בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

די-וי-די | "אני עדיין כאן", "קטפיש"

הסרט המוקומנטרי של חואקין פיניקס לא עומד בציפיות שעורר הראיון המוזר שלו אצל דייוויד לטרמן. ואף מלה על פרטי העלילה של "קטפיש"

תגובות

הניסיון לשאול בספריות הדי-וי-די בשבועות האחרונים את "I'm Still Here" הסתיים שוב ושוב בכישלון. מאז הגיע ארצה לפני כמה שבועות נחטף סרטם המוקומנטרי של חואקין פיניקס וקייסי אפלק מהמדפים, לא מעט בגלל שלל הדרמות הקטנות והגדולות שליוו את הפקתו ואת צאתו. הפרויקט הזה, שסחף את פיניקס להרפתקה ששינתה את חייו בשנתיים האחרונות, החל בהצהרה של השחקן המוערך לתוכניות הבידור האמריקאיות, שלפיה החליט לפרוש מהמשחק ולהתמסר מעתה לקריירה חדשה בתחום ההיפ-הופ.

השלב הבא היה ראיון סנסציוני של פיניקס בתוכנית הלילה של דייוויד לטרמן, שאליה הגיע שמנמן, מזוקן וממלמל. הוא לעס מסטיק והדביק אותו מתחת לשולחן של המראיין, והסכים בקושי רב לענות לשאלות, וגם כשדיבר עשה זאת בחוסר חשק מופגן. הקהל לא הבין אם מדובר במתיחה או שמא לכוכב הנודע (ואחיו של השחקן והמוסיקאי המנוח ריבר פיניקס, שמת ממנת יתר בגיל 23) באמת נמאס עד כדי כך מחיי הזוהר.

הראשון שהבין את העניין, כך נראה, היה בן סטילר, שניצל הגשה של פרס בטקס האוסקר כדי ללעוג לפיניקס, עלה על הבמה עם זקן מודבק ודיבור מבולבל והצהיר שהוא פורש מהקומדיה. לאחר מכן החל גל של שמועות שלפיהן פרישתו של פיניקס ונסיונותיו המוסיקליים הם לא יותר מתעלול קולנועי במסגרת סרט מוקומנטרי שמביים אפלק, גיסו. לבסוף הסכימו היוצרים להודות כי אכן מדובר בהעמדת פנים אחת גדולה, שנועדה לדבריהם לבחון את תרבות הסלבריטאים האמריקאית ואת יחסה של התקשורת אליה.

כל העיסוק התקשורתי הזה סייע לסרט עד מאוד, והוסיפה לכך העובדה שבכל החשיפות התקשורתיות שאליהן נקלע, פיניקס התנהג כשחקן למופת. המלמול שלו היה אותנטי לחלוטין וכך גם הזקן והכרס. אלא שבשלב הזה כבר קיבלו הצופים הזדמנות להתוודע אל היצירה עצמה ולהחליט בעצמם אם זה היה שווה את כל הבלגן. המסקנה היתה שלמרות המשחק המשכנע והרעיון המרתק שבבסיסו של "אני עדיין כאן", הסרט נותר הרחק מאחורי הקונצפט.

שום דבר מעניין במיוחד לא מתרחש במאה וכמה דקות הללו, שבהן מתוארים חייו "החדשים" של פיניקס, שבמסגרתם הוא מסתגר באולפן שבנה לעצמו, מנסה לקבוע פגישות עם המפיק המוסיקלי שון (דידי) קומבס, צורך סמים ומזמין זונות, מתקוטט עם הקהל שבא להופעת הבכורה שלו ומגיע לאותו אירוח משעשע אצל לטרמן, שמהווה את אחד משיאי הסרט.

השאלה מה עולה בגורלו של כוכב שמאס בחיי הזוהר היא מרתקת, אבל אינה מקבלת תשובה מספקת בסרט הזה. ביוטיוב ניתן לצפות גם בראיון הבא אצל לטרמן, שבו סיפר פיניקס, מגולח ומגומגם (הפעם באמת), מה עבר לו בראש. לטרמן היהיר והשחצן מודה שלא ראה את הסרט אך משתעשע באפשרות לתבוע מפיניקס חלק מרווחיו, וכשפיניקס מעז לומר לו "בוא נדבר על זה בארבע עיניים", לטרמן משיב "אז נתראה באחד מאולמות ההקרנה".

כשמעלים ביוטיוב את אותו ראיון אצל לטרמן, המנגנון האוטומטי מציע בחוכמתו קטע אחר מתוכנית ישנה של לטרמן, מלפני 30 שנה (יוני 1980), שבה התארח אצלו אנדי קאופמן. הקומיקאי המנוח בא לתוכנית של לטרמן בשיער פרוע ובטרנינג עלוב, וכשעלה לבמה כדי לספק את המונולוג הקומי הנדרש, בחר לספר ביובש ובאריכות על חייו האומללים והעניים. לבסוף הוא ניגש לקהל וביקש מכולם נדבות. עזבו את "אני עדיין כאן"; למי שמעוניין לראות שחקן שבאמת הצליח להשאיר את התקשורת האמריקאית בלי מלים, הסרטון הזה עדיף.

אל תגלו

סרט נוסף שמסעיר בתקופה האחרונה את הרוחות הוא "קטפיש", וגם העותקים שלו נחטפים מהספריות במהירות הבזק. גם בנוגע לסרט הזה טוענים רבים כי מדובר במוקומנטרי ובמקרה שלא קרה, אלא שהיוצרים הללו נשבעים שהכל נכון, ובאמת איש עדיין לא הצליח למצוא כשלים אמיתיים בסיפור. האלמנט היח"צני המרכזי שעמד לזכותם של יוצרי "קטפיש" היה החיסיון שהוטל על עלילתו. כשיצא בשנה שעברה הוזהרו הצופים לבל יגלו לחבריהם את פרטי העלילה, פן יהרסו להם, ומאז מגלים המבקרים והבלוגרים סולדיריות אמיצה בכל הנוגע לשמירת העלילה בסוד.

נצטרף אם כן להלך הרוח הכללי ונספר רק שמדובר בסרט דוקומנטרי שיצרו צלם ניו-יורקי צעיר בעל השם הישראלי יניב שולמן ושניים משותפיו לעבודה, אחד מהם הוא אחיו. הסרט עוסק במערכת יחסים מורכבת שמתפתחת דרך הפייסבוק בין שולמן לבין משפחה זרה ממישיגן. רבים התייחסו לסרט הזה כאל הסרט "השני" או "האמיתי" על פייסבוק, לעומת סרטו המדובר של דייוויד פינצ'ר "הרשת החברתית" אודות יוצר האתר מארק צוקרברג.

מדובר בסיפור על משתמשי הקצה של הרשת ועל ההפתעות שעשויה לטמון בחובה היכרות שתחילתה באינטרנט. העשייה הדוקומנטרית כאן ישירה וחסכונית, והתוצאה (בין שאמיתית או לא, ונראה שכן) היא אחד הסרטים המרתקים שנראו לאחרונה. מידה רבה של כישרון קולנועי וחינניות הפכו את הסיפור הזה, שעל פניו נלקח מהחיים עצמם ועשוי להתרחש בכל מקום ובכל זמן מבלי שאיש ישמע על כך, לדרמת מתח סוחפת ומטרידה שיש בה מספיק כדי לגרום לצופה לשקוע במחשבות על העידן שבו אנו חיים. *

"אני עדיין כאן", "קטפיש", האוזן השלישית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו