בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סלין הוסר מרשימת גיבורי התרבות בצרפת בשל דעותיו האנטישמיות

שר התרבות הצרפתי הודיע כי האומה לא תציין יובל למותו של הסופר לואי פרדינן סלין, בעקבות מחלוקת סביב דעותיו האנטישמיות

תגובות

הסופר הצרפתי לואי פרדינן סלין לא ייכלל ברשימת גיבורי התרבות הלאומיים של צרפת ושמו יוסר מרשימת החגיגות הלאומיות, כך הודיע בסוף השבוע האחרון שר התרבות הצרפתי פרדריק מיטראן. משרד התרבות הצרפתי מקיים בכל שנה סדרת אירועים במטרה לציין את תרומתם של גיבורי התרבות לאומה הצרפתית. מדובר בעיטור כבוד שנתי המוענק לציון יום השנה לדמות או מוסד בעלי חשיבות רבת משמעות בתרבות הצרפתית.

החלטתו של מיטראן התקבלה בעקבות מחלוקת שהסעירה את הארגונים היהודיים בצרפת, אשר מחו על ההחלטה להכליל את סלין, הידוע בדעותיו האנטישמיות, ברשימת החגיגות. סרג' קלרספלד, נשיא ארגון צאצאי היהודים שגורשו מצרפת (FFDJF), דרש ממיטראן כי יסיר את שמו של סלין מרשימת גיבורי התרבות, בטענה כי "אסור לתת לכישרונו של סלין ככותב להשכיח מאתנו את האדם שהיה, זה שביקש את מותם של היהודים בזמן הכיבוש הנאצי". לאחר הערכת המצב מחדש הודיע שר התרבות מיטראן כי סלין לא ייכלל ברשימה שתכבד השנה בין השאר את הקמתו של המרכז הלאומי לחקר החלל, הגיליון הראשון של סדרת הקומיקס "אסטריקס" והולדתו של המלחין הצרפתי פרנץ ליסט. "אני מברך על החלטתו של פרדריק מיטראן", אמר בראיון רישאר פרסקייה, נשיא ארגון הגג של המוסדות היהודיים בצרפת (KRIF), "זה לא הגיוני שסלין ישמש דוגמה לעיטור של כבוד. כאשר הטקסט נתעב, גם הכותב נתעב". כמו פרסקייה, בירך גם קלרספלד על החלטתו של מיטראן להסיר את שמו של סלין מהרשימה וכינה אותה "אמיצה".

סלין, שהלך לעולמו ב-1 ביולי 1961, נחשב לסופר הנקרא ביותר בצרפת אחרי מרסל פרוסט. הוא התפרסם בשנות ה-30 של המאה העשרים בעקבות ספרו "מסע אל קצה הלילה" שנחשב לאחד הספרים המכוננים והחשובים ביותר שנכתבו עד היום על אודות מלחמת העולם הראשונה. עם עליית הכיבוש הנאצי בשנים 1937-1941 פרסם סלין שורה של עלונים נתעבים, בהם "זוטות למען טבח" שנמכר במולדתו ב-500 אלף עותקים. "אנחנו נגמור את היהודים או שנתפגר בגלל היהודים", כתב סלין, "גם אם יגידו שאני אומר שטויות, אלה הם היהודים ורק היהודים שדוחפים אותנו לנשק", כתב בעלון אחר. מיד לאחר נחיתת בעלות הברית בנורמנדי ברח סלין מצרפת. הוא הוגלה לדנמרק אך בשנת 1951 הורשה לחזור לצרפת בעקבות חנינה שקיבל עקב פציעתו במלחמת העולם הראשונה. עד סוף חייו התאבל על המוניטין שאבד לו מבלי להביע חרטה על כתביו האנטישמיים.

למרות הגינויים והדרישה להשמיט את שמו מהרשימה, במסדרונות האקדמיה בצרפת יש גם כאלו שחושבים אחרת. בעקבות ההודעה קראו כמה אנשי רוח למיטראן שלא יערב את "סלין הגאון הספרותי" עם "סלין הממזר האנטישמי". פרופסור הנרי גודאר מהסורבון, מהמובילים בחוקרי יצירתו של סלין, אמר כי "לא ניתן להתעלם מערכו של סלין, אחד הסופרים הצרפתים הנקראים ואולי אף המתורגמים ביותר בעולם".

הדיון על הצורך להפריד בין האדם ליוצר התנהל גם בארץ כאשר ראה הספר "מסע אל קצה הלילה" לראשונה אור בעברית. הספר התפרסם בשנת 1994 בסדרת "הספריה לעם" של הוצאת עם-עובד בתרגומה של אילנה המרמן, וספג ביקורות רבות. בכתבה שפורסמה ב"הארץ" בפברואר 1994 נכתב כי שר החינוך דאז, אמנון רובינשטיין, השתלח בהוצאת עם-עובד על שפרסמה את ספרו של סלין בעברית. בכתבה אחרת שפורסמה בעיתון, בינואר 1998, נכתב כי "אמנם תרומתו הספרותית של סלין, הנחשב לאחד הסופרים החשובים במאה, מוכרת וידועה, אך היותו מהמסיתים האנטישמיים הגדולים מעלה את השאלה האם אכן הכרחי לתרגמו לעברית". בראיון ל"הארץ" בשנת 2002 סיפרה המרמן כיצד ניסתה להציע את הספר לתרגום במשך שנים אבל נדחתה על ידי ההוצאות השונות בגלל "עמדת המחבר".



סלין. הוצאת ספרו מסע אל קצה הלילה בתרגום לעברית ספגה ביקורות רבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו