בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מים שקטים: המבחן של הבריכה בכיכר רבין

פניה החדשים של הבריכה בכיכר רבין נטמעו בהצלחה בחלל הציבורי הפשוט והמרשים שתיכננו יסקי ופובזנר. אבל המבחן האמיתי עוד לפנינו

תגובות

רגע אחרי שהסתיימו עבודות השיקום בבריכה בכיכר רבין בתל אביב היא כבר נהפכה למקום מן המניין בנוף העירוני. כבר עוברים שם, כבר מאטים את קצב ההליכה, כבר נשענים על המעקה הנמוך או יושבים על הכיסאות והספסלים שפוזרו ברחבה מתחת לעצים שכבר נותנים צל עוד לפני עונת השיא שלהם, כבר משתאים למראה הנימפיאות הפורחות וצמחי הגדה ומחזיקים אצבעות שדגי הזהב המשייטים במים ישרדו את ההתנהגות הישראלית במרחב הציבורי, וכבר מתחברים לפינה המפתיעה ונטולת היומרות העיצוביות הזאת בלי לחכות לימי חסד עד שיתחילו להתרגל אליה שוב.

הבריכה, בדופן הדרום-מזרחית של הכיכר למרגלות הפסל של יגאל תומרקין, היא חלק מהתכנון המקורי של הכיכר ונזנחה במשך השנים. לפני כמה שבועות שבה לחיים על פי התוואי המקורי, כולל המזרקה בדוגמת עוגת חתונה ששוחזרה על פי תצלום בודד שאותר בארכיון העירוני (ובלילה היא נראית כמו שמלת חתונה). איזו מזרקה קטנה ונחמדה ואיזו בריכה קטנה נחמדה.

כיכר רבין, כמו הקהלים שלה, הסתגלה לבריכה במראה המחודש שלה כהרף עין, גם אם עכשיו היא לא סתם בריכת נוי אלא "בריכה אקולוגית" - מונח ששנות ה-60 לא העלו בדעתן - והיא ארוזה ב"דק" עץ טרנדי שמתקשר עוד פחות לאדריכלות התקופה, והכיסאות והספסלים סביבה הם מהזן התל-אביבי החדש, מגושמים וחסרי חן. גדולתה של הכיכר (שתיכננו האדריכלים אברהם יסקי ושמעון פובזנר) שהיא פשוטה דיה ובלתי מחייבת כדי להכיל בתוכה הכל.

בספרו "אדריכלות קונקרטית" על אברהם יסקי (הוצאת בבל) כותב האדריכל שרון רוטברד כי כיכר רבין היא דוגמה לארכיטקטורה בדרגת אפס, לאדריכלות ללא ארכיטקטורה, ש"נותנת מקום" ולא "מתכננת את החוויה". האי-תכנון של הכיכר, כותב רוטברד, הוא הערך הארכיטקטוני העיקרי שלה, ומה שעשה אותה לחלל הציבורי הישראלי הראשון במעלה. זהו הישג מרשים לנוכח הפטפוט האדריכלי המאפיין בדרך כל תכנון חלל ציבורי בישראל. על שיקום הבריכה הופקד איש האגף לשיפור פני העיר בעיריית תל אביב יפו, אבי לוי, שעשה את מלאכתו נאמנה בלי רעשי רקע, ולא אדריכל פטפטן.

שיקום הבריכה הוא מבחן פשוט יחסית לכיכר בהשוואה למבצע החלפת הריצוף המצפה לה כבר באפריל הקרוב. כפי שנמסר מעיריית תל אביב, ריצוף הגרנוליט המקורי יוחלף בריצוף "דומה" ובאותו חומר. נחכה ונראה אם יקרה נס ואפשר יהיה להיכנס לנהר הזה פעמיים. מאז רוצפה הכיכר לראשונה ב-1965 עבר הגרנוליט לא מעט התעללויות, במיוחד משרשראות הטנקים שחנו בו מדי שנה - זיכרון שנדמה כסיוט - והותירו אותו חבול ופצוע. החלפתו הכרחית, כמו גם נאמנותו של התחליף למקור, כתשובה גרפית הולמת לאין-ארכיטקטורה של הכיכר, לגודלה ולריקנותה. אין מצב שריצוף אקרשטיין יעשה את העבודה. הגרנוליט אולי אינו מתיישב עם הטעם החלקלק כיום, אבל יש לו אופי והוא יעמוד בגבורה מול אתגרים אורבניים קשוחים ותרבות התחזוקה המקומית.

תנופת השיקום בכיכר אינה מבשרת על ביטול התוכנית להקמת חניון תת-קרקעי, כפי שנמסר השבוע מעיריית תל אביב - שבידה האחת מפזרת ססמאות על חשיבותה של תחבורה ציבורית ובידה האחרת מקימה חניונים שיחנקו את העיר במכוניות פרטיות. "תוכנית בניין עיר מאושרת לאזור הכיכר כוללת הוראות להקמת חניון ומתן היתר בנייה הינו בכפוף להכנת תוכנית עיצוב אדריכלית ופיתוח סביבתי". תוכנית עיצוב אדריכלית? פיתוח סביבתי? אלה עלולים להתגלות כמבחן אחד יותר מדי גם לכיכר כמו כיכר רבין. צפירת הארגעה היא ש"לאור עומס הפרויקטים במרכז העיר, טרם הוחלט על ביצוע החניון". כך שעוד חזון למועד. בתל אביב קצרת המועד, הכל פתוח.



הבריכה המחודשת


המזרקה בכיכר רבין בתל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו