בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגייסים מחקרים לשאלת השאלות: מתי מכניסים את הפעוט לגן?

האם יוכרע אי פעם הוויכוח הגדול בשאלה מתי ראוי להכניס את הפעוט למעון? מחקרים חדשים מנסים לשפוך אור על הסוגיה, ובינתיים הדאגה לאיכות הטיפול מחוץ לבית בישראל מתעוררת רק כשמתרחש אירוע חמור של התעללות מצד מטפלות

תגובות

הבכי בקע מהחדר השני במלוא עוזו. התינוקת התעוררה ודרשה את שלה. האם אצה לחדר, כאילו חיכתה כבר לאות. איך זה שתינוקת כה קטנה מאריכה בשינה, שאלה את עצמה. ואולי אני פשוט משועממת, הסתננה מחשבה אסורה. "ככה זה כשאת בת 40 עם ילד ראשון. בגילך, אולי לא מספק אותך להיות כל היום עם תינוק ולטפל בו", סנטה בעצמה.

מעולם לא חשבה שחודשיים אחרי הלידה כבר תחכה לחזור וללמד. שתתגעגע לפנים הרעננות ולתום של תלמידי כיתות א' בשיעורי הדרמה שהיא מעבירה. או לצחוקים המתרוננים של ילדי כיתה ד' בשיעור שבו הם מתנסים באלתורי תיאטרון.

לשהות ארוכה במחיצת תינוק יש צדדים משמחים רבים, ומן הסתם עוד יותר באמהות מאוחרת, אך לא פעם נלווית לכך גם תחושת בדידות מטרידה, ובמיוחד למי שהתרגלה להעביר את רוב שעות היום שלה במקום עבודה, במחיצת מבוגרים או לפחות ילדים שאפשר לדבר אתם. מחשבותיה הפליגו לפסים מעשיים, והחששות החלו להעכיר את התמונה. מי יהיה עם הילדה במקומה?

בעבור אם זו, שילדה אך לפני חודשיים, חד הורית ומפרנסת יחידה, המחשבה על יציאה לעבודה אינה בחירה, אלא כורח. כמוה, רוב הנשים בישראל - וליתר דיוק כ-70% מהיהודיות החילוניות - יוצאות לעבוד כשילדיהן רכים בשנים. למענן הקימו ארגוני הנשים כוויצ"ו ונעמת את מעונות היום המסובסדים, שבהם הילדים שוהים למשך פרק זמן ארוך, מ-7:00 ועד 16:00 ואף עד 17:00 אם נדרש.

על פי נתוני משרד התמ"ת, במעונות אלה המוכרים ומפוקחים על ידיו שוהים כ-83 אלף ילדים מגיל שלושה חודשים ועד שנתיים ותשעה חודשים. במעונות הפרטיים שוהים 21,500 ילדים, ובמשפחתונים הפרטיים 22 אלף ילדים. סך הכל קיימות 4,000 מסגרות פרטיות. למשרד התמ"ת אין נתונים על ילדים השוהים אצל מטפלת פרטית.

מעונות היום המוכרים הם הזולים ביותר. שכר השהייה בהם הוא 1,980 שקלים לפעוט עד גיל שנה ושלושה חודשים ו-1,515 שקלים לילד עד גיל שלוש. כשני שלישים מהמחיר במשפחתון או פעוטון פרטי. ואולם למרות המחיר הנמוך, וההנחה הניכרת שאמהות חד הוריות זוכות בה במעונות היום, האם שבפתיח אינה מתפתה: "אני מעדיפה לא לשים את התינוקת במסגרת מוסדית כזו בשלב מוקדם זה של חייה", היא אומרת. "חשבתי על משפחתון ממש קטנצ'יק. קשה לי לחשוב עליה במקום עם עוד הרבה ילדים. היא עוד עלולה להיחשף למחלות. אני גם חוששת שבמעון יום ייתנו לה פחות תשומת לב מאשר בפעוטון שבו מספר קטן של ילדים".

גם פעוטון הוא חלופה לא אידיאלית, היא סבורה, ועם זאת, בשום אופן לא היתה רוצה להישאר בבית: "לי זה לא מתאים. הייתי משתגעת, אני אוהבת את המקצוע שלי, אני מרגישה שאני גם מממשת את עצמי שם ולא רק מפרנסת. לא רוצה להרגיש שאני אובדת".

החוק תקוע

הדילמה מוכרת. עונת ההרשמה לגנים ולמעונות היום, שנפתחה עתה, מציפה את השאלה בכל חריפותה: לשלוח או לא לשלוח תינוק או פעוט למעון? והאם עדיף להישאר אתו בבית בשנתיים הראשונות?

לרוב, הדילמה הזאת מדידה שינה מעיני האמהות בלבד, שכן במציאות הלא שוויונית הקיימת, הן הנושאות בנטל של גידול הילדים כמעט בבלעדיות. מוטל עליהן לתמרן בין עבודה לבית. מה שכמובן מזכה אותן בכל החבילה כולה של רגשי אשם אמהיים ולחלופין בתסכול ואי מימוש עצמי. תלוי בבחירתן. ויש גם אמהות שנשארות עם הילדים ובאמת שמחות בחלקן.

מה שהופך את הדילמה הזאת - לשלוח פעוט לפני גיל שנתיים למעון או לא - למורכבת אף יותר, הוא ההבנה של מומחים לגיל הרך בשנים האחרונות, המבוססת על מחקרים, שאיכות הטיפול במעונות היום תשפיע על ההתפתחות הרגשית והחברתית של הילד בעתיד. ההשלכות של מסירת תינוק למסגרת חוץ ביתית נבדקות כל העת, המחקרים רבים ותוצאותיהם מגוונות, ובכל מקרה דומה כי הנושא הוא תפוח אדמה לוהט והחוקרים זהירים מאוד.

לדברי הפרופ' אבי שגיא-שוורץ מבית הספר לעבודה סוציאלית בחיפה, "אי אפשר להגיד באופן גורף שזה טוב לשלוח פעוט למסגרת קבוצתית. אם לאמא מתאים להישאר בבית, אין ספק שזה הדבר המועדף. אבל מצד שני, זה עניין של ההורים. ולכן, אם האם צריכה או בוחרת לצאת לעבודה, עולה שאלה היכן מסדרים את הילד. ואם ישנה מסגרת איכותית, אין בעיה. הבעיה היא מה קורה כשאיכות הטיפול במעונות לא טובה".

שגיא מוסיף, כי בישראל ההורים נתונים כיום בדילמה קשה עוד יותר: "הם החלו להבין שהמערכות לא בסדר וזה מגביר את המבוכה". בנקודה זו שגיא נחרץ: "זה לא סוד, שמעונות היום בישראל, רובם המכריע לפחות, הם ברמה לא טובה בלשון המעטה. פה ושם יש מקומות שהסכימו לעבור תהליך של שינוי. אבל רוב המערכות באיכות ירודה, עם תקינה (כוח אדם, ת"ר) לא נכונה שאינה עומדת בסטנדרטים הרצויים, ולכן החוויה של הילד השוהה בהם היא חוויה לא טובה".

"למראית עין המעון היה בסדר, נקי ומסודר, אבל בכך זה הסתכם", מספרת יעל, ששלחה את בתה בגיל שנה ושלושה חודשים לאחד המעונות של ארגון נשים בירושלים. "מיחס הכי אוהב ואישי של המטפלת, בתי הגיעה לקבוצה של שמונה תינוקות עם מטפלת אחת שלא היתה ערה לצרכיה. היא הוזנחה. היא היתה מפותחת יותר; מגיל שנה דיברה, ידעה לבטא מה שהיא רוצה, יכלה ללכת ולשחק, והניחו שהיא תסתדר. המטפלת התעסקה עם התינוקות שזחלו. אני עדיין זוכרת את הבכי שלה בבוקר במשך תקופה ארוכה. צרחות אימים. היא היתה מחזיקה אותי חזק עד שהיו צריכים לקרוע אותה ממני. ובדרך לעבודה הייתי בוכה. ידעתי שלא היה לה טוב שם, אבל לא יכולתי להוציא אותה כי כל המקומות האחרים היו מעל ומעבר ליכולת הכספית שלי".

נראה שאפשר להשוות את הדאגה לאיכות הטיפול בתינוקות ופעוטות מחוץ לבית בישראל לעניין הציבורי בשירותי הכבאות לפני השריפה הגדולה בכרמל: רק כשאירוע חמור של התעללות בתינוקות או בפעוטות בידי מטפלות זוכה לכותרות, מתחילים לדון בנושא. אבל אחרי הצבעה על האשמים, הנושא נשכח.

הפתרון עשוי להיות פיקוח ראוי על מעונות היום, אבל החוק בעניין זה תקוע. הוא עבר בקריאה ראשונה בכנסת ב-2010, לאחר שבמשרד התמ"ת הסכימו כבר לפני שנתיים שיש לשנות את הסטנדרטים, אבל עדיין לא גויס התקציב הדרוש ליישומו. בין המלצות החוק: שיפור תנאי העבודה והשכר של המטפלות, צמצום היחס בין מספר הילדים למטפלת, הכשרת מטפלות איכותיות.

"הנה אווירון"

בכנס שהתקיים לאחרונה בבר אילן הציגה הפרופ' פנינה קליין, מנהלת תוכנית האריס במרכז בייקר לחקר קשיי התפתחות הגיל הרך באוניברסיטה, את ממצאיו של מחקר ארוך טווח בעניין זה.

בשלב הראשון של המחקר צפו כמה חוקרות באינטראקציה של קבוצה של 90 תינוקות ופעוטות מגיל שנה וחצי שהיו רשומים במעון יום, הן בינם לבין המטפלות במעון והן עם הוריהם בבית. בשלב השני, כעבור שמונה שנים, איתרו החוקרות 54 מהילדים, שהיו כבר בני 9-11, ובדקו את הסתגלותם הרגשית והחברתית. החוקרות צפו בילדים וריאיינו את ההורים. הם בחנו את מידת האימפולסיביות של הילדים וכן חיפשו ביטויי רגש שלילי. הם בדקו את מידת ההסתגלות החברתית של הילד כלפי אחרים ושל אחרים כלפיו.

כתוצאה מהמחקר נמצא מתאם מובהק בין סוג הטיפול - אם של האם ואם של המטפלת במעון - לבין ההסתגלות הרגשית והחברתית של הילדים בבית הספר. ואולם, הקשר היה הרבה יותר מובהק וברור כשמדובר במטפלת. "בדקנו את התפריט המנטלי של הילדים כשהיו תינוקות ופעוטות", מסבירה קליין. "כשהמטפלת הביעה ריגוש, כשהרחיבה והסבירה ('זה פרח', 'תראה אווירון'), כשנתנה הרבה עידוד והעניקה תפישת יכולת - יכולנו לראות שהילד פחות אימפולסיבי, מביע פחות רגש שלילי".

המסקנה של קליין היא שאיכות המטפלת משפיעה מאוד על התפתחות התינוק. שגיא אומר, כי תינוקות שחוו חוויה לא טובה במעון מביאים אותה הביתה: "זהו מצב קשה המאתגר את האמא ויוצר מעגל קסמים בהתקשרות בין האם לילד. לא מעט אמהות, שבאופן פוטנציאלי היו יכולות להיות רגישות לצרכים של הילדים, מתקשות לקרוא מסרים שהילד מביא מהמערכת על כך שהוא לא מטופל כמו שצריך. האמא לא יודעת מה לעשות, ומתחילה מערכת יחסים אמביוולנטית עם האמא. חוסר ביטחון באם במקום ההתקשרות הבטוחה". לדבריו, ילדים שפיתחו יחסים פחות בטוחים - מתקשים יותר בקשרים וביחסים חברתיים שהם טווים עם ילדים אחרים. עם זאת, שגיא מסייג את אבחנתו ואומר כי האדם הוא אישיות מורכבת וגמישה והוא חווה דברים נוספים במשך חייו. "גם מעון יום מאוד לא איכותי וחוויה לא טובה אינם הופכים את המצב לפתולוגי", הוא אומר.

"דרוש פיקוח פיקוח פיקוח", אומרת קליין. ובאין כזה, גם עין בוחנת של הורה יכולה לקבוע אם טוב או רע לפעוט.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו