בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלוז של ג'יימי וון עומד לכבוש את לב הנערות

וון מצליח לגבש אמירה עצמאית מקורית בעזרתה האדימה של האלקטרוניקה וחתירה ליותר שיתופי פעולה עם אמנים נוספים

תגובות

כבר עכשיו מסתמנת 2011 כשנה שבה יוחזר כבודו האבוד של כוכב הפופ הגברי. אחרי השליטה הנשית המוחלטת בארבע השנים האחרונות, נדמה כי הריק שנפער עומד סוף כל סוף להתמלא על ידי זמרים שיחזירו את סדר היום הגברי לפלייליסט. אחד המועמדים המובילים להכתיב את האג'נדה הזאת הוא ג'יימי וון (Woon), אנגלי טוב מראה בסוף שנות ה-20 לחייו, שעד עכשיו חיפש את עצמו עם פרשנויות עכשוויות דהויות לסול, בלוז ופולק וכעת, בעזרתה האדיבה של האלקטרוניקה, מצליח לגבש אמירה עצמאית מקורית.

הרהביליטציה של וון, שהתפרנס מליווי של איימי ווינהאוס, התחילה במסיבת דאבסטפ, ששינתה את התפישה המוסיקלית שלו והבהירה לו שתבניות שבורות וצלילים עתידניים אינם חייבים לבוא על חשבון מלודיה וטקסט. במובן הזה, וון מבצע מהלך הפוך מזה של ג'יימס בלייק - שחתך מקטעים מוכווני רחבה לשירים קונבנציונליים - כשנקודת הסיום זהה כמעט: השקה בין הפקה חדשנית לכתיבה מסורתית.

ההבדל בין השניים טמון בהגשה: וון מנייריסטי, מצועצע ומתחנחן יותר מבלייק. אפשר לשמוע בקולו לא רק את ג'יימי לידל - בעיקר בדרך שהוא מניח בה את שכבות הקול שלו ויוצר מהן טקסטורות הרמוניות לא שגרתיות - אלא גם את קרייג דייוויד. הוא יפסיד לו בקרב על פרס המרקיורי, אבל כנראה ינצח אצל הנערות. מארי אן הובס מיהרה להכריז על וון במתכונתו החדשה כ"היורש של ג'ף באקלי". לא פחות.

ההשוואה המלחיצה מצד מי שכיהנה כפטרונית הרשמית והבלונדינית של הז'אנרים האלקטרוניים הקיצוניים בבי-בי-סי היתה אקדח ההזנקה שהקריירה של וון היתה זקוקה לו. באותה מידה היא גם הגזמה פראית שממקמת אותו מחוץ למרחב הטבעי שלו. וון אינו נמצא במיטבו כאשר הוא חשוף, ישיר ופגיע - אז הוא נשמע כמו זמר אר-אנ'-בי מלוקק - אלא כשהמכונות עוטפות אותו וממסכות את המתיקות המובנית בו בקצת ניכור אלקטרוני.

נדמה כי וון מבין את רזי הדינמיקה הזאת וחותר לכמה שיותר שיתופי פעולה עם אמנים מהצד השמאלי של סצינת הדאבסטפ כמו בריאל, מאונט קימבי ורמדנמאן. הוא אמנם עומד להופיע בקרוב עם ושתי בניאן - זקנת שבט הפריק-פולק - אולם מבין שעם כל אהבתו לסטיבי וונדר וג'יי ג'יי קייל, זה הבס שמניע אותו קדימה. "בלוז הוא הבסיס שלי", הוא הסביר את משנתו ל"גרדיאן". "הוא היסוד של כל המוסיקה הפופולרית. כשמחברים אותו עם מוסיקה שהבסיס שלה הוא בס, מתרחש החיבור הכי מעניין".



וון. צליל עתידני לא חייב לבוא על חשבון מלודיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו