בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ה"דירטבומבס" באלבום חדש: מחווה לרבגוניות המסורתית של דטרויט

הייאוש השורר בעיר לא פגע במוסיקה הנוצרת בה

תגובות

דטרויט היא עיר מובסת. המשבר הכלכלי האחרון חבט החוצה את אחרונת התקוות שהיו למטרופולין הגדולה של מישיגן, ששקיעתה החלה עם משברי הנפט בשנות ה-70, כאשר כוחה של תעשיית המכוניות הבזבזניות הלך ופחת.

בעשורים האחרונים דטרויט התרוקנה כמעט לחלוטין מאנשים ונותרה עיר רפאים. היצירות הארכיטקטוניות הרבות שנבנו בה והיוו את שיאה של אמריקה המתועשת והמודרנית בראשית-אמצע המאה הקודמת - היכלי תיאטרון, בתי קולנוע, מפעלי ענק, ספריות, כנסיות, בתי מלון, אולמות נשפים ותחנות רכבת - נהרסו, ננטשו ונזנחו לפלישות של נרקומנים, עבריינים וסתם פושטי רגל מסכנים שהממשלה לקחה להם את הבית. הרחובות בה כה שוממים, עד שלפעמים נדמה שכל מה שחסר כדי להשלים את התפאורה הדיסטופית הם זומבים. לא לחינם נהפך המראה הפוסט-אפוקליפטי של התיאטרון הלאומי של מישיגן, שהיה פאר היצירה והוסב למגרש מכוניות, לסימן ההיכר של התרסקות היצרנות האמריקאית.

אבל דטרויט היא לא רק אלגוריה כואבת למחירו החברתי של הקפיטליזם החזירי. היא גם העיר עם קהילת המוסיקה הכי מעניינת בארצות הברית. מתוכה צמחו חברת התקליטים מוטאון - שפס ייצור הלהיטים שלה הזכיר את פס הייצור של חברות המכוניות - הFאנק הפסיכדלי של ג'ורג' קלינטון ו"פרלמנט/ Fאנקדליק", הגראג' הניהליסטי של ה"סטוג'ס", הפרוטוPאנק הפוליטי של "MC5" והבלוז המינימליסטי והרועש של "וייט סטרייפס".

הרובוטיקה, המכונות והצלילים המתכתיים שבקעו מהמפעלים נתנו השראה למפיקי הטכנו שצמחו בפרבריה ומהזבל הלבן שבמגרשי הקרוואנים שמקיפים אותה הגיח הראפר הלבן הכי גדול בעולם, אמינם.

בדטרויט הייאוש הוא לא סיבה להפסיק להקשיב למוסיקה, מבלי לבודד אותה למשתנים ז'אנריים. תחנות הרדיו המצוינות שעדיין פועלות בעיר הן מיקס אקלקטי של כל הנדבכים במוסיקה העירונית. ה"דירטבומבס", להקת גראג'-רוק ותיקה ולא ממש מוצלחת או מוכרת עד כה, החליטה לקחת את הרבגוניות הדטרויטית המסורתית ולהתיך אותה ליצירה אחת שתשקף נאמנה את הרוח המוניציפלית הייחודית.

"Party Store", האלבום החמישי שלה שיצא בשבוע שעבר, מורכב כולו מחידושים רוקנרוליים לקלאסיקות טכנו. את ה"דירטבומבס" הקים מיק קולינס, פנתר שחור עם שם של שתיין אירי שהיה חבר בהרכב הPאנק ה"גוריס" - אחת ההשפעות הגדולות על "וייט סטרייפס" על פי ג'ק וייט - והתנסה בהפקת קטעי דאנס (אז עוד היה קשה לתייג אותם כטכנו) באמצע שנות ה-80.

אחרי ארבעה אלבומים שבהם שילב בין האנרגיות של איגי פופ לסול הסוכריות הקליט של בארי גורדי איתגר את עצמו קולינס עם חיבור פחות מתבקש. הוא התחיל עם "Sharevari" של "A Number of Names" - קטע אלקטרו-Fאנק חללי שלימים נחשב כאחד ממנסחי הטכנו הראשונים - שהיה אמור להיות סינגל בין אלבומים.

ההקלטה החיה נשמעה כל כך נפיצה עד שה"דירטבומבס" נכנסו מיד לאולפן עם רשימה של קטעים שכל אחד מהם הגדיר מחדש את הטכנו של תקופתו: "קוסמיק קארז" של "סייבוטרון", "גוד לייף" של "אינר סיטי", "סטרינגס אוף לייף" של "ריתם איז ריתם" ו"ג'גואר" של די ג'יי רולנדו. "חשבנו שיהיה פשוט לנגן את כל הקטעים האלה עם גיטרות", סיפר קולינס ל"גרדיאן". "לכאורה נשמע שהם פשוטים למדי, אבל אז אתה יורד לעומק ומבין שיש בהם כל כך הרבה התרחשות שלא היית מודע לה, שהמשימה נהפכת לכמעט בלתי אפשרית".

שיאו של האלבום הוא גרסה פסיכדלית בת 20 דקות ל"באג אין דה בייסבין" של "אינרזון אורקסטרה", הרכב הטכנו-פרי ג'ז של קרל קרייג ופליטי התזמורת של סאן-רא. "הסתובבתי קצת עם קרל לפני ההקלטות", התגאה קולינס, "והוא ביקש לבוא לחזרות שלנו. היתה סופת שלג קשה והייתי בטוח שהוא בחיים לא יגיע. פתאום הוא הופיע עם מזוודה ענקית שבה היה הסינתסייזר המקורי שעליו הוא הקליט את הגרסה שלו והתחיל לנגן אתנו".

קרייג, שנהפך לשם נרדף למצוינות הדטרויטית, בהחלט יכול להיות מרוצה מהתוצאה. גם אם חלק מהקאברים של "הדירטבומבס" מרגישים כמו גימיק - חסרונם של כלי המיתר ב"ג'גואר" למשל מונע ממנו לשחזר את הריגוש של המקור - הג'אם המתחרע והארוך מצליח לתפוש את הרוח העתידנית של "באג אין בייסבין" ולגרום לכל הפרויקט לחדור את מעטה הניסוי התיאורטי ולהגיע לנחלה: להישמע כמו מוסיקה מדטרויט.

ה"דירטבומבס" - "Party Store"



ה''ירטבומבס''. חידושים רוקנרוליים לקלאסיקות טכנו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו