בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הדג נחש" בהופעה - הגרוב טוב, אבל לא מצויין

ההופעה של "הדג נחש" לא היתה ניצחון סוחף של הגרוב, אבל לפעמים צריך לדעת לנצח גם אחת אפס קטן

תגובות

"הדג נחש" היא להקה שוחרת נורמליות שפועלת במדינה לא נורמלית. חרף כוונותיה הטובות, היא בדרך כלל מובסת על ידי המציאות, אבל היא לא מוותרת, לא מוותרת, ולפעמים היא יוצאת מהמאבק מנצחת. האלבום האחרון שלה, "6", הוא ניצחון כזה. זוכרים את העידן הקדום שבו להקה ישראלית פופולרית (מושג ארכאי כשלעצמו: כמעט לא נותרו כאלה) היתה מוציאה אלבום טוב מאוד, והקהל היה מתגמל אותה על האיכות וקונה את האלבום בהמוניו? אין דברים כאלה היום, אבל לעתים נדירות בכל זאת יש. הרבה מוכרים בחנויות תקליטים שמעו בשנה האחרונה את המשפט "אני רוצה את החדש של 'הדג נחש'", ו"6" הגיע למעמד של אלבום זהב. כל כך נורמלי, כל כך נדיר.

"הדג נחש" חגגה את אלבום הזהב (ועל הדרך גם את אלבום זהב לדיסק הקודם שלה, "בעזרת הג'ם") בשתי הופעות ענק שהתקיימו בסוף השבוע בהאנגר 11 בתל אביב. איך היה? ההופעה ביום חמישי המחישה לטעמי את ההבדל בין "סבבה" לבין "מעולה". היה סבבה, לא פחות אבל גם לא יותר. היתה אווירה מצוינת, היו אנרגיות גבוהות, היתה שורה של להיטים שאי אפשר ליפול אתם, דימויי הווי-ג'יי היו נהדרים, אבל הגרוב לא היה בשמים, וכדי שהופעה של "הדג נחש" תמריא הגרוב צריך להיות בשמים.

מדוע מפלס הגרוב התייצב רק על גובה סביר? נדמה שהתשובה נעוצה בעיקר בתנאים של ההופעה. גרוב הוא תוצר של שלושה דברים עיקריים: נגינה, סאונד, חלל. הנגינה היתה ללא דופי, או כך לפחות אפשר להניח. אבל הסאונד, כמו בדרך כלל בהאנגר 11, היה רע. המוסיקה, בעיקר במחצית הראשונה של ההופעה, נשמעה שטוחה וללא עומק. האיבר שאחראי על ספיגת הגרוב, איפשהו בין האגן לסרעפת, לא קלט את אותה תחושה עגולה ובשרנית שמתהווה כשהגרוב עילאי. ובנוגע לחלל של ההאנגר, נדמה שהוא היה קצת גדול מדי. זאת המלכודת של הופעות חגיגיות לציון אלבום זהב: מתבקש לקיים אותן בחלל ענק, והקהל אכן זורם בהמוניו, אבל כל הגודל הזה לא מיטיב בהכרח עם המוסיקה. מפלס הגרוב היה גבוה, ואפילו גבוה בהרבה, בהופעה ש"הדג נחש" קיימה עם יציאת האלבום האחרון במועדון התיאטרון ביפו, שמכיל כשליש ממספר האנשים שהיו בהאנגר. "הדג נחש" היא להקה של חללים גדולים, לא ענקיים. נדמה שהלהקה הישראלית היחידה שמסוגלת כיום להעלות באש מקום כמו ההאנגר היא "בלקן ביט בוקס".

לרגעים היה נדמה שההופעה הזאת עומדת להסתיים בתיקו. הופעות האורח החביבות של "ג'ירפות" ו"רד בנד" לא שברו את השוויון. אבל אחרי כמעט 15 שנות פעילות, "הדג נחש" היא אחת מאותן מקצועניות-על שתמיד תוציא את הקהל שלה מרוצה. "מערבולת של חול" זכה לביצוע מחשמל, "הנה אני בא" ו"מה נעשה" היו תענוג צרוף, והופעת האורח של "שבק ס'" היתה מרנינה. ההופעה הזאת לא היתה ניצחון הרואי וגם לא טור דה-פורס מפואר. זה היה 0:1 קטן, וגם את זה צריך לדעת לעשות.

"הדג נחש". האנגר 11 בתל אביב, 6.1



''הדג נחש''. הקהל תמיד ייצא מרוצה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו