בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אדריכלות | רחוב תחת זכוכית מגדלת

כיצד נראית סביבת המגורים בארץ? מה עדיף, אחידות או גיוון? וכיצד משפיעים הטלפונים על המרחב? שאלות אלה ואחרות מעסיקות את אנשי המעבדה לעיצוב עירוני

תגובות

מדי יום ראשון ב-12:00 מתכנסים חברי צוות המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב לישיבה שבועית. הפעם מתנהל שם דיון ער על הכנות למחקר חדש על סביבות מגורים בישראל. מייסדת ומנהלת המעבדה, ד"ר טלי חתוקה, מבקשת לסקור שכונות בכל רחבי הארץ - מטייבה דרך נתניה ובני ברק - במטרה לקבל תמונה מעודכנת והשוואתית של מקומות שהתפתחו "ואיש אינו יודע מה קורה בהם", כהגדרתה. חברת המעבדה רוני בר, אדריכלית צעירה בת 31, מציגה את מתודת המחקר וליקוט הממצאים: 90 דקות לסיור במקום (ביקור בדירות, בדיקת נגישות, המרחב הציבורי), 60 דקות לראיון עם התושבים ו-30 דקות לסיכום.

חבר המעבדה מיכאל יעקובסון, אדריכל בן 32 (ובעל בלוג האדריכלות "חלון אחורי"), מציג את הפיזור הגיאוגרפי של שכונות היעד ומקריא לנוכחים קטע קצר מהספר "חללים וכו': מבחר מרחבים" של הסופר הצרפתי ז'ורז' פרק. באמצעות הטקסט הוא מנסה לשכנע את חברי המעבדה כי צריך לקרוא את הסביבות בצורה הכי פשוטה - דרך כתובת הגרפיטי, הווי התושבים ואפילו הסדקים במרצפות האקרשטיין. הדיון נמשך ומתלהט, בסוף מסכימים כולם שיש עוד עבודה וקובעים להיפגש מחדש בעוד שבוע.

זמן קצר לאחר מכן, במשרדה בקומה השנייה בבניין החוג לגיאוגרפיה, מרחיבה חתוקה על סביבות המגורים הישראליות. "בשנות ה-50 וה-60 בנו כאן בארץ שיכונים ציבוריים. מה שאנחנו בונים היום זה בדיוק את אותם שיכונים, רק באופן אנכי ועם גימורים יותר טובים. סביבות המגורים העדכניות בישראל משוכפלות לגמרי. אתה רואה את זה למשל בעיר מודיעין. המבנה הדירתי של בית צמוד קרקע, של בניין מגורים קטן של שלוש קומות ושל מגדל הוא זהה לחלוטין. מטבח פתוח לסלון ומסדרון שמוביל לשניים או שלושה חדרי שינה. את אותה אחידות רואים גם בתכנון הנוף".

לדבריה, סביבות מגורים חזרתיות "מחסלות כל אפשרות בחירה. אנחנו שומעים כל הזמן שבעידן המודרני, במאה ה-21, אנחנו יכולים לבחור כל מרכיב בחיים שלנו. הכל אינדבידואליסטי. אבל אם מסתכלים על מרחב המגורים, ברור שמדובר באשליה". אבל האם אחידות אינה הפתרון הנכון בעבור מרבית השכונות בארץ? "אנחנו זקוקים למגוון. אם אתה מייצר את אותו טיפוס של דירה ומבנה, ללא כל שונות בתמהיל של השכונה, אתה מייצר בעצם סביבות חברתיות הומוגניות. האינטראקציה עם 'האחר' נעלמת לגמרי".

המעבדה לעיצוב עירוני עכשווי הוקמה בספטמבר האחרון, ועוסקת במתח שבין תכנון עירוני לבין עיצוב. "המטרה שלנו היא לא רק לדבר אלא גם להשפיע", אומרת חתוכה, שבמהלך הקריירה האקדמית שלה זכתה במענקים יוקרתיים רבים דוגמת קרן פולברייט האמריקאית (שבין מקבליה חתני פרס נובל רבים), קרן לורד גודמן של המועצה הבריטית והקרן על שם מארי קירי של האיחוד האירופי. ההתמחות המרכזית שלה היא קונפליקטים במרחב העירוני.

במעבדה שבעה חברים, שניים מהם אדריכלים והיתר חברים בתוכנית המצטיינים של האוניברסיטה שמגיעים מתחומי מחקר שונים כמו פילוסופיה ומדעי המדינה. כל אחד מהם "מריץ" מחקר עצמאי, בדרך כלל לטובת תזה לתואר שני, ויחד הם אחראים על כמה מחקרים גדולים. האופי הרב תחומי של המעבדה מאפשר לה לפרוץ את הגבולות המוכרים של התכנון העירוני וללמוד את האופן שבו טכנולוגיה, למשל, משנה את תפישת המרחב שלנו.

חברת המעבדה כרמל חנני, בת 23, חוקרת בימים אלה את השפעתם של מכשירי טלפון נייד חכמים (סמארטפון) על התפישה הקוגניטיבית של המרחב הציבורי. ד"ר ערן טוך מהפקולטה להנדסה מסייע לה בבניית אפליקציה שתנטר את המשתמשים והמיקומים במרחב באמצעות חיבור לרשתות חברתיות. "ההנחה היא שהשימוש בסמארטפונים מרחיב את הממדים של החוויה העירונית אבל מצמצם את העומק שלה", היא מסבירה. מחקר אחר, שמתנהל במשותף עם משרד האדריכלים של נעמה מליס, עוסק בחלופות לפרויקטים הרסניים של פינוי-בינוי. בישובים רבים בארץ, בפרט באזורי פריפריה, ערך הנדל"ן אינו גבוה דיו כדי לעורר פרויקטים מסוג זה. במעבדה בוחנים כעת מודלים אחרים כגון עיבוי-בינוי שיתאגרו את המגנונים המוכרים.

"האדריכל שהולך כל יום למשרד, טרוד בבעיות היומיומיות שלו, חי בסביבה הומוגנית, שולח את ילדיו לגן עם ילדים שנראים כמו ילדיו", אומרת חתוקה, "מחנך אותם לאינבידואליזם, פיתוח אישי ויצירתי ולא מכיר או מתעניין בחלשים, בקבוצות. אני מכבדת את זה. לא כולם צריכים לגור בנוה שאנן. הרבה מדברים על שונות אבל לא כולם יכולים לחיות עם שונות. זה קשה. לכן, בשביל האדריכלים הללו, שהם הרוב, צריך לבנות חלופות מתודולוגיות ומודלים חדשים שיוטמעו בעשייה".



חתוקה ואנשי המעבדה. שעה וחצי סיירתם וחזרתם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו