בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נערכו במקביל: טקס השקת הארכיון לאדריכלות ישראלית וערב התרמה למוזיאון באום אל פחם

שני אירועים שהתקיימו במקרה באותו מקום ובאותה שעה הציגו את שני צדי המטבע של הסיפור הישראלי

תגובות

בתזמון מקרי להפליא התקיימו בשבוע שעבר במוזיאון תל אביב, באותו ערב ובאותה שעה, בשני אולמות סמוכים, טקס ההשקה של הארכיון לאדריכלות ישראלית ואירוע התרמה להקמת משכנו של מוזיאון לאמנות עכשווית ותיעוד מורשת התרבות הפלסטינית באום אל פחם, ראשון במגזר הערבי בארץ. יחד עם זאת, שני האירועים קשורים זה לזה בעבותות כשני צדדים של אותו מטבע. מצדו האחד הארכיון בתל אביב, ששם לו למטרה להציל ולשמר את אדריכלות בניין הארץ לתושביה היהודים של מדינת ישראל, ומצדו האחר המוזיאון באום אל פחם, ששם לו למטרה לאסוף עדויות למורשת הבנויה, לאמנות ולתרבות הפלסטיניות שנהרסו עם הקמת מדינת ישראל וללקט את שבריהן. צירוף המקרים הוא הזדמנות לסגור מעגל ולקשור בין שני צדי המטבע ושתי הפנים של הסיפור הישראלי.

יש יותר מסמליות בכך שהפריט הראשון על מדפיו של הארכיון לאדריכלות ישראלית הוא הארכיון האישי של האדריכל אריה שרון (1900-1984), שכל ארכיון אדריכלות בעולם היה מתברך בו. שרון, בוגר בית הספר הבאוהאוס, הוא מאבות האדריכלות והתכנון המודרניים בישראל. מפעל חייו הוא תוכנית המתאר הראשונה למדינת ישראל שהתוותה את דמותה לדורות וגם יצרה לא מעט מבעיותיה. ספרו "תכנון פיסי בישראל" המסכם את התוכנית הוא אוצר ארכיוני בזכות עצמו. התוכנית הארצית היא פרויקט הרואי ללא תקדים של תכנון מחדש של מדינה שלמה, על עריה ויישוביה החדשים. רבים מהם נבנו על חורבות ישובים פלסטיניים שנהרסו ועל אדמותיהם שהופקעו עם הקמת מדינת ישראל. אף לא ישוב חדש אחד הוקם לאוכלוסייה הערבית.

ההבדלים בנקודות הזינוק של שני המפעלים, הארכיון בתל אביב והמוזיאון באום אל פחם, משקפים נאמנה את המצב הישראלי משני צדי המטבע. מצדו האחד, הארכיון בתל אביב, הארכיון של העם שבא ל"ארץ ללא עם", הארכיון של המנצחים. הוא מוקם על רצף של מחקרים ומיזמי תיעוד קודמים ומאחוריו גב מקצועי וחסות ממסדית וחשוב מכל - חברה מבוססת שיש לה משאבים, הכרה, הסכמה ופנאי לתיעוד ולהנצחה. מהצד השני, המוזיאון באום אל פחם הוא המוזיאון של המפסידים, של העם שכן היה כאן בארץ. צעדיו הראשונים נעשים כמעט בחלל ריק והוא מוקם בחברה שעסוקה עדיין בעל כורחה במאבק יום-יומי על תנאי חייה, על זהותה ועל עצם קיומה כאן כחברה שוות זכויות.

הארכיון לאדריכלות ישראלית נועד להעניק בית לאוספים וארכיונים בעלי חשיבות לתולדות האדריכלות בישראל, כדברי מנהל הארכיון, האדריכל ד"ר ערן נוימן, וספק אם אי פעם יעמוד לפני מחסור בחומרים אלא אולי להפך. המוזיאון לעתיד באום אל פחם לעומתו עושה מאמצים סיזיפיים לאסוף עדויות למורשת בנויה שנהרסה והושכחה. "המשימה שלנו בבניית המוזיאון והארכיון ברורה: מה שהתרסק במלחמה חייב להיבנות מחדש ועלינו מוטלת האחריות לבנות אותו", אומר סעיד אבו שקרה, מנהל הגלריה לאמנות בעיר ויוזם הקמת המוזיאון ביחד עם עמותת אלסאבר.

לקראת הקמת המוזיאון באום אל פחם נעשית זה כשנתיים עבודה לבניית ארכיון היסטורי של ואדי ערה ואום אל פחם מתוך כוונה שישמש תשתית להקמת המוזיאון ו"גרעין לעבודה בקנה מידה ארצי ולגיבוש זהות לאומית ונרטיב פלסטיני קולקטיבי". ראיונות מוקלטים עם זקני היישובים בוואדי וסדרת תצלומים מקיפה במסגרת הפרויקט הוצגו לא מכבר בתערוכה "מקום, זיכרון" בגלריה לאמנות באום אל פחם, שהמוזיאון יהיה למעשה הרחבה של פעילותה. המורשת הישראלית הפלסטינית הבנויה נמצאת כמעט אך ורק בזיכרון בלבד של מי שעדיין זוכרים, אומר אבו שקרה, ו"זהו לכן מסע להצלת הזיכרון. לנו אין שום דבר מתועד חוץ מאשר הזיכרון של האנשים, והם הולכים ומתים".

תגובת נגד הולמת

דרכו של הארכיון לאדריכלות ישראלית סלולה. הוא ייפתח בסוף השנה עם חנוכתו של אגף חדש למוזיאון תל אביב וישכון באולם הספרייה הנאה בבניין המוזיאון הקיים. להקמתו כמו להקמת האגף החדש נמצאו תורמים נדיבים שריפדו את צעדיו הראשונים. המוזיאון באום אל פחם (ראו מסגרת) הוא חזון למועד ודרכו עוד ארוכה. ערב ההתרמה בשבוע שעבר אינו הראשון מאז עלה הרעיון להקמתו לפני כמעט עשור ועוד עדות לקשיים בדרך. בערב ההתרמה הבטיח חגיגית השר לענייני מיעוטים, אבישי ברוורמן, סיוע למוזיאון אבל כבר בהמשך השבוע הוא לא היה שר. וזאת רק אנקדוטה. אבו שקרה מצדו לא נואש. "אנחנו לא תקועים ולא רוצים להתלונן וממשיכים להעז".

עם ההכרזה על הקמת המוזיאון באום אל פחם ב-2006, באותו אולם במוזיאון תל אביב, פרש אבו שקרה את תולדות עירו שהיתה "עיר משגשגת במשך מאות שנים שהמלחמות המיטו עליה חורבן", והכריז בהתרגשות כי "ההכרזה על המוזיאון היא אחת החשובות בתולדות היישוב הערבי, הכרזה על פתיחת דו שיח עם התרבות הישראלית והבינלאומית. למוזיאון יהיה כוח לגשר על פערים ולחבר בין תרבויות בלב המרחב רווי המלחמות והטלטלות". עם השקתו של הארכיון לאדריכלות ישראלית בשבוע שעבר, זוהי מחויבותו המקצועית והמוסרית להירתם למשימה.

האדריכלות והתכנון בישראל אינם צד נייטרלי בסיפור. במידה רבה הם נושאים באחריות למחיקה ולהשכחה של המורשת הבנויה הפלסטינית ולוקחים חלק כיום במדיניות תכנון מפלה. ארכיון הקורא לעצמו ארכיון לאדריכלות ישראלית מחויב לגייס את משאביו, יכולתו ויוקרתו לסיוע בתיעוד והצלה של כלל המורשת האדריכלית בישראל, למחקר וקודם לכל - להכרה בקשר שבין שני צדי המטבע והנחלתו לדורות הבאים של אדריכלים ומתכננים ולציבור הרחב. זאת תהיה תרומתו לתולדות האדריכלות בישראל ותגובת נגד הולמת לאווירה האתנוקרטית המקצינה כלפי אזרחיה הערבים.

לא קלה דרכו

תכנונו של המוזיאון באום אל פחם ידע בשנים האחרונות הישגים ומשברים

הרעיון להקמת המוזיאון לאמנות ולמורשת התרבות הפלסטינית באום אל פחם עבר דרך תכנונית ארוכה ומרתקת. הצעד הראשון ב-2002 היה ניסיון לגייס לתכנון את אדריכלית העל הבריטית זאהה חדיד, אם בשל מוצאה (חדיד היא ילידת עיראק) ו"קרבתה למזרח" או בשל התקווה שתציב את אום אל פחם על המפה. המגעים עם משרד של חדיד הסתיימו בלא כלום.

בשלב הבא הופקד על התכנון האדריכל הפלסטיני הישראלי סנאן עבדאלקדר, דמות בולטת בזירה האדריכלית והאקדמית בארץ, שגיבש הצעת תכנון רעיונית שאפתנית שהתמקדה במוזיאון ככלי לכינונה מחדש של העירוניות האבודה במרחב הערבי הישראלי. הצגתה בטקס חגיגי במוזיאון תל אביב ב-2006 היתה מלווה בתחושה של הישג ואפופה באופוריה, אבל היחסים בין הצדדים עלו על שרטון וההצעה נגנזה.

התוכנית הנוכחית להקמת המוזיאון, מבנה בעל נוכחות ציבורית מרשימה, היא של האדריכלים אמנון בר אור, ליאור ציונוב וליאור ויתקון. הצעתם נבחרה לפני כשנתיים בתחרות תכנון פומבית רבת משתתפים. כעת היא נכנסת לשלבים מעשיים אחרי שהוקצתה קרקע לבנייה והחלו גיבוש הפרוגרמה וגיוס הכספים. שטחו הכולל של המוזיאון יהיה 15 אלף מ"ר שמתוכם ייבנו בשלב הראשון כ-1,700 מ"ר, ועלותו נאמדת בכ-25 מיליון דולר. את הליך התכנון, המסמכים והחומרים אפשר להתחיל לאסוף כבר היום.

לא רק שרון

אוסף שרון שנחשף בשבוע שעבר במוזיאון תל אביב הוא החלק הראשון, וככל הנראה אחד המשמעותיים, בארכיון החדש לאדריכלות ישראלית ע"ש דוד עזריאלי. לדברי ד"ר ערן נוימן, שנבחר לעמוד בראש הארכיון, המקום נבנה על פי מודלים של ארכיונים דומים ביניהם מרכז גטי בלוס אנג'לס, המרכז לאדריכלות במונטריאול, המוסד לאדריכלות הולנדית והארכיון של איגוד האדריכלים המלכותי הבריטי. לצד אוסף שרון, מתנהל בימים אלה משא ומתן על קליטת אוספים נוספים - ככל הנראה אוסף משרד מנספלד והאוספים של האדריכלים דוד ינאי וישראל גודוביץ'. כמו כן התקיימה לאחרונה פגישה עם האדריכל משה ספדיה בניסיון לשכנע אותו להעביר את ארכיונו האישי מאוניברסיטת מקגיל במונטריאול למוזיאון. ספדיה אישר כי התקיימה עמו פגישה, אך טען כי ארכיונו מחויב למקגיל, שם נוסד. "נפגשתי עם מנהל המוזיאון מרדכי עומר והסקתי שהארכיון שלהם קטן ומוגבל מדי מכדי לטפל באוסף הנרחב שלנו".

לדברי נוימן, הארכיון צפוי להיפתח לקהל בנובמבר 2011, בצמוד לפתיחת האגף החדש של המוזיאון. הוא הבטיח שהחומרים יהיו נגישים לקהל הרחב, כולל באינטרנט. עוד אמר נוימן כי גנז המדינה, ד"ר יהושע פרוינדליך, החל בתהליך הכרה רשמי בארכיון כ"ארכיון ציבורי". יצוין שבתחילת השנה הושק בתל אביב "ארכיון אדריכלות ישראל" המבוסס על אוסף פרטי בן 15 שנה של האדריכל וההיסטוריון צבי אלחייני. באוסף, שנמצא במגדל שלום ולפי שעה אינו זוכה לתמיכה ממסדית, מצויים כיום כמיליון פריטים והוא קולט ואוסף כל חומר אדריכלי בעל ערך.

נועם דביר



תוכניות לערים בישראל, מתוך הספר ''תכנון פיסי בישראל'', אריה שרון, 1951. למעלה: באר שבע. למטה: רמלה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו