בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדוע "אגם הברבורים" הוא יצירת בלט פופולרית כל כך?

3תגובות

כשהועלה הבלט "אגם הברבורים" לראשונה ב-1877 לכוריאוגרפיה של ונזל רייזינגר ג'וליוס, הוא נחל כישלון. היו עוד שתי גרסאות נפל, עד שב-1895, בגרסה המשותפת של מריוס פטיפה ולב איבנוב, הבלט הצליח. אבל גם אז לא היה אפשר לשער לאיזו פופולריות יזכה ברבות הימים.

"אגם הברבורים" הוא הביטוי הבשל ביותר לעושר התנועתי ולווירטואוזיות של לקסיקון הבלט הקלאסי שהחל להתפתח בחצרות ורסאי של לואי ה-14. בזמן שנוצר רוסיה הצארית היתה עדיין הכוכב הנולד הטרי של הבלט לצד ה"אמהות" הוותיקות: צרפת עם האופרה של פאריס ואיטליה עם בית האופרה לה סקאלה במילנו. מאחר שהבלטים נוצרו בשביל הבלרינות הגדולות, "אגם הברבורים" לא יועד לבלרינה רוסית אלא לבלרינה איטלקית ושמה פיירינה לגנאני. אחר כך גילמו גם רקדניות רוסיות את הברבור הלבן הנסיכי והברבור השחור המכשף. לחבורה מצומצמת ומיוחסת זאת השתייכו תמרה קרסאבינה, אנה פאבלובה, לובוב אגרובה ומתילדה קששינסקאיה.

קרסאבינה, מהבלרינות הראשונות שרקדו בלט זה, נישאה לדיפלומט בריטי ב-1918, התיישבה בלונדון ולימדה את הבלט המלכותי כשהיא מלווה את התפתחותן של הבלרינות הבריטיות אליסיה מרקובה (במקור יהודייה ששמה אליסה מרקס) ומרגוט פונטיין. אנגליה הלכה שבי אחרי סיפורי האגדות על מלכים, נסיכות ומכשפות והבלט נהפך לבידור אמנותי להמונים ולמפלט מהזמנים הקשים. כאשר ערק רודולף נורייב למערב באמצע שנות ה-60, הוא העלה את הגרסה שלו. הרקדן-כוריאוגרף היפהפה, בשנות ה-20 לחייו, פראי וחושני, רקד עם הבלרינה האנגלייה מרגוט פונטיין שעברה את גיל 40 ורקדה באלגנטיות ובאיפוק בריטי. הניגוד שביניהם יצר מתח מהפנט.

מדוע היה חשוב כל כך לבלרינות לרקוד בלט זה? בחלקו הראשון של "אגם הברבורים" באות לידי ביטוי האיכויות הליריות של הבלרינה, השירה של קווים ארוכים של הגוף. אין משוכות טכניות והדואט המפורסם של האהבה בין הנסיך לנסיכה המכושפת זורם על מי מנוחות, כשהוא תומך בה לאורך כל הריקוד. המערכה הראשונה היא הזדמנות נפלאה לבלרינות ותיקות, כי שם, באטיות של האדג'ו, הן יכולות להטמיע בתנועה פרשנויות עמוקות. אבל ישנה גם המערכה השנייה והקהל ממתין דרוך בציפייה לראות מה תעשה הבלרינה, נסיכה שטופת עצבות לירית, כשתצטרך להתמודד ולבצע את 32 הפירואטים, או "הפואטה" של סיבובים המתבצעים ברצף על רגל אחת הנטועה על המקום כשהרגל השנייה מוחזקת באוויר ובכוח התנופה לאחור היא מסובבת את הגוף. עד היום הברק הווירטואוזי של אותן דקות ספורות הוא שיא של מתח. תצליח או לא תצליח? תחתום את המשוכה בתרועת ניצחון של פירואט כפול או משולש? וכשהיא מצליחה, הקהל פורץ במחיאות כפיים ופולט אנחת רווחה.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו