בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אדריכלות | הקליניקה החדשה לעיצוב במכללה למינהל: עיצוב או מהפכה?

השיח העיצובי והאדריכלי עוסק כיום יותר בסביבה ובחברה, בדמוקרטיזציה של התכנון ובמושגים כמו דיור מוזל. הקליניקה החדשה לעיצוב במכללה למינהל מנסה להפוך את העיצוב לנגיש יותר, אבל מחוץ לשערי המכללה עולם כמנהגו נוהג

תגובות

אנחנו מורדים בסדר היום הקיים ומכריזים על מהפכה. עיצוב פנים בימינו הוא מלה נרדפת לגנדרנות ונהנתנות. מעצבי פנים עובדים בשביל ברי המזל, הצעירים, הבריאים והעשירים שיש להם כבר הכל. אדריכלים מתהדרים בווילות שעיצבו לבני המעמדות המבוססים ומתחרים של מי יוקרתי יותר, נוצץ יותר, ז'ורנליסטי יותר, איני יותר. עיקר מעיניהם של אדריכלים הוא לתכנן ערים, רבעים, שכונות ובניינים ל"אוכלוסייה חזקה", ליאפים, לבליינים, למתעשרי היי-טק. הירחונים מלאים תמונות של וילות, שם אנחנו חוגגים את העיצוב. כמה נדיר לראות אדריכל שמתגאה ביכולתו להוזיל את הבנייה, ליצור יופי בבתי שיכון. אנחנו יכולים להאמין שמעצבים ישובו וידברו על אחריות חברתית, ויתגאו בכך. שמתכנני ערים יחזרו לדאוג קודם כל ומעל לכל לחיסול שכונות מצוקה. לעיצוב היו ימים כאלה, ואנחנו יכולים להאמין שישובו.

הדברים לעיל אינם לקוחים ממניפסטים חוצבי להבות של מתקני עולם במאות הקודמות אלא הם תמציתו של המניפסט "עיצוב ואחריות חברתית - האמנם אוקסימורון?" שחיבר האדריכל ירון טוראל, מרצה בכיר בחוג לעיצוב פנים במכללה למינהל בראשון לציון (ואיש השומר הצעיר בעברו) לרגל השקתה בסוף השבוע שעבר של "קליניקת המעצבים" בחוג.

הקליניקה, פרי שיתוף פעולה בין החוג לבין עיריית ראשון לציון, תפעל במסורת של קליניקות פרו בונו אחרות באקדמיה, ותעניק שירותי עיצוב לנזקקים, כפי שאפשר להבין מדברי יוזמיה שבשלב זה עדיין לא גיבשו סופית את דרכי הפעולה. הקמתה של הקליניקה דווקא בחוג לעיצוב פנים היא ניסיון להשיב לעיצוב את תפקידו החברתי ההיסטורי מראשית המאה הקודמת, שבה עסקו מעצבים בתיקון העולם וכוכבי עיצוב ואדריכלות היו מי שעיצבו פתרונות דיור לכל פועל, או לפחות התכוונו לכך.

המשימה שהחוג הציב לעצמו בהקמת הקליניקה היא שאפתנית, יומרנית, מבטיחה ולפי שעה מעורפלת למדי גם ליוזמיה. כפי שהם ניסחו זאת, הקליניקה תשאף לשמש מצע לשיפור חיי היום-יום "דרך כוחה של הפעולה העיצובית והאדריכלית", לספק מסגרת לעיסוק בצרכים שאינם נענים בצורה מספקת על ידי השוק הפרטי, המדינה או הרשות המקומית, לשתף פעולה עם הקהילה ולפתח מודעות לסביבה, לנקוט פעולות מינוריות של התערבות בקיים, להימנע מהרס, להיות "קטליזטור ללכידות חברתית" ולענות לצורך לשנות את פני העיצוב העכשוויים, מתוך הכרה שעיצוב טוב בעולם כשלנו אינו מותרות אלא צורך חיוני. לא פחות.

כל אלה הם אתגרים תובעניים למדי לכתפיים הצרות והמפונקות של העיצוב. לפיכך, לרגל הקמת הקליניקה מסתמן ניסיון של החוג להרחיב את הגדרת העיצוב ולמצב אותו כתחום "המאגד את הניסיון האנושי, הכישרון והידע העוסקים ביכולתו של אדם להתאים את סביבתו לצרכיו הפיסיים". מינויה לראש החוג בשנת הלימודים הקודמת של כרמלה יעקובי וולק, מעורכיו בעבר של כתב העת הביקורתי "בלוק", מסמן צעד נוסף בניסיון לרבע את המעגל של עיצוב ואחריות חברתית.

הזהו אוקסימורון?

הקליניקה בחוג לעיצוב פנים לא קמה בחלל ריק. אמנם פני העיצוב והאדריכלות עדיין לא השתנו. שיטת כוכבי העל פועלת כסדרה, וגם אפקט בילבאו ופרסי פריצקר לאדריכלות אינם מוענקים על אדריכלות למען האנושות אלא לפרנק גרים וצאצאיהם הרוחניים. אבל בכל זאת מסתמן שינוי בכיוון הרוח, אם בעקבות המשבר הכלכלי, משבר האקלים או מחמת מיאוס בבועה. כך או כך ,בשיח העיצובי והאדריכלי, בחינוך, בפרקטיקה, מדברים יותר ויותר על חברה, ציבור, דמוקרטיזציה של התכנון, שיתוף, פרויקטים בנושאי דיור מוזל, סביבה, ושאר סוגיות המסתופפות תחת המושגים "מעורבות" ו"אחריות".

גם בתערוכות אדריכלות כבר לא מציגים רק מפגני אגו ומצעדי כוח אדריכליים אלא גם פרויקטים שאינם דווקא פוטוגניים, אבל תורמים לאנושות. זוהי מהפכה שקטה, אומר גיל מועלם דורון, אמן וחוקר תרבות עירונית וקבוצות שוליים, מהדמויות הרדיקליות השותפות בהקמת הקליניקה. בשנה האחרונה הנחה סטודיו בעבודה עם קהילות בשכונות מצוקה, והוא מלמד במוסדות חינוך שונים מתוך עמדה חברתית אידאולוגית חסרת פשרות ויוצאת דופן בנוף המקומי.

בעשור האחרון קמו ברחבי העולם ארגונים לא ממשלתיים רבים הפועלים פרו בונו לתכנון לאוכלוסיות במצוקה והם מודלים אפשריים לקליניקה הטרייה בחוג בראשון לציון. יוזמיה מנסים עדיין להבהיר לעצמם "איך עושים את זה" ומתחבטים בשאלות עקרוניות אם עיצוב צריך בכלל לפתח מחויבות חברתית, או אם עיצוב ואחריות חברתית הם אוקסימורון או לא. בכנס היסוד התכנסו מסביב לשולחנות עגולים בכירי החוג ויוזמי הקליניקה יחד עם אנשי אקדמיה, אדריכלים, מעצבים ופעילים חברתיים, לסיעור מוחות בעניין.

זה היה אחד הדיונים המרתקים בתחום שעורר יותר ספקות מאשר תקוות. יחד עם זאת, עצם קיומו היה עדות לסיכוי שגם חוג לעיצוב פנים יכול להיות המקום להתחיל את השינוי מבפנים. עיצוב הוא לא מה שהיה פעם, אומר מועלם דורון. לימודי העיצוב והאדריכלות אימצו שיטות מחקר ופעולה מתחומי האנתרופולוגיה והאמנות, המשמשים כיום כלים לתכנון לא פורמלי ולעבודה עם קהילות מוחלשות. בחוג לעיצוב פנים עצמו כבר מתקיימים קורסים וסטודיו העוסקים ב"יחסי הגומלין בין עיצוב לאחריות", אם בלימוד דרכי עבודה עם הקהילה או בניסוח עמדות ביקורתיות.

בסטודיו "אדריכלות קהילתית", שהנחו טוראל, מועלם דורון ושמרית קאופמן בחוג בשנה החולפת, עסקו הסטודנטים בשיפור שטחי הציבור בין הבניינים וסביבם בשכונת ג'סי כהן בחולון, משכונות המצוקה הוותיקות בעיר, ופיתוח שימושים א-פורמליים בשיתוף הדיירים. אחד הפרויקטים כלל עיצוב מטבח ופינת אוכל בחצר הבניין, המשמשת מקום מפגש קבוע לדיירים. גם אם קורס סמסטריאלי אחד ומטבח אחד לא ישנו את העולם, הרי מועלם דורון מאמין שההתנסות פוקחת את עיני הסטודנטים לקהילות, תנאים ואורחות חיים וצרכים שאינם נתפשים חלק מהמנדט העיצובי.

במציאות האמיתית שמחוץ לשערי המכללה, עולם כמנהגו נוהג. כך, לדוגמה, חרף שיתוף הפעולה ההדוק בין החוג לעיצוב לבין עיריית ראשון לציון, הרי ברגע האמת של גיבוש תוכנית מתאר חדשה לעיר שתקבע את דמותה לעשורים הבאים, המסר החברתי נותר בחוץ. התוכנית שהוצגה בערב ההשקה מנתבת את מרב המאמצים התכנוניים המוניציפליים למחוות ייצוגיות, לשדרות וטיילות ולמשיכת "אוכלוסייה חזקה", ומותירה מאחור את מי שאינם עונים להגדרה הנחשקת, אך זקוקים הרבה יותר למאמצים ולאמצעים. כך שהדרך עוד ארוכה ומתפתלת.



מטבח שכונתי, פרויקט בחוג לעיצוב פנים במכללה למינהל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו