בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התנועה האמנותית

עבודה מעוררת מחלוקת של דייוויד ווז'נרוביץ'; ערב אמנות בסן פרנסיסקו לזכר קורבנות השריפה בכרמל; וברכה אטינגר במרכז פומפידו

תגובות

מוזיאון סן דייגו יציג עבודה מעוררת מחלוקת של דייוויד ווז'נרוביץ'

לאחר שהוסרה בתחילת דצמבר מתערוכה בגלריה הלאומית לפורטרטים סמיתסוניאן בוואשינגטון, תוצג בחודש הקרוב עבודה פרובוקטיבית של האמן דייוויד ווז'נרוביץ' במוזיאון לאמנות עכשווית בסן דייגו, קליפורניה. בכך מצטרף המוזיאון לעשרות ארגונים ומוסדות המוחים על השמרנות של הצעד שנקטה גלריה סמיתסוניאן.

העבודה, "A Fire in My Belly", נוצרה כחמש שנים לפני מותו של ווז'נרוביץ' מסיבוכי מחלת האיידס ב-1992. ייסורי המחלה הם נושאה המרכזי, והם מתבטאים בדמות נמלים הזוחלות על גופו של ישו הצלוב. לאחר שביקרו בתערוכה ביקשו אנשי ארגון הליגה הקתולית האמריקאית וכן כמה חברים בבית הנבחרים האמריקאי להסיר את העבודה בטענה שהיא פוגעת בנוצרים. הסרת העבודה וההתנצלות על הצגתה הביאו מאז להצגתה המיידית בכמה מוסדות בארצות הברית, ובהם ניו מיוזיאום בניו יורק. המוזיאון בסן דייגו יציג שתי גרסאות שונות של העבודה שיצר האמן לאחר ביקורו במקסיקו בשנות ה-80.

עבודות מאוסף דניס הופר במכירת כריסטיס בניו יורק

בהתקף חרדה רגעי באמצע שנות ה-70 ירה השחקן והבמאי האמריקאי המנוח דניס הופר שני כדורי אקדח בהדפס המשי של אנדי וורהול "מאו", דיוקן של שליט סין מאו טסה טונג מ-1972. עבודה זו, המוערכת בשל התקרית האלימה במחיר גבוה יחסית להדפסיו הסדרתיים של וורהול - 20 עד 30 אלף דולר - מוצעת היום במכירת כריסטיס בניו יורק בצד כ-300 עבודות וחפצי מזכרת אחרים מאוספו של הופר.

מכירה זו היא השנייה שמקיים בית המכירות מאוסף זה, שכולל בעיקר יצירות של אמנים אמריקאים שהופר אסף מאז שנות ה-60 ועד מותו ממחלת הסרטן במאי האחרון. בנובמבר האחרון, במסגרת מכירה מקדימה של 30 עבודות מאוספו של השחקן, נמכרה עבודת טכניקה מעורבת של ז'אן מישל בסקיאט מ-1987 ב-5.8 מיליון דולר.

האוסף, שרובו אקלקטי בבחירותיו ואינו מעמיק בעבודות רבות של אמן מסוים, כולל עבודות שרובן משתייכות לזרם הפופ-ארט ולאמנות שנות ה-70 וה-80.

כצלם וצייר חובב בעצמו היה הופר מעורב במשך חייו בסצינה האמנותית, במיוחד בעיר מגוריו, לוס אנג'לס. ארבעת ילדיו של הופר, שירשו את האוסף, מוכרים אותו על פי בקשת אביהם.

ספר חדש של סופי קאל מאיר את תחילת דרכה

"ביקשתי את הירח וקיבלתי אותו" - כך כותבת האמנית הצרפתייה סופי קאל בספרה החדש, "True Stories: Hasselbald Award 2010". את הספר, שכולל מקטעי טקסט אוטוביוגרפיים, חיברה קאל מאז נודע לה על זכייתה בפרס הסלבלד היוקרתי לצילום בשנה שעברה. הספר ראה אור במהדורה מוגבלת בהוצאת הספרים הגרמנית שטיידל ונמסר כי עותקיו אוזלים במהרה.

קאל, כיום אמנית בינלאומית מרכזית, חוזרת בספר לימיה כאמנית מתחילה ומתארת את חיפושי הדרך שלה. "גרתי בכפר בצפון קליפורניה, בביתו של צלם. רציתי להשתמש בכל הבא ליד שם, מצלמות, חדר חושך, לתפוס את ההזדמנות (...) התקשרתי לאבא שלי, שאמר תמיד שיעזור לי ברגע שאדע מה ארצה לעשות עם עצמי. החלטתי לשוב לפאריס לאחר שבע שנים", היא כותבת. בשובה נרשמה לקורס צילום חובבני, למורת רוחו של אביה, שהיה אספן אמנות. לדבריה, "הסתכלתי על העבודות שהיו תלויות אצלו על הקירות: מצאתי אחת של דוויין מייקלס - תצלום שחור לבן עם כיתוב בכתב יד, והחלטתי להעתיק אותה".

קאל גם מתארת מאורעות שונים הקשורים לצילום בעבודתה. "תודה על זמנך, אך כדאי שתמצאי משהו יותר טוב לעשות. להתראות", זו היתה תגובתה של אלנה סונאבנד, בעלת גלריה סונאבנד הניו-יורקית, לאחר שעברה ברפרוף על תצלומיה של קאל בפגישתן הראשונה ב-1979.

לאורך השנים שבה קאל לעסוק רבות בצילום, על אף הגדרתה המקובלת כאמנית מיצב קונצפטואלית. כשייצגה את צרפת בביאנלה לאמנות בוונציה ב-2007, הציגה תערוכה המגיבה על הודעת דואר אלקטרונית שקיבלה מבן זוגה, ובה הודיע לה על פרידתו ממנה. תצלומיה, שבמקרים רבים מתעדים תהליך מיצג מכוון אך לא מבוים, היו פורצי דרך כשהחלה את דרכה בסוף שנות ה-70 ונוצרו בחלקם בשיתוף פעולה עם צלמים מתחום האופנה.

בפרס הסלבלד, שכולל מענק כספי בסך 140 אלף דולר, זכתה קאל, בת 57, בקיץ האחרון יחד עם האמנית מונה חאטום. "תודה, מר הסלבלד, על שלא הבאת ילדים לעולם", כתבה קאל בספרה כהבעת תודה למייסד הפרס, ויקטור הסלבלד השוודי, על שהוריש את הונו לטובת הפרס.

ברכה אטינגר במרכז פומפידו

האמנית והתיאורטיקאית הישראלית-צרפתייה ברכה אטינגר משתתפת בתערוכה הקבוצתית "elles@centrepompidou", שמוצגת עתה במרכז פומפידו בפאריס. גם האמניות הבינלאומיות שרי לוין, טניה מוראד ובריג'יט יורגנסן משתתפות בתערוכה, שמציגה מבט רוחבי על עבודתן של אמניות במאה ה-20 באמצעות פריטים מאוסף המוזיאון. האוצרת, קאמיל מורינו, בחרה למקם את עבודותיה של אטינגר בחלל המרכזי של התערוכה.

אטינגר, שעובדת בעיקר בתל אביב מאז מיקמה בה את הסדנה המרכזית שלה ב-2003, מגדירה את עיסוקה כ"חקר הצבע כאור והרישום כהטבעה ומחיקה" וכן רואה בעצמה "ממשיכה של אספקטים שונים של הפרויקט הבלתי גמור של הציור".

במארס, לאחר נעילת התערוכה במרכז פומפידו, תפתח אטינגר תערוכת יחיד כמו-רטרוספקטיבית במוזיאון האמנות של העיר אנז'ה שבעמק הלואר בצרפת. בתערוכה, שאוצר פטריק לה-נואן, היא תציג סדרת ציורים ששמה "ללא כותרת עדיין" ועליה עבדה בשמונה השנים האחרונות. כמו כן יוצגו רישומים, פנקסים, ספרי אמן וציורים נוספים על נייר ועל בד.

ערב אמנות ישראלית בסן פרנסיסקו לזכרם של קורבנות השריפה בכרמל

ערב תרבות ואמנות התקיים שלשום במרכז היהודי הקהילתי בסן פרנסיסקו כמחווה לזכר קורבנות אסון השריפה בכרמל בחודש שעבר. האירוע כלל הקרנת עבודות של האמנים מנחם שמי, יעקב וכסלר, אוהד מטלון ואליאסף קובנר, וכן סרטונים שצולמו בעת השריפה והועלו לאתר יו-טיוב. עבודתו של קובנר, "ללמוד כאב מעצים", נוצרה ב-2005 ומתארת דמות המהלכת ביער הכרמל לאחר השריפה שהיתה שם באותה שנה וממששת את הגזעים המפויחים. קובנר צילם לכבוד האירוע עבודת וידיאו נוספת.

האירוע אורגן על ידי האוצרת יערה שכנאי-ליטוין, שעברה לאחרונה להתגורר בארצות הברית, בשיתוף הקונסוליה הישראלית, הפדרציה היהודית של סן פרנסיסקו, קק"ל ועוד כמה גופים יהודיים באזור המפרץ של סן פרנסיסקו.

מוזיאון חיפה לאמנות יפתח לקהל את ארכיון הווידיאו שלו

מוזיאון חיפה לאמנות יפתח בסוף החודש את ארכיון הווידיאו שלו לשימושו של הקהל הרחב. גוף העבודות הגדול, הכולל יצירות של חלוצי אמנות הווידיאו בארץ (למשל, יאיר גרבוז) ושל אמנים עכשוויים העוסקים בסוגה זו (כמו ארז ישראלי וגלעד רטמן), נבחר מתוך אוסף המוזיאון על ידי האוצרת אילנה טננבאום, מתוך כוונה להפוך משאב זה לנגיש לציבור. הארכיון נבנה במקביל לתערוכות המרכז למדיה חדשה במוזיאון ולסדרת התערוכות "וידיאוסטוריה".

במקביל לפתיחת הארכיון, יפתח המוזיאון ב-29 בחודש תערוכה נוספת שתעסוק באמנות וידיאו. התערוכה, "שומרי הסף", תהיה התערוכה הראשונה שבאוצרותה השתתפה אוצרת המוזיאון החדשה, רותי דירקטור, וזאת לצדן של נטלי סמית, יעל חזות ואילנה טננבאום. יוצגו בה עבודות של סיגלית לנדאו, אדריאן פאצ'י, עינת עמיר ואחרים, שהאוצרות הגדירו אותם כדמויות "קובעות טעם" בשדה האמנות.



דייוויד ווז'נרוביץ', A Fire in My Belly, 1987


אנדי וורהול, הדפס מסדרת מאו, 1972



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו