בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שבוע אופנת גברים לעונת סתיו-חורף 2011-2012 במילאנו

בבוטגה ונטה הלכו על מכנסיים בצבע מנגו, בז'יל סנדר הציעו חליפות על טהרת הפוקסיה ובסלוואטורה פרגאמו התמקדו בכחול-ירקרק קריר ורענן. חורף בהיי-דפינישן

תגובות

כתום, צהוב, כחול וסגול - שבוע אופנת הגברים לעונת סתיו-חורף 2011-2012 במילאנו, שננעל השבוע, היה מוצף צבע. מסר חזותי בהיי-דפינישן היה הקו המנחה של רבים מהמעצבים, שנראו נחושים להותיר מאחור את החורף האירופי הקר והרטוב ולהתבונן בסתיו 2011-2012 מנקודת מבט בהירה יותר.

כשבוטגה ונטה, בית אופנה הידוע כמפוכח ומאופק, מציג מכנסיים בצבע מנגו, הנלבשים עם קרדיגן אפור, או מכנסיים מבד קורדרוי מקומט בירוק-ליים, או מעיל ארוך בכתום עסיסי, אפשר להסיק שהמודרניזם באופנה יכול מעכשיו לכלול צבעים חזקים.

הקולקציות של תומאס מאייר נראות רלוונטיות תמיד, והגבר שלו - אוואטר שלו עצמו - נושא את המטען של מעצב אינטליגנטי. זה היה כך במקרה של תיק בוטגה הארוג הקלאסי, המרוט מרוב שימוש אוהב. אותו מראה מרוט מעט נשקף מהחליפות המשובצות שפתחו את התצוגה. הן היו בגוני הקפה, הצבע הנבחר, לצד גוונים בהירים יותר.

הקולקציה עסקה באדריכלות - לא רק הצלליות הדקות של מכנסיים שהולכים ונעשים צרים או של מעיל גשם, אלא גם הקונצפט של מאייר - שביקש ליצור מלתחה לגבר מאבני בניין. הנוחות של סריגים, עור רך ואף ז'קטים רכים מקטיפה יצרה מלתחה מסוגננת שהציגה את המעצב בשיא כושרו.

מזג האוויר היה הנושא בתצוגת ברברי, שבה המעצב כריסטופר ביילי פתח את הברזים מעל בעוד הדוגמנים נמלטים מהמטר הניתך עליהם בפינאלה, מכסים בשכמיות שקופות את מעיליהם בשחור-לבן המעוטרים בצווארוני פרווה תואמים.

"כאומה, אנחנו עוסקים בכפייתיות במזג האוויר, וחשבתי על זה בחג המולד, כשהייתי תקוע בכפר בגלל השלג", אומר ביילי, שהציג סילואטה גיאומטרית ונקייה של "לונדון ההוללת" משנות ה-60 - אך בצבעים מלאי חיים.

מעילים לכל העונות היו הסיפור - צורותיהם הקופסתיות מודגשות במשבצות גדולות כהדפס שמיכה או בצבעי היסוד אדום, כחול-רויאל וצהוב, לפעמים אפילו בגימור פלסטי בוהק. זה היה הפן הבהיר של ברברי. כשמזג האוויר השתנה הצבעים נעשו ניטרליים, אך הבגדים העליונים המשיכו לשלוט ויצרו קולקצייה גרפית. היא לא היתה חדשנית במיוחד, אבל היא נשאה את המסר של ביילי, סגנון צעיר וגחמני - אך בלוויית תחושת יוקרה עמוקה באביזרים, החל בכובעי הפרווה שטוחים, עבור בתיקים הנישאים על כתף וכלה במגפיים בעלי סוליות הגומי.

צורה ושימושיות - מרכיבי היסוד בתצוגה של ז'יל סנדר - קיבלו ממד נוסף בדגמיו של המעצב ראף סימונס: צבעי היי-דפינישן. הצבעים צצו לכל אורך הקולקציה בצורת אלגנטיות מחוטבת מלווה בפרצי חיוניות. אף שהגוונים העזים באו לידי ביטוי גם בחליפה שכולה פוקסיה, הם הופיעו גם כטבעות של כתום וורוד בצווארון סוודר או בבטנה של מעיל מחויט בקפידה.

"אין התייחסויות לעבר, אין קונצפט - אבל יש בדים טכניים ומרקמים", אומר סימונס, שכיסה את קירותיו הלבנים של אולם התצוגה בחיפוי עץ מגורען, ונתן ביטוי לאותה רוח טבעית גם בקווילט - מעשה טלאים - מודרניסטי.

הלוק של ז'יל סנדר נראה מסונכרן היטב עם העשור השני של המילניום החדש: חייטות זורמת המאזנת מעילים וז'קטים נועזים וחסרי מבנה נוקשה מעל מכנסיים צרים, שיצרה מודרניות בתנועה.

לראות את הסילואטה החדשה של דולצ'ה וגבאנה - ז'קט קצר ומתוח עם מכנסיים בעלי מראה צעיר - היה מפתיע לא פחות מלראות את בריאן פרי יושב בשורה הראשונה כמקור ההשראה לקולקציה. "בטח שזה היה כבוד גדול - והבגדים מקסימים", אמר הזמר, שעטיפות אלבומיו שימשו את המעצבים להגדרת הקונצפט, ועטיפת "Power of Love" שלו מופיעה על חולצת הטי של העונה.

מאחורי הקלעים דנו דומניקו דולצ'ה וסטפנו גבאנה בסוגיה מה בא קודם: הגזרה העוקבת אחר קווי המתאר של הגוף או הבדים המגוונים, שכללו קטיפה משופשפת בהדפסים דיגיטליים, צמר חלק בפסי סיכה, פלאנל מורתח ואף מכנסי ג'ינס בעלי מפשעה נמוכה שחברו לז'קטים מקטיפה שחורה בפינאלה.

היה טוב לראות את המעצבים עובדים על צורות ומרקמים חדשים, שהעניקו אווירה של חוכמת רחוב לדגמים קלאסיים ואלגנטיות פרוותית לווסטים ולמעילים. אבל הז'קטים הקצרים וההדוקים - כמה מהם בעלי דשים מודגשים, אחרים בעלי דשים בצבע שחור בוטה ומנוגד - הם ששלטו בקולקציה.

"מקור ההשראה היה בד טוויד אירי", מספרת אנג'לה מיסוני על הקולקציה המנוקדת בצבעים עזים - כסרטים על נעליים, כפפות, חפתי קרדיגן וכתמים על ז'קטים מצמר. "תחושה של נוחות והכל הפיך לגמרי", אומרת המעצבת על קרדיגני הצמר ובדי הטוויד המחויטים, שלפעמים נצבעו בפיסות צבע ונלבשו בשכבות ובהן וסטים תפוחים וחולצות רפויות.

בהשוואה לתערוכת בגדי הנשים הקודמת, שהתאמצה נואשות לדחוק את גבולות האופנתי, זו היתה דרך נבונה להראות את יכולות מיסוני בכל הנוגע לצבע ולהדפסים, בלוויית מנוד ראש מאופק למורשת שנות ה-70 בדמות כובעי לבד בצורת עציץ. התצוגה יצרה תחושה שכל פריט יכול להינתק ממסת המרקם הדחוס ולהילבש בדרך אישית.

חיבור במהירות נמוכה

כחול-ירקרק היה הצבע שבלט בתצוגה של סלוואטורה פרגאמו. הפתיחה בגוונים החיוורים של לוח הצבעים התחממה לצבע נחושת ואחר כך הופיע הכחול-ירקרק ששלח מסר קריר ורענן. המעצב מסימיליאנו ג'יורנטי מזרים דם חדש לפרגאמו ברכות. הוא קירב מעט לגוף את מעילי הגשם הקלאסיים, התפיח מעילים גדולים יותר בצמר כבשים והוסיף תוספות ססגוניות כגון כובעי לבד, שזוכים לעדנה מחודשת.

רוברטו קוואלי בחר בנעורים וצבע, והכל הודות לבנו, דניאל, בן 24, סיפר המעצב שחיבק את צאצאו מאחורי הקלעים. זו היתה אפוא פרשנות של דור חדש על שנות ה-70 - חליפות שלושה חלקים מקטיפה בסגנון היפי דה-לוקס ונעליים בעקבים קובניים. קוואלי הבן, שעבד בחברה עוד כשאריק רייט היה מעצב בגדי הגברים שלה, שילב בתבונה רוח צעירה בחיבתו של אביו למרקמים עשירים ולעבודה איכותית. אך הקולקציה הזאת, ושמה "Groovy Mood" ("מצב רוח מגניב"), נראתה תקועה במצב הרוח השחוק של תקופת ההיפים. היה דרוש לה חיבור במהירות גבוהה לעולם של פייסבוק ואייפד כדי ליצור רמיקס של העבר, ההווה והעתיד.

כתם של כתום על סוודר מוהייר מרובע היה גולת הכותרת בקולקציה של מארני בהשראת בגדי עבודה. הצמר העדין ביותר נראה קשוח וקשה, והבלוזון התואם לחולצה שמתחתיו העניק רשמיות לבגדים יום-יומיים. המעצבת קונסאלו קסטיליוני הסבירה שסרבלים, מכנסי ג'ינס ובדים מוקשחים הם חלק ממראה הגבר הקשוח. אבל הגבר של מארני גם חובש כובע, בשיתוף פעולה חדש עם חברת בורסלינו, שתערוכה של כובעיה נפתחה השבוע במילאנו.

על רקע תפאורה שכללה גדר ומדרגות לבית פתוח בן שתי קומות שנבנה מול קיר הסטודיו, מיוצ'ה פראדה הציעה משהו חדש בקריירה הארוכה והחשובה שלה בפראדה: הרעיון שאין כמו הבית. "זה פרטי ואישי, מתוחכם ובעל שכבות מרובדות", אמרה פראדה ביום ראשון, אך דבריה לא התייחסו אל "בית האופנה" שתיכננו רם קולהאס וחברת OMA, אלא אל אופנת הגברים. "זה לא רעיון אקסטרווגנטי אחד אלא רבדים-רבדים של העצמי - דבר אישי מאוד", אמרה המעצבת.

האומנם? למה אפוא ליווה השיר "Living After Midnight" של להקת הרוק הכבד "ג'ודאס פריסט" את הבגדים השחורים והקופסתיים של פראדה, שנראו אומללים בפשטותם, חוץ ממכנסי הברך שנלבשו עם גרבי לורקס מפוספסים? הם הצטרפו לכמה מהמעילים והז'קטים השחורים, הרבועים והמרווחים, ורימזו על גבר שיוצא לעבודה ואתו תיק עור קופסתי. אם היה בתצוגה קו מעוגל כלשהו, הוא לא נרשם בתודעה.

אבל אז הגיעו אנשי המסיבות, בדפוסי יהלום גרפיים שנגזרו בתוך ז'קטים מזמש או לורקס בצבעים עזים מעל חולצות פולו גדולות, והציעו את מראה מועדון הלילה המפוקפק והפרובינציאלי מתחילת שנות ה-80, שצץ גם בתצוגת אביב 2011 של קו הנשים של פראדה, מיו-מיו.

הקולקציה של פראדה לא יכולה לאפס שוב ושוב את מצפן האופנה. הקולקציה הנוכחית מציגה בגדים טובים וחזקים, רובם משלבים מראה ספורטיבי ועירוני. אבל כשהדוגמנים יצאו למסלול התברר שכל רמז ערמומי לפרוורסיה או מיניות אצל פראדה נשאר בבית. *



תצלומים: אי?פי, אימג' בנק / Getty Images



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו