו".

במאמר שכתב לתוכנייה של האופרה הישראלית מבהיר פרופ' הירשברג נקודה זו ומתעכב על סיום הסיפור, שנועד לקומם את הקהל על מושג הכבוד וגם מצליח בכך. ורדי, לדעת הירשברג, "מציג ברגישות רבה את הטרגדיה של ארנני, שרוב חייו עברו כפליט נרדף, הוא מגיע לבסוף אל המנוחה ואל הנחלה, משיג את אהובתו אלווירה, אבל ממש ברגע זה צריך לבחור בין חוקי הכבוד של אציל ספרדי ובין אהובתו. הבחירה קשה, אך הוא נכנע לחוק החברתי ומתאבד. ורדי מטיח בכך ביקורת נוקבת בצביעות של החברה".

על המוסיקה שחיבר ורדי ל"ארנני" יש אפוא לפרופ' הירשברג רק מלים טובות. "המערכה הראשונה מציגה תמונות בל-קנטו יפהפיות, האריה הפותחת של אלווירה ממש נפלאה. סיום האופרה מרשים, והדואט המסיים ממש נוגע בלב".

אז אתה מעריץ את האופרה הזאת.

"אני מעריץ את ורדי בכלל, וחושב שגם 'ארנני' היא יצירת מופת, אם כי לא בדרגה של מקבת או ריגולטו. הייתי אומר שהיא בערך ברמה של נבוקו, אבל עיצוב הדמויות כאן ברור יותר. אני לגמרי שמח שמציגים אותה כאן סוף סוף".

אין באופרה "ארנני" מקומות שבהם ורדי מטפל בהתרחשויות רציניות בסגנון מוסיקלי קליל, שבעליל אינו מתאים?

"זו לא תופעה ספציפית ל'ארנני'. ורדי משתמש בתבניות נוחות לכתיבת אריות, הוא עדיין קשור במידה רבה לאידיאולוגיה של רוסיני".

תוכל להמליץ על ביצוע מוקלט ומצולם שחביב עליך? "בהחלט. יש די-וי-די שבו מירלה פרני שרה את תפקיד אלווירה, הקליטה נהדרת וגם הבימוי יפה" (מדובר בהפקה בלה-סקאלה, בבימוי לוקה רונקוני. לצד פרני מזמר פלסידו דומינגו, בדמות ארנני, והמנצח הוא ריקרדו מוטי).

הולכים על בטוח

זה נראה יבש מדי, לבצע את "הספר מסביליה" בנוסח קונצרטי, ללא בימוי ותפאורה ותאורה, ואכן - בקונצרטי "הספר" שיהיו עכשיו בפילהרמונית, בניצוחו של רוברטו אבאדו, עם זמרים מחו"ל, מנסים לחרוג מעט מהמתכונת ולהציע משהו באמצע. האופרה המבדחת תבוצע בבימוי חלקי, עם תלבושות. התזמורת יושבת כרגיל על הבמה, אך הזמרים מופיעים על במה נוספת. אחד מן הזמרים האורחים (הבריטון שיופיע כ"דוקטור ברטולו") הדריך את הצוות במחוות התיאטרוניות. בתפקיד הנשי הראשי (רוזינה) תשיר הסופרן האיטלקייה הצעירה (7 שנים על הבמה) מריאנה פיצולטו.

איזוהי ההפקה המתועדת המומלצת? כפי שכבר צוין כאן (אגב הפקה מוצלחת של "הספר" שהיתה באופרה הישראלית במארס אשתקד), יש שתי הפקות שמתחרות כביכול על האליפות. אחת היא הגרסה ה"קלאסית", בת 38, שעשה ז'אן פייר פונל, במאי אופרה שעדיין לא נולד שני לו. השנייה היא פרי עבודתו של הבמאי אמיליו סאגי ("דקה") בהפקה ספרדית ("תיאטרו ריאל" במדריד, 2005). ההפקה החדשה עדיפה מבחינת איכות הסאונד, ומככבים בה הטנור חואן דייגו פלורס והסופרן מריה באיו. זו הפקה מרהיבה (אם כי בהחלט לא ראוותנית), ומרייה באיו מספקת תמורה גבוהה לכסף, עם קול זוהר והופעה מצודדת לב. כפיגארו (ה"ספר") מופיע הבריטון פייטרו ספאניולי - הוא ישיר תפקיד זה גם בקונצרטים עם הפילהרמונית הישראלית.

בכל זאת, אם נאלצים לבחור הפקה אחת, "הספר מסביליה" בבימוי ז'אן פייר פונל (הפקה: דויטשה גרמופון) עדיין צועד בראש. מנצח כאן קלאודיו אבאדו הצעיר ובצוות מופיעים שמות שיש המכנים אותם "דור הזהב": הטנור לואיג'י אלווה, הבאס-בריטון הרמן פריי, הסופרן תרזה ברגנצה והבאס פאולו מונטרסולו. חסרונות דווקא יש, לא מעט. התפאורה שגרתית, הצבע מהוה, ההתאמה בין זמרה לשפתיים מועדת לפעמים, ברגנצה נראית מבוגרת. אבל לא איעף מלחזור ולומר שדרכו של פונל, שעוקב כביכול "סתם" אחר הסיפור (תוך דאגה לכל פרט) היא הכי משכנעת. אין מתחרה שקול למונטרסולו באריית "הדיבה" ואין כמו הטנור העשיר של אלווה בתפקיד הרוזן. איכות הסאונד אינה מגיעה לרמה של שנות ה-2000 (הגרסה של סאגי, שהוזכרה קודם) אך מספקת בהחלט.

בחנו את עצמכם

הרעיון, לפחות לפי אתר האינטרנט שבו הוא מודגם (בעל האתר: אדר ויידמן), עדיין בחיתוליו מבחינת המימוש הרחב, אך נראה הגיוני, מתבקש ומהנה. באתר שכתובתו https://sites.google.com/site/musiccomparisons/ תוכלו לבחון את עצמכם בהשוואה מהירה ונוחה של ביצועים אחדים לפרקים מתוך יצירות של ויוואלדי (קונצ'רטו "סערת הים"), "דומינה יזו" מתוך הרקוויאם של מוצרט, השיר "גרינסליבס", "אלמאנד" מתוך הפרטיטה מס' 1013 ברשימת יצירות באך (חליל סולו). חובבי השוואות ייהנו קודם כל מהנוחות הטכנית: אין צורך לשים דיסק, לשלוף דיסק, לשים אחר. הכל זמין בלחיצת עכבר.

מדוע זו בחינה עצמית? משום שאפשר ורצוי להאזין בראשונה על עיוור, בלי לדעת את זהות המבצעים, ואחר כך להיכנס לקישור שמגלה מי מנגן ומי מנצח ומי שר, ובכמה אחוזי תמיכה זכה כל ביצוע, בסיכום חוות הדעת המכומתות של מאזינים אחרים שביקרו באתר.



''ארנני'' בתל אביב. הפקה ראשונה כאן לאופרה של ורדי


מריאנה פיצולטו. תשיר את התפקיד הנשי הראשי ב''הספר מסביליה''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו