בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית טרוסארדי ציין החודש 100 שנה להקמתו בתצוגה שהתבססה כולה על עור

המעצב מילאן ווקמירוביץ' מסביר בראיון למה המותג הוותיק הוא המקום המושלם לייצור אופנה חדשנית

תגובות

פירנצה

בתחילת החודש נפתחה ביריד הסחר פיטי אומו בפירנצה שנה של חגיגות לציון 100 שנה להיווסדו של בית אופנת העור האיטלקי הידוע טרוסארדי. החגיגות החלו בתערוכת אמנות ובתצוגת אופנה של בגדי גברים בחלל שהיה בעבר תחנת רכבת סטציונה ליאופולדה.

האורחים, שהוסעו ממרכז פירנצה בבגדיהם הטובים, הובלו פנימה מבעד לדלתות שמורות היטב כדי להתפעל מהרוח החדשה והמשופרת של טרוסארדי, רוח שהמנהל הקריאייטיבי מילאן ווקמירוביץ' יצר בשילוב של אמנות, עיצוב, אופנה, ובמפתיע גם קצת אוכל.

תערוכת האמנות, שקרויה "1/2 8", כוללת יצירות של אמנים מבוקשים כגון אורס פישר, פול מקארתי ומרטין קריד. יצירתו של קריד, שלט ניאון, הרגיעה את הקהל שחיכה בחוץ, בקור, עד שהעובדים סיימו להרכיב את יצירת האמנות האחרונה שהגיעה מאוחר משיקגו, "Everything Is Going to be All Right" (הכל יהיה בסדר).

בפנים, היצירות היו סוריאליסטיות באופן הולם. היה קשה לפענח מה פשרו של קטע וידיאו שבו אנשים בתחפושות חולדה ופנדה רדפו זה אחר זה בחדר שנראה כמו ארמון ורסאי, אך בית הלחם (כלומר בית שעשוי מלחם) מאת אורס פישר היה מרשים. היצירה שמשכה את עיקר תשומת הלב היתה פסל ורוד מאת פול מקארתי, של ג'ורג' בוש, חסר אף, מקיים יחסים אנאליים עם שני חזירים. המרכיבים הגרפיים היו בהחלט ציוריים, ולא מעט אנשים ניסו לגעת בפסל, למרות שתי השומרות שהניסו אותם לדרכם. לא פחות מצליח היה "הפסל החי" של טינו סגל, שקיבל לא מכבר בניין שלם במוזיאון גוגנהיים למיצג שלו. כאן התערטל מבגדיו גבר צעיר בעל גוף מסותת להפליא. המראה משך בעיקר מבטים מלוכסנים, עד שהוא הוחלף באחת השומרות, דבר שהתקבל ברצון, אם לשפוט על פי ממדי הקהל.

למחרת הוזמנו עיתונאים לתצוגה מוקדמת של קולקציית הגברים החדשה של טרוסארדי, שפתחה את עונת סתיו-חורף 2011-2012 של בגדי הגברים. ווקמירוביץ' חשף את הרעיון שלו לתצוגה: להציג רק עור. הרעיון הזה עולה בקנה אחד עם הכוונה לכבד את מורשת טרוסארדי - בית האופנה החל את דרכו כיצרן כפפות - ובד בבד להציג את הישגי הטכנולוגיה המודרנית בתחום העור.

"חשוב לי מאוד להציג הערב קולקציה שמביטה קדימה אל העתיד", אמר ווקמירוביץ במסיבת העיתונאים. ווקמירוביץ, גבוה ודק גזרה, היה נאה למראה בז'קט צבאי מזמש חום מעל חולצה לבנה מכופתרת ומכנסיים קטומי קצה בכחול-נייבי.

"אנחנו מציינים 100 שנה לטרוסארדי, אבל כמובן זו גם הקולקציה לעונת הסתיו-חורף הבאה, ולכן היא מייצגת חשיבה בדרך מודרנית", הוא אמר. "הקונצפט של התצוגה הערב פשוט מאוד - אין בה בד. אני חושב שזו תצוגת האופנה הראשונה בהיסטוריה שאין בה שום בד - הכל עור. עשינו מחקרים רבים בתחום העור והטיפול בו כדי שהוא ייראה כמו בדים אחרים, והתוצאה עשירה מאוד".

ואכן, כל פריט בקולקציה, עד חולצות הטי, היה עשוי מעור. הפריטים היו עשויים מעור דקיק מאוד, שבדרך כלל משמש לכפפות. במקום בטנת בד שולב זמש בז'קטים מעור. הפריט המעניין ביותר היה מעיל צבאי בצבע כחול נייבי שנראה כמו ניילון, לרבות הדפס צבעי ההסוואה, שהודפס בחום על גבי עור. עוד אטרקציה היתה מעיל זמש שגדיליו נקצצו בלייזר כדי שייראה כמו קורדרוי.

שני דוגמנים צעירים צעדו לפני העיתונאים, ווקמירוביץ' הכריז, "רוח הקולקציה לעונה הבאה היא הלוחם האורבני, הרעיון של איש מודרני שחי את חיי העיר, אפוף רוח קרב". הבגדים נראו מתאימים לתדמית - מגפיים גדולים, נעלי ספורט מעור כבשים, וז'קטי אופנוענים. הכול נראה מהודק, מבלי שהדוגמנים ייראו כחברים במועדון סאדו-מאזו. ואף על פי כן, ווקמירוביץ' הודה שהוא מוקסם מעור. "כשקיבלתי את התפקיד (בטרוסארדי) זה היה כי אני ממש אוהב עור", אמר. "אני חושב שאפשר לשחק אתו בכל מיני דרכים, ואפשר לטפל בו בכל מיני דרכים, ואני אוהב את הריח של עור. אני גם אוהב עור כבש, ויש הרבה עור כבש בקולקציה".

ווקמירוביץ', שקודם לכן עבד בבית ג'יל סנדר, נשכר ב-2008 בידי ביאטריצ'ה טרוסארדי, מנכ"לית החברה ודור רביעי למשפחה, כדי לעמוד בראש בית האופנה. כיום הוא איש עסוק; פרט לתפקידו כמנהל הקריאייטיבי של טרוסארדי הוא גם עורך את המהדורות הצרפתית והאנגלית של המגזין "L'Officiel Homme", ומנהל את הבוטיק הרב-מותגי שלו, "The Webster", במיאמי. אך הוא נראה מרוצה לחלוטין מתפקידו. "מאחר שאני צרפתי, מעניין לי לעבוד בחברה בבעלות משפחתית באיטליה, כי הרבה בתי אופנה צרפתיים כבר לא בבעלות משפחתית. התרגשתי מאוד לראות שמשפחה יכולה לנהל עסק 100 שנה, ואני רוחש להם את מלוא הכבוד", אמר במסיבת העיתונאים. לאחר מכן ביקשתי ממנו להרחיב את הדיבור על כך. "יש בזה טוב ורע", אמר בצחוק קל. "בתאגיד הדברים מובנים יותר, אבל כשהמפעל נמצא בבעלות משפחתית יש לך יותר חופש. אני יכול להיות נוכח בתחילת תהליך המוצר, ולעצב, ואחר כך בסוף, בצילומי קמפיין הפרסום. יש הרבה היגיון בעריכת הקולקציה, בצורת האריזה ובקמפיין הפרסום, וכך יש לי שליטה באסתטיקה מההתחלה עד הסוף, ולכן זה מלהיב".

ואם אין די בכך, חלק ניכר מהבגדים בתצוגה, שהועברה בשידור ישיר באינטרנט, הוצעו מיד למכירה באתר Yoox.com. מעצבים הביעו לאחרונה דאגה מכך שגלגלי האופנה מסתובבים מהר מדי, אבל ווקמירוביץ' אינו נמנה עמם. "אנחנו מנסים להחיש את התהליך", אמר. "התהליך נעשה זקן מדי בשבילי. אנשים כבר לא רוצים לחכות לבגדים שישה חודשים. כולם רואים את הקולקציה מיד. קודם ראו אותה 200 איש, וכולם היו צריכים לחכות חצי שנה כדי לראות את הבגדים במגזינים ובחנויות. עכשיו רואים את הבגדים מיד, וזה כמו מזון מהיר, אנשים רוצים את זה עכשיו ומיד. יש כמובן עניין של עונה, אבל אני חושב שמבחינתי מה שיהיה מאתגר ומרגש בעתיד הוא לעשות מיני-קולקציות כל חודשיים. ככה כשיהיה לי רעיון חדש, אוכל להכניס אותו לחנויות מהר יותר. זה אתגר אמיתי מבחינת ההפקה ואספקת הבדים, אבל אני מוכן לנסות את זה, כי בעידן האינטרנט הכל קורה מהר יותר".

סיבה נוספת לכך שתהליך העבודה באופנה נאלץ לנוע מהר יותר הוא ההעתקות המתפשטות בתעשייה. אבל ווקמירוביץ' לא נראה מודאג מזה. "אפשר להעתיק הרבה דברים בבד", אמר, "אבל קשה להעתיק עור".



מתוך התצוגה של טרוסארדי בפירנצה בשבוע שעבר. חולצות טי ומעילי רוח מעור


מילאן ווקמירוביץ'. ''אני חושב שזו תצוגת האופנה הראשונה בהיסטוריה שאין בה שום בד''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו