בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סרט | הזרמים התת-קרקעיים של "גיא אוני"

"גיא אוני", סרטו החדש של דן וולמן על פי ספרה של שולמית לפיד, מצליח להימלט מהמלכודות המאפיינות סרטים תקופתיים ומציג התייחסות מרתקת לא רק לעבר בארץ אלא גם לעברו של הקולנוע הישראלי

תגובות

רבי מכר זוכים לרוב לעיבודים קולנועיים או טלוויזיוניים ראוותניים, שמשאבי התקציב וההפקה שהושקעו בהם אמורים לשקף את ההצלחה שנחל המקור הספרותי שעליו הם מבוססים. "גיא אוני", סרטו החדש של במאי הקולנוע דן וולמן המתבסס על ספרה של שולמית לפיד מ-1982, הולך בדרך הפוכה, וערכו וכוחו נובעים מכך במידה רבה. ההיפוך הזה אינו רק תוצאה של דלות התקציב שעמד לרשות וולמן בעשיית סרטו, כמו בעשיית מרבית סרטיו הקודמים, אלא הוא נובע מהתפישה הקולנועית שהנחתה את וולמן ביצירת הסרט.

"גיא אוני" הוא ציון דרך נוסף בדרכו הקולנועית של אחד הבמאים המקומיים הוותיקים ביותר, שעובד ברצף ונחישותו ליצור סרטים בדרכו שלו מעוררת הערכה רבה. מאז "התמהוני", סרטו העלילתי הארוך הראשון מ-1970, הובילה הדרך הזאת את וולמן ליצירת סרטים עלילתיים ותיעודיים, סרטי טלוויזיה, סרטים שבהם שימש במאי להשכיר בלבד - וזאת בנוסף לעבודותיו בתיאטרון. כמה משיאי הקריירה הזאת הם "פלוך" מ-1972, שתסריטו המקורי נכתב בידי חנוך לוין, "מחבואים" מ-79', "חייל הלילה" מ-85', "המרחק" מ-94', "אחות זרה" מ-2000, "הביוגרפיה של בן" מ-2003, שהתבסס על מחזה היחיד האוטוביוגרפי שהוא כתב ובו הופיע, ו"ידיים קשורות" מ-2006. "גיא אוני" אינו הסרט הראשון של וולמן המתבסס על ספר שזכה להצלחה גדולה: קדם לו ב-1974 "מיכאל שלי", שהתבסס על ספרו של עמוס עוז והיה לסרטו הידוע ביותר (מלבד זאת גם ביים וולמן עיבוד כחלחל ל"נאנה", הרומן של אמיל זולה, שהפיק מנחם גולן).

הדרך הארוכה הזאת של וולמן לא היתה קלה. היא התאפיינה במאבק תמידי להשגת האמצעים לעשיית סרטו הבא ובאי-נכונות להתפשר בנוגע לסרטים שרצה לעשות באמת. אין זה מקרה, לפיכך, שרבים מסרטיו, כולל סרטו החדש, עוסקים בהישרדות של הפרט ובמערכות הכוח והשליטה המתקיימות בין גברים לנשים, בתוך המשפחה וגם בתוך החברה, בין מעסיקים למועסקים ובין שולטים לנשלטים.

גיבורת "גיא אוני" היא פניה, אשה צעירה המגיעה מרוסיה לפלשתינה בסוף המאה ה-19 יחד עם דודה, אחיה המעורער בנפשו ובתה התינוקת. שאר משפחתה נטבחה בפוגרום. ביפו, שאליה מגיעים שרידי המשפחה, פוגשת פניה את יחיאל, אב לשני ילדים, שאשתו מתה לא מכבר ממחלת המלריה. יחיאל, שזקוק לאשה שתטפל בשני ילדיו הקטנים ובביתו, מציע לפניה שתינשא לו ותעבור לגור עמו בג'אוני שבגליל - לימים גיא אוני, המקום שבו נוסדה ראש פינה. שם הקימו הוא וקומץ מהגרים יהודים נוספים קהילה קטנה על אדמות שנרכשו מערביי האזור.

פניה, שאין לה לאן ללכת, נענית להצעה, אחרי שיחיאל מסכים שאחיה ובתה יתלוו אליה למקום מגוריה החדש, השונה תכלית השינוי מן המקום שממנו באה. מרבית העלילה מתארת את קשיי ההישרדות של פניה, יחיאל ומשפחתם המשותפת בגיא אוני, וכן של שאר תושבי המקום; את היחסים המתקיימים בין יהודי גיא אוני לערביי המקום ולנציגי השלטון הטורקי; ואת המהמורות הרגשיות שעובר בתוך כל זה הקשר הנרקם בין פניה לבעלה.

"גיא אוני" הוא מה שמכונה סרט תקופתי. ברוב הסרטים מסוג זה נדמה כי מאמץ עצום הושקע בשחזור המקום והרגע ההיסטורי שבהם הם מתרחשים, מאמץ שלעתים בא על חשבון מרכיבים חשובים יותר של היצירה הקולנועית. ואולם וולמן אינו מאפשר להיבט הזה להשתלט על סרטו. כך נמנעות מ"גיא אוני" אותן מלאכותיות והתייפייפות שמאפיינות לא פעם סרטים כאלה.

יחסו של וולמן לעבר שבו עלילת הסרט מתרחשת הוא אנליטי יותר מאשר תיאורי או תיעודי, ולפיכך, במקום להפוך את פרטי השחזור התקופתי לעיקר, הוא מתמקד בהצגת הסביבה הפיסית: בתי האבן שגיבורי הסרט מתגוררים בהם, הנוף הסובב אותם ושדות החיטה הסמוכים להם, שהווייתם ההולכת ונמשכת מחברת בין העבר שבו הסרט מתרחש לבין ההווה שבו הוא מופק.

האור הארץ-ישראלי, בוטה וחושף כל, כה שונה מהאור שפניה היתה רגילה לו, הוא מרכיב חשוב בהצגת הסביבה הפיסית שבה הסרט מתרחש, וכאן ניכרת תרומתו של צלם הסרט, רן אביעד, להצלחתו.

התייחסותו של וולמן לעבר שבסרט נבנית על בסיס מתחים דיאלקטיים שכוללים, בין השאר, את המתח המתהווה בין אופן הצגת הסביבה הפיסית לבין השפה המדוברת בסרט. וולמן אינו חושש מלהשתמש בעברית "של פעם", שבתחילת הסרט בעיקר מקרטעת בפיה של פניה ומהולות בה גם שפות אחרות, המייצגות את העולם שממנו באה. זה עובד, בזכות הכתיבה הנכונה והדרכת השחקנים המיומנת.

הזרמים שמתחת לסיפור

גם אם לא היתה זו כוונתו של וולמן, "גיא אוני" מתכתב עם עבר נוסף, עברו של הקולנוע הישראלי, בכך שהוא מעלה בזיכרון את "הם היו עשרה", סרטו של ברוך דינר, אחד הסרטים המכוננים בתולדות הקולנוע המקומי, שאף הוא התרחש בגליל בסוף המאה ה-19.

יש קווי דמיון עלילתיים בין שני הסרטים וכן דימויים המשותפים לשניהם, ושניהם הולכים אל אותו עבר במטרה לא רק להציג את מה שהיה, אלא להפוך את מה שהיה לחלק ממה שמתהווה.

התוצאה הפרדוקסלית של ההתכתבות הזאת היא שבעוד שהעידון והתחכום המאפיינים את "גיא אוני" מבליטים את ראשוניותו של "הם היו עשרה", עצם החיבור עם סרטו של דינר מבליט את היותם של שני הסרטים, כמו העבר המתואר בהם, חלק מתהליך הולך ונמשך. בכך עוד מתעצמת מידת הרלוונטיות של הסרט שהופק חמישה עשורים לפני סרטו של וולמן.

הצלחתו של "גיא אוני" נובעת בין השאר מכך שגם כמו בסרטים קודמים שלו, וולמן לא רק מספר סיפור: באופן הצגתו של הסיפור הוא חושף את הזרמים התת-קרקעיים הרוחשים תחתיו; וגם אם הסיפור הזה מתרחש באור השמש הקופחת של המקום הזה, הרי הזרמים האלה מסמנים לא פעם אפילה ואפילו עיוות. בסרטיו הטובים ביותר של וולמן נוצר איזון עדין ומדויק בין הנגלה לנסתר, וגם מהבחינה הזאת משתייך "גיא אוני" לסרטים השלמים ביותר שהוא ביים עד כה.

כל מרכיביו של "גיא אוני", ובהם השימוש הזהיר והמדויק במוסיקה, שהלחינו אלי ירקוני וישראל דוד, נאמנים לחזונו של הבמאי. כל שחקניו עושים עבודה טובה, ובמיוחד ראויה לשבחים תמר אלקן, המגלמת את פניה. פניה, המסוגלות לשנות מבע משבריר-רגע אחד למשנהו, תובעות שנתבונן בהן; אך הישגה העיקרי נובע מכך שכמו הסרט שבו היא משחקת, היא מצליחה לשלב בהופעתה מרכיבים שהופכים את פניה לדמות של אז ולדמות של היום.

פה ושם חוטא "גיא אוני", בעיקר לקראת סופו, בריכוזיות עלילתית מהירה מדי, אך ייתכן שהבעיה הזאת תיפתר כאשר תשודר בטלוויזיה, כסדרה, הגרסה הארוכה יותר שיצר וולמן לספרה של לפיד. גם כך, "גיא אוני" הוא סרט שראוי להערכה ולצפייה. *

"גיא אוני". תסריט ובימוי: דן וולמן, על פי ספר מאת שולמית לפיד; צילום: רן אביעד; מוסיקה: אלי ירקוני, ישראל דוד; עריכה: שושי וולמן; שחקנים: תמר אלקן, ציון אשכנזי, יעקב בודו, לבנה פינקלשטיין, עזרא דגן



תמר אלקן ב''גיא אוני''. מהמורות רגשיות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו