בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רופטופ במלון ממילא הירושלמי: התגלמות הסיוט של חילוני על מסעדה כשרה

במסעדת רופטופ הירושלמית הגישו בדיוק את הטעמים שחילונים מדמיינים לעצמם שיש במסעדות כשרות: דהויים, מהוהים, מכובסים

6תגובות

אחת הבעיות של המסעדות בארץ היא שתיירים חייבים לאכול. הם לא חייבים לאכול טוב או ליהנות: רק לאכול. אחת הבעיות המרכזיות של מסעדנות המלונות בארץ היא שתיירים לא רק חייבים לאכול, אלא שלפעמים הם גם מותשים. היה יום גדוש, הראש סחרחר, רק משהו קטן ולישון. ובארץ אוכלת יושביה (שלא לדבר על מי שאינם יושביה), גישה נאיבית שכזאת היא התאבדות. ברגע שאתה עייף, לא מרוכז, רעב, במסעדות שלנו אתה כבר לא לקוח: אתה טרף. ו"רופטופ", מסעדת הבשרים הכשרה של מלון ממילא הירושלמי, היא לא מקום להגיע אליו שלא בשיא הדריכות.

הנה דוגמה קטנה. למנה עיקרית הזמנו מנה שתוארה בתפריט כפילה מוסר, קרם אפונה ובמיה. קיבלנו מוסר, קרם קישואים ופלפלים אדומים. טעמנו, הופתענו וקראנו למלצרית. "זה לא מה שהזמנו". "מצטערת, ככה המטבח הוציא את המנה". "זו פעם ראשונה שהמטבח מוציא את המנה ככה?". "לא, כבר כמה זמן שהם מוציאים את המנה ככה". "אז למה לא אמרת לנו?". "אה, באמת, טעות שלי". מודה ועוזב ירוחם, לא? כמעט. כי כשטעמנו את המנה, עוד לפני הדיאלוג, התברר שיש אתה בעיה קטנה. הדג לא היה עשוי. זה לא היה "לא עשוי" של לא טוגן דיו, אני מנחש שזה היה לא עשוי ברמה של אחד משניים: או שהדג היה קפוא, ואיזה עוזר טבח על אוטומט טיגן אותו לפרק הזמן שנכתב לו בהוראות לדג טרי, או שמישהו שם את הדג על מחבת ושכח להדליק את האש. הדג היה קר לגמרי במרכזו, ונבע ממנו מפל של נוזלים מוזרים. בקיצור, חתולי רחוב ירושלמים היו מסתכלים על הדג הזה והופכים בודהיסטים.

המנה, כמובן, חזרה למטבח. ועכשיו, אתם אומרים לעצמכם, יש שתי אופציות: האחת, המסעדה תעשה את הדבר ההגון ותזכה אותנו על מנה שלא הזמנו ולא אכלנו. השנייה, שהמסעדה תנהג כדרך גוברין יהודאין, תכניס את המנה לחשבון, ומה שיהיה יהיה. נכון? אתם טועים. מסעדת "רופטופ" הצליחה להמציא אופציה שלישית: הם זיכו אותנו. אבל לא על המנה שהחזרנו, אלא על המנה הזולה ביותר שאכלנו, מרק עדשים. כלומר, 44 שקל במקום 96 שקל. אני מניח שאם הייתי קורא למלצרית המבולבלת שלנו ומצביע בפניה על האבסורד, הייתי מקבל את כספי. אבל בשלב הזה, כמו תייר אמיתי, כבר הייתי כל כך מותש, שכל מה שרציתי היה שיראו לי איפה לחתום ומאיפה בורחים.

שתיקת הפינגווינים

גם ההתחלה במסעדת "רופטופ" לא בישרה טובות. אם הייתי מסעדן, הייתי אוסף הערב, רגע לפני הסרוויס, את הצוות ונותן לו הנחיה אחת: לא משנה מה אתם עושים, לא משנה אם אתם עם צלחות ביד או בדרך לפלרטט עם הברמן: אם באותו רגע נכנסו לקוחות למסעדה, תרימו ראש, תגידו "ערב טוב, תיכף ייגשו לעזור לכם", וזהו.

ב"רופטופ", נכנסנו, עמדנו, ולידנו חלפו עוד ועוד פינגווינים (כן, הם מלבישים את המלצרים בתחפושות שחור-לבן) שעשו מאמץ אדיר לא להיתקל במבט שלנו. לבסוף, ניגש מישהו והציע לעזור. אמרנו שיש לנו הזמנה. הוא אמר שהוא הולך לבדוק. עוד הוא בודק והנה שנייה. היא: "לעזור?". אנחנו: "הזמנה". היא: "בודקת". וגזה. החלטתי לעשות מעשה וללכת אחריהם לאמצע המסעדה. מסתבר שרק צריך להתעלם מהשלט בכניסה שמבקש לחכות למארחת והנה אנחנו יושבים ומביטים סביב.

מסעדת "רופטופ" נמצאת באחד המקומות היפים בארץ - מה בארץ? בעולם - מעל חומות ירושלים. אבל זו מסעדת תיירים ישראלית, מה חשבתם? יתנו לכם לראות את הנוף? כפי שאפשר לצפות משמה, המסעדה שוכנת על הגג. כלומר, חשופה לרוחות. כדי למנוע מהקור הירושלמי לחלחל פנימה הקימו על הגג מין אוהל עם חלונות פלסטיק. התוצאה היא שהלקוחות רואים את חומות ירושלים בערך כמו שהיה רואה אותן קרפיון מוכה קטרקט מתוך צנצנת ריבה: מעוותות ומטושטשות. היתרון הגדול של האוהל, מכל מקום, הוא לא האופן שבו הוא חוסם את המראה, אלא האופן שבו הוא לא מפריע לסועדים ליהנות מאוויר ההרים הצלול כיין. קר באוהל הזה, קר בו מאוד. אם אתם מתכוונים להגיע, אני ממליץ על חרמונית. אחרת עוד תצאו מכאן כמו המוסר שלנו.

כפי שאפשר היה להבין כבר מהפגישה הראשונה עם הצוות, "רופטופ" היא מהמסעדות שחזקות במניירות אבל חלשות בשירות. עוד לא ישבנו וכבר ניגשה סומלייה חביבה, ואחריה מלצרית אדיבה, ואחריה שוב הסומלייה החביבה. וכולן מציגות את עצמן ושופעות חן ונועם. ורק בעיה קטנה: שמו תפריט ונעלמו. אנחנו יושבים, קופאים ומרימים באוויר אצבע רועדת בתקווה שמישהו יבוא לקחת הזמנה. וכלום. אין דבר, תנועות טביעה אגרסיביות הצליחו ללכוד את תשומת לב המלצרית. בחרנו מנה אחת. אין. אחרת? גם היא אזלה. שלישית? "מצטערת, כבר מזמן אין". אין דבר, תפריט זה הרי רק הצהרת כוונות. בסוף בחרנו מרק עדשים (להתחמם); אנטריקוט כבוש עם צלפים, חרדל ובצלי פנינה; שקדי עגל עם קרם חצילים, פטריות יער וציר עגל; נתח קצבים עם עגבניות צלויות וטחינה, ואת אותו מוסר קריר.

איזה תוספות תרצו? מסתבר שהשף של "רופטופ" קצת התעצל: כמקובל בנחותים שבאולמות האירועים, אתה לא מקבל מנה שלמה שתוכננה על ידו אלא מזמין תוספת. כן, קריאת הקרב הוותיקה, אורז או תפוחי אדמה. אחת התוספות היא - אנא הרחיקו את הילדים מהחדר לפני הקריאה - אורז בר עם סויה וסילאן. אני מבקש סליחה מאולמות האירועים: אני יודע שאתם לעולם לא תרדו נמוך כל כך.

רבע עוף או בורקס?

עוד לא הגיע האוכל, ועוד הפתעה. שוב, כמקובל באולמות מסוג מסוים, המלצרית ערכה לנו את השולחן עם סכו"ם לכל המנות. קשה לה, מן הסתם, להביא סכו"ם לכל מנה בנפרד. ועכשיו לא נותר אלא לתהות: רבע עוף, או בורקס? והתשובה, כמו שיוסי בנאי ורבקה מיכאלי תמיד חלמו, היתה: גם וגם. למנות היה טעם גם של רבע עוף מכובס (שקדי העגל) וגם של בורקס מיום אתמול (נתח הקצבים). אלה בדיוק הטעמים והמרקמים שחילונים מדמיינים לעצמם שיש במסעדות כשרות: דהויים, מהוהים, מכובסים. שקדי העגל היו צמיגיים, ולצד פטריות היער (בשם אלוהים: מה לפורטובלו, זן רחב כיפה של שמפיניון, וליערות?) הם הפכו לעיסה שחמחמה חסרת צורה וטעם. נתח הקצבים היה מזולזל: מישהו במטבח כנראה לא הפנים שהמסעדה קרה. הנתח נחתך לפרוסות, מה שהבטיח שעד שהוא הגיע מהמטבח הוא כבר נהפך לפתיון לדובי קוטב.

בעיני, טבח שלא עושה כל שביכולתו כדי לדאוג שהאוכל יגיע חם ללקוחות (צלחת חמה, פלטת הגשה או, לכל הפחות: נתח אחד) הוא לא טבח שטעה: הוא טבח שוויתר. מנת האנטרקוט הכבוש, לעומת זאת, היתה טובה (אולי כי הוכנה מראש): בשר מצוין, כבישה עדינה, תוספות מובהקות טעם והעיקר, מנה שלא סבלה מכוויות קור. בקיצור, עברנו בממילא חוויה מחממת. והמוסר שלנו? בדרך הביתה ראיתי ליד הפחים גור חתולים נאנק מכאבים. בחיים לא אשכח לשף של "רופטופ" את המבט המאשים שהאמא שלו נעצה בי. *

רופטופ - כל הפרטים והכתבות

להזמנת שולחן במסעדת רופטופ

"רופטופ", מלון ממילא, שלמה המלך 11, ירושלים. טל' 5482230-02

חשבון בבקשה

פוקצ'ת הבית ............................12 שקל

סן פלגרינו גדול ........................24 שקל

מרק עדשים עם סמבוסק חציל.......44 שקל

שקדי עגל עם קרם חצילים, פטריות יער וציר עגל ..................54 שקל

אנטרקוט כבוש .........................52 שקל

פילה מוסר קרם אפונה ובמיה .......96 שקל

נתח קצבים, עגבניות וטחינה..........91 שקל

טיפ .......................................50 שקל

סך הכל ................................423 שקל

אלה מחירי התפריט בשקלים. מאחר שמחירי בתי מלון מחושבים בדולרים, המחירים בפועל נמוכים בכ-10% מהמחיר הנקוב בשל שער הדולר הנמוך.



רופטופ בירושלים. חזקה במניירות, חלשה בשירות
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו