בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פופ | מיילס קיין מוכיח: קלישאות הן לא דבר שלילי

אף שהוא נע בין המסורתי לשמרני, מיילס קיין הוא ההבטחה הגדולה הראשונה של השנה החדשה. לא רק משום שנואל גלאגר משתתף באלבום הבכורה שלו

תגובות

מיילס קיין הוא ההוכחה לכך שקלישאות הן לא בהכרח דבר שלילי. הוא נראה כמו קלישאה של רוקר בריטי עם מעיל העור ההדוק שדבוק לגופו גם בימי חמסין, החליפה המדוגמת שנתפרה על ידי חייט קשיש והפוני שמונח בפסאודו-נונשלנטיות על המצח, נוגע-לא נוגע בעיניו ומסתיר קלות את מבטו. הוא נשמע כמו קלישאה של רוקר בריטי, ששר את אותם השירים שכתבו לפניו מארק בולן, ריצ'רד אשקרופט, פיט דוהרטי ופול ולר; והוא מתבטא כמו קלישאה של רוקר ישראלי שמוחה ש"אף אחד כבר לא עושה כאן רוקנרול, יש כאן רק מתמודדי 'אקס פקטור' ואינדי שמינדי", שזה בטח כינוי הגנאי הגנרי ליוצאי רימון המקומיים.

ובכל זאת, אף שהוא נע בין המסורתי לשמרני, מיילס קיין הוא ההבטחה הגדולה הראשונה של 2011, וזה ממש לא משום שנואל גלאגר מנגן גיטרה ושר קולות רקע באלבום הבכורה שלו שייצא בחודש הבא. קיין, בן 24, לשעבר מנהיג להקת "רסקלז" הכלל לא חשובה, הוא חברו הטוב ביותר של אלכס טרנר מ"ארקטיק מאנקיז" ושותפו לצמד - שבתקווה לא היה סתם פרויקט חד פעמי להפגת השעמום - "דה לאסט שאדואו פאפטס".

האלבום המעולה שלהם, "The Age of Understatement" שיצא ב-2008 היה מפגן מרהיב של פופ מתוזמר, שהושפע סגנונית מסקוט ווקר וג'ון בארי ודיבר בלינגו העכשווי המשונן שבזכותו התפרסם טרנר כאחד המתעדים המהימנים ביותר של התרבות האנגלית הצעירה. אם בתחילה היה נדמה שטרנר סוחב על הגב את ה-BFF שלו מטעמים הומניטריים, הרי שחלוקת התפקידים והקרדיטים הצביעה על מעורבות משמעותית של קיין, כשבשיר הכי יפה באלבום, "Standing Next to Me", הוא מתפקד כסולן.

שני הסינגלים שיצאו עד עכשיו מתוך הסולו המתקרב של קיין, "Come Closer" ו"Inhaler" - שיר מחווה לחולי אסתמה - מלמדים שלכל הפחות הוא מתעתד לספק תחליף הולם ל"ארקטיק מאנקיז" עם פאואר-פופ סוחף. "רציתי לעשות אלבום שיהיה אדפטציה מודרנית לרוח של מוטאון", הוא הצהיר בראיונות לקראת האלבום החדש. "עם שירים קצרים, ישירים ופוגעים. יהיה כמובן דמיון ל'דה לאסט שאדואו פאפטס', כי זה עדיין אני, אבל הפעם השתדלתי לרסן את השימוש בתזמורת ולהישמע קצת יותר Fאנקי. אני כרגע מרגיש בהילוך חמישי". זו יופי של קלישאה.



מיילס קיין. בהילוך חמישי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו