בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תזונה | ניצחון האבוקדו

שיטות תזונה המתבססות על ספירת קלוריות מונעות מבני אדם להתייחס לאוכל כמשהו שייעודו לספק את צורכי הגוף ולטפח אותו. תגובת "שומרי משקל": אין תחליף לספירה

תגובות

בסוף העשור שחלף חשפה חברת שומרי משקל את התיקון המקיף הראשון שלה לשיטת הנקודות. השינוי המשמעותי ביותר הוא שכל הפירות והירקות נהפכו לנטולי נקודות ומומלצים, ואילו מזונות מעובדים נושאים ערך נקודות גבוה מבעבר; כלומר, יש לאכול פחות מהם.

השינוי לווה במיני הסברים סבוכים ופתלתולים, אך לא הודגשה המסקנה העולה ממנו, ששיטת הספירה שבמרכזה קלוריות היא מלאת בעיות. המשמעות היא שייתכן כי מיליוני בני אדם בעולם, במשך כמה עשורים, הלכו שבי אחרי נוסחה אופנתית.

מוקדם מדי וגם מסובך מדי לסכם כראוי ולנסח באופן משביע רצון את עיקרי הפרשה הזאת. יידרשו אינספור דיונים, מאמרים, מחקרים, בתקווה שלא ימומנו על ידי בעלי עניין, כדי להבין מה בדיוק קרה. אבל יש כמה דברים בולטים שאפשר ללמוד מכך.

הדבר הראשון והברור, שהיה שם מן ההתחלה, הוא שמעטים, אם בכלל, הצליחו להסביר או להבין איך בדיוק מודדים את הקלוריות האלה במזון ומה בדיוק ההשפעה שלהן על גוף האדם בכלל ועל הבריאות בפרט. לכן, מי שאימץ את השיטה של ספירת קלוריות פשוט רצה להאמין, לאכול ולהנהן. כמה נוח להאמין בכמה טורי מספרים, כמה נעים להשלות את עצמנו שאחד ועוד אחד הם תמיד שניים. בקיצור: אין יותר כיף מאשר לא להתאמץ - ולהסתפק בספירה.

הדבר השני שעולה מהשינוי הוא פחות ברור, אבל חשוב בהרבה: במקרה של גוף האדם ובריאותו, השלם שונה מסכום חלקיו, וכל שיטה ראויה חייבת להביא בחשבון כמה ממדים וגם את יחסי הגומלין ביניהם. לכן, כל שיטה שנוקטת ניקוד פשוט מרדדת את הנושא.

שומרי משקל, לדבריהם, הכניסו בשיטה שינוי על סמך ממצאים מדעיים בנוגע לדרך שבה הגוף מעבד מזונות שונים. אבל מאליה עולה השאלה: האם השיטה הקודמת, זאת שבמרכזה ספירת קלוריות, לא התבססה על ממצאים מדעיים? ועוד שאלה: למה בעצם צריך ממצאים מדעיים? הרי הסבתא שלנו וגם סבא שלה ידעו שפירות וירקות הם מזון מיטבי וחיו כך עד שבאו מכונים להרזיה וגייסו מדענים, רופאים, תזונאיות, מערכי שיווק ותוכניות פרסום כדי שנאמין שמוטב לאכול חטיף עתיר שומני טראנס אבל דל קלוריות, ולא אבוקדו.

הבעיה של שיטת הקלוריות מתחוורת במלא עוצמתה כאשר משווים בין חטיף אנרגיה לבין אבוקדו, בין מעדן יוגורט בטעם פרי לבין מנגו אמיתי. אדם סביר שהתחנך בתרבות המערב יעדיף חטיף אנרגיה וגם יצביע על הסיבה: חטיף אנרגיה מכיל 200 קלוריות ואילו אבוקדו - 400. בנוסף לכך, חטיף אנרגיה מכיל 2 גרם שומן ואילו האבוקדו - 14. לכן, אין פלא שמעדיפים חטיף אנרגיה. ההעדפה הזאת היא פרי של עשרות שנות שטיפת מוח שבהן התרגלנו להתייחס לאוכל כאל מוצר תעשייתי מדיד ולא כאל מזון שייעודו לספק את צורכי הגוף ולטפח אותו.

אלא שגוף האדם מתייחס אל המאכלים האלה באופן שונה בתכלית. בשבילו חטיף האנרגיה הוא בדרך כלל לא יותר מאשר סוכר וכימיקלים שהוא אינו מסוגל לא לפרק ולא לעכל. העובדה הזאת תגרום לו לצבור פסולת ולהוסיף משקל. לעומת זאת, אל האבוקדו מתייחס גוף האדם כאל מכר ותיק וחביב. לכן הוא מסוגל לפרק אותו ולעכל את כולו. משום כך, מספר הקלוריות, משקל החלבון וכמות השומן והפחמימות הם, במקרה הטוב, מידע חסר תועלת.

עשרות שנות אילוף גרמו לנו לקרוא מספרים ולשכוח שמה שחשוב אינו המספרים אלא ההשפעה על הבריאות. לכן, לפני שמכניסים משהו לפה כדאי לשאול אם הוא במצבו הטבעי או שלפחות ניתן לזהות את מקורו. אם התשובה היא "לא", כמו במקרה של חטיף האנרגיה, מוטב להשליכו לפח. פה הוא לא פח.

זה המקום להזכיר שאת מה שאומרים עכשיו בשומרי משקל אמרו כל השיטות הבריאותניות שוב ושוב, אבל אף אחד לא שמע. בעיקר מפני שהרעש שיצרו מסעות הפרסום של הגורמים המסחריים החריש את הצלילים האחרים.

הרעש הזה גרם לאנשים להאמין שסלסילת תפוחים ושקית עוגיות הן שוות ערך, כל עוד מספר הקלוריות או הנקודות שלהם זהה. הרעש הזה גרם לאנשים לא לשים לב להרבה דברים חשובים באמת; הראשון ביניהם הוא שמי שאוכל תפוח מרגיש יותר טוב ממי שאוכל עוגייה, שריח הפה שלו טוב יותר, ששיניו חלקות ולא מחוספסות, שעוגיות ממכרות ותפוח לא, שמערכת העיכול מעבדת במהירות וביעילות תפוחים אבל מתקשה להתעסק עם עוגיות.

הרעש הזה הוא גם הגורם המרכזי שבגללו טורים כמו זה שכאן משתדלים בכל מאודם להסביר דברים שפעם היו מובנים מאליהם ואילו בעשורים האחרונים נהפכו משום מה לנשגבים.

ועוד דבר: זה לא שחברת שומרי משקל שינתה את גישתה לחלוטין והתחילה לחלק תפוחים. גם השיטה החדשה שלה ממשיכה להציע לאנשים לחשב את ארוחותיהם באמצעות מחשבונים. שיטות התזונה הבריאה, לעומת זאת, שוללות מהיסוד אכילה לפי קלוריות ורואות בה מנהג נפסד. השימוש בערכים מספריים בנוגע למזונות מתכחש לתפקידו הבסיסי של המזון, מפני שהוא מבטל הבנה עמוקה ומורכבת של היחסים בין מזון לבין הבריאות.

המציאות היא ההוכחה הטובה ביותר לכך ששיטות ספירה אינן עובדות, לפחות על פי הסתכלות סטטיסטית. כי במציאות, אחרי עשרות שנים שבהן הבון-טון היה ספירה אובססיבית - השמנת יתר והמחלות שכרוכות בה רק גוברות בקרב האוכלוסייה.

מחברת שומרי משקל נמסר בתגובה: "שיטת הנקודות היא שיטת אכילה חכמה המסייעת לבקר את האכילה בצורה יעילה וידידותית. נקודה היא שקלול של הערך הקלורי של המזון, כמות השומן הרווי וגודל המנה. לכל מזון יש ערך בנקודות וכל מרזה אוכל במסגרת תקציב נקודות יומי בהתאם למינו, גילו ומשקלו.

"שיטת הנקודות הבסיסית, שלפיה אנחנו פועלים היום בישראל, מבוססת על מחקרים שמצאו כי ישנה חשיבות למקור הקלוריה. באחרונה הכנסנו בתוכנית עדכונים, הנחיות ועקרונות המיתוספים לשיטה הבסיסית ומנחים את המרזים ל'אכילה מספקת' התורמת תחושת שובע ונותנת מענה גם לצרכים הרגשיים.

"בעניין הצורך בספירה - המחקרים, שעליהם חברת שומרי משקל הבינלאומית מתבססת, מעידים שחלק גדול מהאכילה שלנו היא בלתי מודעת, ולכן הדרך היחידה לבקר אותה היא בספירה ורישום מעקבים. מרבית האנשים הנמצאים בעודף משקל פותרים את בעיותיהם בעזרת אוכל ואינם יכולים לאכול אכילה אינטואיטיבית, בהתאם לתחושות של מלאות או רעב. הם זקוקים למדדים חיצוניים בשביל להצליח בהרזיה".

המנה הסודית

מנה שהיא לפני הכל שיעור חווייתי: בשבת הקרובה, בשעה 10:00, יתקיים סיור ליקוט צמחי בר למאכל בשטחים הציבוריים ברחבי שכונת רמת אביב הירוקה בתל אביב. בסיומו יכינו המשתתפים סלט רב טעמים, טרי ורענן.

הסיור מתקיים במסגרת פרויקט "בר בעיר" של פורום תושבים למען טבע עירוני, שמטרתו שימור פרחי הבר והצמחייה הטבעית העונתית והפסקת הריסוס בקוטלי עשבים כימיים בשטחים בעיר. מסלול הסיור יעבור בשטחים שהופסקו בהם הריסוסים והוצבו בהם שלטי הסברה בעקבות פעילות הפורום בשיתוף העירייה.

מדריך הסיור יהיה אלון אלירן, דוקטורנט בבית הספר פורטר למדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. אלירן מגשים הלכה למעשה אורח חיים אקולוגי בעיר: הוא ניזון מגידול וליקוט של צמחי מאכל בסביבה האורבנית.

משך הסיור: כשעתיים וחצי. לפרטים נוספים ולהרשמה: forum.teva@gmail.com.



איור: עמוס בידרמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו