בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקנטטה "איבריו של ישו שלנו" מאת דיטריך בוקסטהודה | נחלים ההולכים אל הבאך

השבוע מגישים את הקנטטה "איבריו של ישו שלנו" "סולני באך הישראלים" בביצוע חי, מעורר ציפיות. פגישה מחודשת עם הפנינה הבארוקית מצפון גרמניה

תגובות

"לא 'באך' (נהר) ייקרא שמו, כי אם 'מר' (ים)" - כך, מקובל ונעים לצטט, הפליג פעם בטהובן בתיאור גדולתו של יוהן סבסטיאן באך. מהם אפוא הנחלים שזרמו אל הנהר הבאכי הרחב, מה השפיע עליו?

אחת ההשפעות, לכאורה, היא אמנות העוגב של דיטריך בוקסטהודה, קומפוזיטור שקדם לבאך בדור שלם. לפי מקורות מקובלים, באך הצעיר לא נרתע מלהיטלטל מרחק של מאות קילומטרים, ממרכז גרמניה לצפונה, כדי לפגוש את בוקסטהודה הקשיש בעירו ליבק ולהתוודע מקרוב אל נגינתו. ככל הידוע, בוקסטבהודה מילא את התפקידים הלא-מוסיקליים שחויב בהם במשרתו בכנסייה בליבק בשלווה וביעילות (הוא היה מעין מנהל משק, ממונה על כל העניינים הכלכליים שם), וזאת בניגוד להתרגזויות ששבע באך בכהונתו בלייפציג.

דיטריך בוקסטהודה, נגן עוגב בן נגן עוגב, חיבר גם יצירות ווקאליות, שרובן לא שרדו. בקונצרט הקרוב של "סולני באך הישראלים" יצטלצלו בין השאר שתיים מאלה, אחת מהן היא הקנטטה "איבריו של ישו שלנו". זו יצירה ארוכה, יותר משעה, הפעם יהיו רק חלקים ממנה (אזכור ביצועים מוקלטים שלה - להלן). "סולני באך הישראלים" (זמרים ונגנים) יבצעו גם את הקנטטה הקצרה "ישו שמחתי" של בוקסטהודה, המבוססת על אותה מנגינה שבה השתמש לימים באך במוטט האלמותי שלו "Jesu meine freude", הנמנה עם פסגות יצירתו. ההנאה המיידית משתי היצירות של הקומפוזיטור הדני-גרמני אינה מוטלת בספק. עם זאת, ההיכרות עם שתיהן חוזרת ומאירה באור כמעט אכזרי את עליונותו של באך.

מול התמונה האיומה

"איבריו של ישו" מורכבת משבע קנטטות קצרות - כל אחת מהן מתייחסת לחלק אחר בגופו של ישו, כל אחת כמו צופה במשיח מזווית של מאמין שרואה אותו מוקע על הצלב.

בוקסטהודה הלחין טקסט דתי ימי-ביניימי המיוחס לאחד הקדושים (מהמאה ה-13 או ה-14) והוסיף לו פסוקים אחדים מהתנ"ך - ספר נחום ("מה נאוו על ההרים רגלי מבשר"), ישעיהו, זכריה, שיר השירים ("יונתי בחגווי הסלע") ותהלים.

היצירה הוקלטה פעמים רבות, והפעם חזרתי והשוויתי בין שתיים מהגרסאות הטובות ביותר, שתיהן לא חדשות, שתיהן הוגשמו באיכות סאונד שלא משאירה מקום לתלונות: אחת מידי המנצח מאסאקי סוזוקי (הוא נוצרי פרוטסטנטי, אגב) והקבוצה היפאנית שלו (מקהלה שלמה ואנסמבל נגנים, הקלטה: "ביס", 1997); אחרת בביצוע להקת "קנטוס קלן" הגרמנית, בניצוח קונרד יונגנל (הקלטה: "הרמוניה מונדי", 2006).

השוואת שני הדיסקים ממחישה כי במקרים רבים, השוואת ביצועים במטרה כעין תחרותית - כדי להצביע על "הטוב יותר" - ניצבת על רגליים תרבותיות רופסות. שני הביצועים מציגים את היצירה באור זוהר, ההבדל בין זמרה שבה כל תפקיד קולי מופק מגרונות אחדים (היפאנים) ובין שיטה שבה מופקד רק זמר אחד על כל כל קול ("קנטוס קלן") אינו חשוב כל כך הפעם, מאחר שאצל בוקסטהודה אין סבך רב-קולי מורכב במיוחד (שקולות בודדים מיטיבים אולי להתירו). אודה כי לא מצאתי סיבה להעדיף אחד משני הביצועים המומלצים האלה על משנהו.

שבע הקנטטות הקצרות על "איבריו של ישו", הנושאות את שמות איברי גופו: רגליים, ברכיים, ידיים, צד, חזה, לב, פנים, נפתחות ברובן בפרק כלי ששמו "סונטה" (אין זו סונטה של התקופה הקלאסית), ואחרי קטעי מקהלה, אריות לזמרים סולנים ולבסוף שוב אותו קטע מקהלה. אחידות של צורה ושל מסר מלכדת את המחזור; לדוגמה: כמו שעיניו של המאמין העומד כביכול למרגלות הצלב עולות בכל פעם ומתמקדות באיברים עליונים יותר - מן הרגליים עד הפנים, כך עולים הסולמות שבהם כתובים הקטעים, מדו מינור דרך סולמות אחרים (רובם במינור) עד חזרה לדו מינור.

כבר התחלת היצירה מסבירת פנים; אין כאן שגב של דרמה, שום דבר לא דומה לסערת הפסיונים של באך למשל, אלא לכל היותר צער מלומד של אמונה תמימה, מסורתית, שיש בה אושר, וביטויה המוסיקלי נעים מאוד. כדוגמה לוכדת אוזן מתבלט הקטע "על צד תינשאו" (המלים הן מישעיהו, בלטינית - ad ubera portabimini""). בהקלטה של סוזוקי זו רצועה מס' 8.

בגרסה מוקלטת ישנה נוספת, מומלצת אף היא, המנצח הוא ג'ון אליוט גרדינר (הקלטה: ארכיב), עם המקהלה המפוארת שלו, שאין שנייה לה. "איבריו של ישו" אצל גרדינר נשמעת פחות "דתית" במידת מה מאשר אצל סוזוקי למשל, אך אין זה מעלה או מוריד את ערכה בסולם ההשוואתי, שכאמור - אין בו הרבה טעם כשמדובר בביצועים מצוינים כאלה.



התזמורת הקאמרית הקיבוצית-נתניה. מלודיה והרמוניה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו